רומן ראשון ונפלא של הסופרת האמריקאית, <mark>שלבי ון פלט</mark>.

אינטליגנטי, חם, מצחיק, קורע לב, מלא באנשים עדינים (ותמנון אחד) אשר מתקדמים באומץ למרות הצלקות האישיות, שהותירו בהם החיים.

ספר פשוט נפלא,אנושי ושובה לב.

וישנה לכם לתמיד את הדרך, בה הסתכלתם על תמנונים.

הזכיר לי קצת את הסרט המקסים, 'מורתי התמנונית' ,סרט תיעודי זוכה אוסקר בהפקת נטפליקס.

כיף צרוף!

#
יש ספרים כאלה: הם נוצרו לעשות לקורא נעים. הם מלאים אהבת אדם. הם מתארים שינוי מהותי שחל באנשים בזכות פתיחות (פתאומית, יש לומר) לאחרים. פעמים רבות הם מ<mark>שלבי</mark>ם זקנים/ות כדמויות משמעותיות בסיפור לאו דווקא כצילום המציאות. פעמים רבות יש איזו חית מחמד – לא רק כלב או חתול, כל מיני. פרדריק בקמן התמחה בסוג הספרות הזה ויש לו חסידים לא מעטים.

קראתי ביקורת מהללת של אריאלה (תודה רבה!) ובפעם הבאה שהיה מבצע ראוי

מזמן לא קראתי ספר כל כך ענוג ומפתיע ועדין.
מפתיע - הדמות של התמנון, שכלוא במיכל באקווריום בעיירה אחת בארצות הברית, שמעולם לא שמעתי עליה, ומסתבר ששוכנת לחוף ים.
ענוג - טובה היא דמות עדינה, אישה מבוגרת, ערירית כי בעלה נפטר ובנה טבע בגיל 18, ולפרנסתה היא עובדת כמנקה באקווריום. אוהבת שלא להיתקל באנשים.
עדין - קמרון שהוא צעיר בן 30 שחברה שלו זרקה אותו מהבית כי שוב לא הצליח להתמיד בעבודה, ואין לו כל

שש שנים. שש שנים לא בכיתי מספר(כן כן, אני סופרת). אני בכיתי ממנו כמו ילדה קטנה.
הסיפור עוקב אחר טובה, מנקה באקווריום, שעלתה בילדותה משוודיה. חייה של טובה רצופי כאב וסבל: בעלה נפטר, ובנה יחידה נעלם לפני שנים רבות. באקווריום טובה נתקלת במרסלוס, תמנון פסיפי ענק(לא דיונון!!!). מרסלוס חכם בצורה יוצאת דופן, והוא מסוגל להבין בני אנוש, לקרוא ואף לזהות טביעות אצבע. הוא שונא את האקווריום, מתייחס אליו כאל כ