****
אבא שלי היה חרט במוסך של אגד. בין השאר, ירשתי ממנו נטייה לעבודה עם הידיים, חיבה ללהסתובב בבית עם תחתונים, פדנטיות, חריצות, סיפור סיפורים והומור (למרות שאצלו זה מתבטא בבדיחות שנשמעות יותר טוב באידיש ואצלי בסרקזם מר ועוקצני). אבא של ג'ו היל הוא סופר אימה ומסתורין בשם סטיבן קי... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
קוראיו של ספר זה מתחלקים בבירור לשנים, אין אמצע. או שאתה אוהב את הספר או שלא. (ואין לי מושג למה לא)
אני נמנה מאלו שאהבו את הספר. מאוד.
לא אפרט את פרטי העלילה, כי אפילו התקציר שעל גבי הספר מועט- ויש לכך סיבות לא מעטות וטובות.
להישאב לספר, זה לנסות לרצות לנסות את המעשים חסרי ההיגיו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
משחק השעות הוא מותחן שמספר על רוצח סדרתי חמקמק ומחוכם שמשחק עם בלשי המשטרה מסקרנים בעלי דיאלוגים טובים אבל לא טובים מידיי מכדי להיות אמיתיים (שבירת אמון בסיסית), כמו כל מותחן נמצאות גופות ובעצם מהשלב הזה העלילה מתחילה...פה המוזיקה הקצבית נכנסת כן
בספר משחק השעות יש את כל האל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר נחמד בסה"כ הוא מביא נקודת מבט שונה, אין בו יותר מידי עלילה מעניינת יותר סדרה של אירועים שקורים אחד אחרי השני. גם מאיפה אני אמור להסיק שהדמות הראשית (כריסטופר) הוא אוטיסט? אם לא הייתי קורא פה את זה לא הייתי יודע..
גם התרגום הזה של כל הערים/שמות אנגליים כאלה מאנגלית לעברית היה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעקבות כמה נפילות בלשייות קודמות ורגע לפני שאני נוטש את הז'אנר הבלשי לאנחות החלטתי לחזור למקורות ולבדוק אם באמת מאסתי בכל אותן תעלומות מסתוריות בעלות פתרון אחד ברור או שסתם היה כאן רצף של חוסר מזל.
שרלוק הולמס הוא אכן בלש מבריק, כמו שזכרתי מכלבם של בני בסקרוויל אותו חרשתי ביל... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זהו ספר מאוד מעניין, כתוב בצורה טובה, ונותן לקורא להיחשף לעולם של אי ודאות, חוסר הבנה על המציאות, ודמיון חופשי של כל הנעשה בסיפור.
כמובן שהעלילה מסתבכת ותמיד יש עניינים סגורים ולא סגורים, אבל צריך לקרוא ממש עד השורה האחרונה בשביל להבין את כל מהלך העלילה.. וגם אחרי שתקראו ספר כמ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אלוהים איזה סבל,מה עשיתי לך לרסון שאתה מענה אותי עם כל התאורים האלו. לא אכפת לי איך הפופיק שלה נראה.
התחלתי את הספר מנסה לעכל את כל התאורים של הקצה של הצפרון של הילדה הגוטית הזאתי.למה המשכתי? כי לא היה לי שום דבר אחר לקרוא והייתי במצב של קרא או תמות משעמום.
איפשהו באמצע אבל באמת ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איזה ספר מכושף!
התחלתי את הספר הזה בלי שום חשק לקרוא אותו, משהו בכריכה שלו דיכא אותי לגמרי- אבל ההמלצות היו חד משמעיות- אז התחלתי. צריך לגשת לספר הזה בראש פתוח, ראש של ילד. מרגע שמצליחים לעשות את זה ולעזוב התעסקויות ב"אמיתי? לא אמיתי? איך יכול להיות?" הספר פשוט מכשף אותך ושואב אות... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר די משעמם.
קניתי אותו כי הרעיון נשמע מעניין, אולם לאחר שהתחלתי לקרוא העלילה לא ממש התפתחה.
קיוויתי שאולי הסוף יהיה מפתיע, אבל התבדיתי. שום דבר מעניין ממש לא קרה.
סתם ספר.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המחברת הגדולה / אגוטה קריסטוף
הוצאת הספריה החדשה
שנת הוצאה 1986
מתרגמת מצרפתית נורית פסטרנק
155 עמודים
על הספר הקצר הזה שמעתי כל כך הרבה שלא יכולתי לעמוד בפיתוי להשאיל אותו כשסרקתי את המדפים בספרייה. כל המלצה עליו אמרה שהוא ספר מעולה. זהו ספר ראשון למחברת, אבל אני בא הרי בלי ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בד"כ אני קוראת ספר אחד בכל פעם אבל לאחרונה התחלתי מספר ספרים ביחד ופתאום הגיע לידי הספר "אשתו של הנוסע בזמן" ופשוט נשאבתי לתוכו.
התחלתי את הספר וסיימתי אותו באותו היום כי הסיפור של הנרי וקלייר עניין וריגש בו זמנית.
אהבתי את הסגנון שבו הסופרת השתמשה- כתיבה בגוף ראשון, או של הנר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|