מדף הספרים של תולעת ספרים - הספרים שדירגה

סיפורה של לקשמי, ילדה נפאלית תמימה מהמדרונות הנידחים של הרי ההימלאיה, שבשל העוני ודלות הרוח של אביה החורג נשלחת לעבוד בבית עשירים בהודו. רק ב"בית האושר", בהודו, היא מגלה לתדהמתה שנמכרה לזנות. חייה הופכים לסיוט שאין מוצא ממנו. תמימותה הילדותית של המספרת מתעמתת באופן חי וכואב עם עולם אכזר. אך דווקא העימות הזה בין התמימות של המספרת

סיפורו המצמרר ומלא העוצמה של שירו קיקוטאני, אדם שקט וצנוע, מורה לשעבר בבית-ספר תיכון ביפן, המרצה עונש מאסר עולם על רצח אכזרי כפול שביצע. לאחר שש-עשרה שנים בכלא הוא משתחרר על תנאי, בפיקוח קצין מבחן, לעולם שכבר אינו מוכר לו. עליו להסתגל למציאות החדשה בעיר הגדולה ובו בזמן לחיות בבדידות בצל הפשע הממשיך להעיב על חייו. מהר מן הצפוי מתעמר ב

איסאקו בן התשע חי בכפר דייגים יפני עלוב ומבודד, אשר תושביו מצויים על סף רעב. הסיפור משתרע על - פני שלוש שנים בהן נעדר אבי המשפחה מהבית, לאחר שנאלץ לשעבד את עצמו. מילות הפרידה של אביו לאמו: "אל תניחי לילדים לרעוב", מכוונות את מעשיו של איסאקו ועומדות בבסיס תפילתו לבוא או - פונה - קמה. תושבי הכפר, המתפרנסים בקושי מדגת הים ומהפקת מלח, מנסי

"מעטים מדי בימינו מבינים מה זה מאבק קיומי. אנשים מעוניינים עכשיו רק בכסף. מעניין אותם רק איך לעשות כסף ולהתעשר. מי יקשיב לך כשתדבר על מאבק קיומי? גם אתם לא מקשיבים לי. אתם לא מקשיבים למרות ששאלתם." הגנרל זֶנג שָאוֹדוֹנג, בייג`ין, 12 בנובמבר, 2001בשבוע השלישי של אוקטובר 1934, זנג שאודונג בן החמש-עשרה היה אחד מ-86,000 גברים, נשים וילדים מהצבא הא

בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי

אהבה זועקת בלב העולם הוא רב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות היפנית, סיפור קורע לב המנסה לענות על השאלה טורדת המנוחה, מה קורה לאהבה לאחר שאנחנו מתים. סאקוטארו ואקי בני השש-עשרה מאמינים בכל לבם שדבר לא יעמוד בפני אהבתם הגדולה. הם מנהלים יומן משותף ועל אף גילם הצעיר רוקמים תוכניות משותפות לעתיד. אך תוכניותיהם נגדעות, כשאקי, החולה בל

בכפר קטן ונידח ברוסיה האסיאתית, בימי מלחמת העולם השנייה, כשרוב הגברים נלחמים הרחק בחזית ורק מעטים זוכים לשוב למכורתם, מתלבלבת בחשאי אהבתם של דניאר, פצוע מלחמה שחזר אל הכפר, וג'מילה, הנשואה לאחר. סיפור המעשה מתואר מפיו של סאיט, אחיו הצעיר של הבעל הנבגד, נער מתבגר המאוהב גם הוא בג'מילה, אך מגלה את הדבר מאוחר מדי.  ג'מילה הוא סיפר אהבה

הספר "יום של עונג" אכן מזמן לקוראיו חוויה שכל-כולה עונג. יצחק בשביס-זינגר, בעל פרס נובל לספרות, מספר כאן בדרכו המיוחדת כל-כך את סיפור ילדותו ונערותו בפולין של תחילת המאה. פרק אחרי פרק, סיפור אחרי סיפור, נפרש עולמו של ילד יהודי בעיר ורשה - הבית והמשפחה, ה"חדר" והחברים, השכנים, העיר הגדולה ונפלאותיה, וגם... האהובה הקטנה הראשונה. וכל זה בתי

מיד אחרי נפילת משטר הטליבאן באפגניסטן הזמין מוכר הספרים סולטאן חאן את העיתונאית הנורווגית אוסנה סיירסטאד לגור בביתו, להתרשם מחיי המשפחה בעיר הבירה קאבול ולתעד אותם. חאן, אדם משכיל ודובר אנגלית, היה מוכר ספרים בתקופת משטר המלוכה, במהלך הפלישה הסובייטית והמשטר הקומוניסטי שבא אחריה ובזמן ההפיכה של המוג`אהדין וההפיכה של הטליבאן.

הפתעה מרנינה: רומן של הסופר היידי זוכה פרס נובל יצחק בשביס זינגר, הרואה אור לראשונה! סיפור שפורסם בהמשכים בעיתון היידי "פארווערטס" (ניו יורק), אולם מעולם לא נכרך לספר, ועתה הוא מוגש לקהל הקוראים בתרגום עברי עדכני. הרומן המסעיר יארְמֶה וקֵיילֵה הוא בראש ובראשונה סיפורה של קיילה, זונה אדמונית השואפת לחיים טובים יותר. הוא גם סיפורם ש

היום שבו השתנו חייו של סונלל התחיל ככל הימים. סונלל, מרקיד נחשים עני מניו - דלהי, קם השכם בבוקר, לקח את כלי הנגינה שלו ואת נחשו האהוב, ראג'ו, ויצא לעמדתו שליד קבר הומיון, כדי לנסות להרוויח מעט רופיות לפרנסת בני משפחתו. סונלל, ללא ספק מרקיד הנחשים הטוב ביותר בהודו, זכה להצלחה רבה באותו היום - התיירים הרבים גמלו לו בעין יפה וכיסיו התמלא

שוגון (1975) הוא הספר הראשון בסאגה האסיאתית של ג'יימס קלאוול. הוא מתרחש ביפן בשנת 1600. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ימאי אנגלי, "ג'ון בלאקתורן" (המקבל מהיפנים את הכינוי 'אנג'ין', נווט, מאחר שהם לא יכלו לבטא את שמו), נווט והקפטן בפועל של ספינת הסחר ההולנדית אראסמוס, נקלע לחוף יפן כאשר ספינתו התרסקה. הוא נכנס לשירות טורנגה, מצביא פיאודלי רב עו

סיפור אהבה רווי מזימות, אלימות ותשוקה המתנהל על רקע ברצלונה בימי הביניים השנה היא 1320, שנת פריחה ושגשוג לברצלונה, עיר הרוזנים העשירה. בזמן שבמרכז העיר נבנית קתדרלה הממומנת על ידי האצולה והכמורה, מחליטים תושביו העניים של רובע הדייגים לאחד מאמצים ומשאבים להקמת הכנסייה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם לכבוד מריה הבתולה: כנסיית

כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.   אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא

בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת קַטָּר עוֹמֵד שָׁמֵן וּמַזִּיעַ, עָצוּם וְכָבֵד. נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף וְרוֹשֵׁף וְנוֹחֵר - וְגַל חֹם מִבִּטְנוֹ מְשַׁחְרֵר. הַקַּטָּר מִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה כְּשֶׁבִּקְרוֹנוֹתָיו מִטְעָנִים מִכָּל טוּב, מִבָּנָנוֹת וְעַד פִּילִים, מֵאֲוָזִים וְעַד תּוֹתָח עֲנָקִי וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹעֲ

"היזהרי שלא ללכת שולל אחר מראית עין, כי מציאות יש תמיד רק אחת", אמר נהג מונית מסתורי לאאוממה, רגע לפני שיצאה מהמונית התקועה בפקק, טיפסה מעל גדר הבטיחות בחצאית מיני ונעלמה במדרגות חירום הידועות רק לפועלי דרכים. בנקודת זמן זו חייה של אאוממה מקבלים תפנית משמעותית. הזיכרון המוקדם ביותר של טנגו הוא מינקותו: אמו בקומבינזון לבן כורכת את

התרבות שלנו ממש שוקקת ברכות וקללות. על כל צעד ושעל – החל במקורות הראשונים, דרך כל ההסטוריה, וגמור בדיבור השוטף בימינו אלה – מצויות ברכות וקללות בשפע עצום, על כל נושא שבעולם, על כל אירוע בחיים. כנראה שאנחנו, היהודים, ייחסנו לברכות ולקללות חשיבות מרובה, מה גם שהציונות הפגישה, פה בארץ, ברכות וקללות מעשרות עדות ומשבעים לשונות. הספר הזה

בקיגאלי בירת רואנדה אופה אנג´ל טונגרזה עוגות לחגיגות של שכניה. לקוחותיה מספרים לה את סיפורי החיים שלהם, ואנג´ל מבינה כי לכל אחד מהם יש סיבות רבות להתאבל אך לא פחות מכך סיבות לחגוג. בסופו של דבר היא תבין שגם לה יש נחמה. אופת העוגות מקיגאלי הוא סיפור מרגש על תקווה ושמחת חיים, סיפור משעשע על אהבה, על חיי היום-יום וגם על עוגות. אנג´ל, ה

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

סיפור חיים הוא הפתעה מרהיבה. הסופר אהרן אפלפלד מגולל לראשונה, בלשון ישירה, פרקים מתוך חייו: מחוז ילדותו במזרח אירופה, מלחמת העולם השנייה, הנדודים אחרי המלחמה והחיים בארץ. עיקרו של הספר הוא מסע צמיחתו של ילד יהודי מבית מתבולל, שאימי המלחמה. הגטו והמחנה, ולימים היער, עיצבו את אישיותו. זהו ספר של מאורעות עזים והתבוננות פנימה. ספר איש, מ