מדף הספרים של dushka - הספרים שדירגה

כיכר היהלום הוא סיפורה של נטליה המכונה קולומטה, נערת היונים, אישה אחת מני רבות. נטליה, החיה בברצלונה חיים רגילים לגמרי כביכול, מגוללת ברומאן את קורותיה כביומן: במילים פשוטות ואמתיות, בכנות גמורה וברוח נמוכה.   תוך כדי כך נחשפים בפני קוראיה, המתוודעים לחברה הקטלאנית ולתרבותה, סדקיו של עולם מורכב, יופיו ושבריו.   אם כי יותר משלושים ש

כשחושך משתלט על העולם באה שעתם של בני האור! מג וצ'רלס וולאס הם ילדים מוזרים: מג תלמידה גרועה, ועם צ'רלס אף אחד לא מצליח לדבר. גם משפחתם של מג וצ'רלס מוזרה -אביהם הפיזיקאי עזב יום אחד את הבית ונעלם, ואמם המדענית יושבת שנים ומחכה לו. עד שבלילה חשוך וסוער מופיעה בביתם דמות משונה. היא יודעת דברים על האב האבוד ועל עולמות רחוקים המאיימים על

תעלומה חדשה ניצבת לפתחו של הבלש המבריק והאקסצטנרי רב־קר כקרח פקד אדמסברג: שני אנשים נמצאו מתים בבתיהם, בשני המקרים נראה שהתאבדו. אולם נסיבות המוות, וסימן קטן ומסתורי שנמצא לצד הגופות, גורמים לאדמסברג לחשוד שמדובר ברצח. החשד גובר כשהוא מגלה שהשניים השתתפו לפני כעשור במסע הרה אסון ובו חבורת מטיילים נתקעה ימים רבים על אי קטן לחופי א

ציירו אותה בקפידה על שלוש-עשרה דלתות של בניין מגורים אחד, ברובע ה-18 בפריז: הספרה 4, גדולה, שחורה והפוכה, שבסיסה רחב כמו צלב מלטזי עם שני פסים בקצה. מתחתיה רשמו שלוש אותיות: CLT. פקד אדמסברג צילם אותן, ותהה: האם מדובר בסתם גרפיטי, בבדיחה של מבוגרים, או בתעלול נקמני? ואולי זו בכלל ´התערבות אמנותית´, כמו שחושב סגנו, דנגלר? אבל בסדרת הספרות ה

"באנגלייה כולה אין בלש שישווה לגברת רווקה ולא צעירה שעיתותיה בידיה". ומי עונה לתיאור זה עם לא מיס מארפל האגדית? הקשישה החקרנית שדבר לא נעלם מעיניה בכפר מגוריה סנט־מרי־מיד, כר פורה לתעלומות פשע. כשקולונל פרותרו נמצא ירוי בידר העבודה של הכומר המקומי, מארפל הבלתי נלאית נחלצת לעזרת המשטרה ומגלה שמספר החשודים במעשה רב משנראה, שכן לרבי

``רביעיית רוזנדורף`` היא רביעיית כלי-קשת, שהקימו בשנת 1936 בתל-אביב נגנים מחברי התזמורת הארצישראלית שיסד אז ברוניסלב הוברמן. בחמישה קולות מסופר כאן סיפורם של ארבעת המוסיקאים ושל יחסי הגומלין ביניהם ובין כל אחד מהם לארץ החדשה שביקשו להקים בה מקדש מעט לתרבות האירופית שנעקרו ממנה. וכל זאת בצל ``המאורעות`` והאיום הגובר והולך של מלחמת העו

הופעת סטֶנדאַפּ במרתף בנתניה הולכת ומשתבשת, מתפוררת לעיני הקהל. בין אם הערב נשמט מידיו של הסטֶנדאַפִּיסט, ובין אם תוכנן מראש להיות כזה – הקהל שבא לבלות ולצחוק נדהם לקבל הופעה מסוג אחר לגמרי. האנשים היו קמים ועוזבים, או מורידים את אמן-הסטנדאפ הוותיק מן הבמה בשריקות בוז, אלמלא נמשכו כבחבלי קסם להציץ לגיהינום של אחר. הסטנדאפיסט דו

"מרכבת היהלום" מורכבת משתי יצירות - הנובלה "לוכד השפיריות"  והרומן "בין השורות"- המתרחשות במקומות שונים ובתקופות שונות, ובה-בעת מקושרות ביניהן באורח הדוק ומפתיע.   עלילת "לוכד השפיריות", הקרוי על שמו של שיר הייקו קלאסי, מתרחשת בקיסרות הרוסית, בימי מלחמת רוסיה-יפן (1905-1904). אראסט פטרוביץ' פנדורין שב למולדתו על-מנת למלא את חובתו הפטריו

"הרוצח עכשיו בינינו – ברכבת..." סמוך לחצות הליל רכבת האוריינט אקספרס המפורסמת נעצרת על המסילה מפאת השלג הכבד. עם בוקר מתגלה גופתו של המיליונר סמואל אדוארד ראצ´ט בתאו הנעול, הוא נדקר תריסר פעמים. הרכבת מבודדת בשלג, איש לא עלה לקרון בסוּפה - אחד מן הנוסעים האחרים מוכרח להיות הרוצח. הבלש הרקול פוארו, שנמצא ברכבת בדרכו מאיסטנבול

אני מרגיש איך מיד התמונה הזאת מוחצת אותי, כי זו תמונה בלתי אפשרית, תמונה שלא יכולה להתקיים 2007. הסופר הצרפתי פיליפ בסון יושב בלובי של בית מלון ומשוחח עם עיתונאית לרגל צאת ספרו החדש. לפתע הוא מבחין בדמות של גבר מוכר עד כאב. פרץ של רגשות וזיכרונות שולח אותו עשרים ושלוש שנים לאחור. הוא לא מצליח להתאפק וקורא בשם שלא עלה על דל שפתיו זמן כ

שליח מכדור הארץ מספר על קורותיו בעולם אחר, עולם שכולו חורף וכפור המתואר בריאליזם לפרטי פרטיו:עמיו, נהגיו, תרבותו, תולדותיו ומלחמותיו:עולם שבו רק פרט אחד שונה ומיוחד:תושביו הם בני מין אחד. תוך קריאה אנו משתעבדים ליופי המוזר של עולם קפוא זה, נושאים בתלאות העוברות על בן כדור הארץ ומגלים צורת קיום חדשה, שונה מכל הידוע לנו, המפתה בזרותה

זה היה "אחד מאותם ימים לא רגילים שנותנים משמעות לשִפעת הימים הרגילים. לניו יורק יש דרך משלה: מפעם לפעם היא מנערת את נשמתה וחושפת אותה. תוקפת אותך בדימוי, ביום, בפשע, באימה, או ביופי שהמחשבה מתקשה להילפף סביבו עד שאין לך אלא לנוד בראשך בתדהמה." ב-7 באוגוסט 1974 הלך הלוליין פיליפ פֶּטי על חבל בין מגדלי התאומים. יום לא רגיל זה ישנה לבלי ה

הסופרת והאמנית טובה ינסון (1914-2001), אחת הסופרות הגדולות והבולטות ביותר בספרות הילדים העולמית, מוכרת לנו בעיקר כיוצרת המומינים. הספרים שבהם מככבים היצורים האלה, שכבשו את ליבם של כל ילדי העולם, תורגמו לשלושים וחמש שפות ועובדו לסדרות טלוויזיה, לסרטים ואפילו לפארק בעיר נאאנטאלי שבדרום מערבה של פינלנד. כמו כן הם זיכו אותה בפרסים רבים ו

בספר שתי נובלות: "מט ילדים" ו"גלית וגורדון" וסיפור: "פעמיים". בנובלה "מָט ילדים" ניבטת חצר-משחקים למרגלות בית-דירות בצ'רנוביץ ממרפסות ומחלונות שונים ומנקודות-ראות מנוגדות של שורת ילדים (ובעיקר ילדות). כל אחד מאלה הוא ילד מחונן, בעל איזשהו כישור יוצא-דופן, אבל גם חש את עצמו אחֵר או הדוּף ודחוי, בשולי העניינים. אחדים מהם יהודים, אבל ב

בודדה על סיפון האונייה, בלי מכר וידיד ובלי איש מבני משפחתה, מפליגה לוסי סְנוֹ מאנגליה אל וילֶט שבבלגיה כדי לשמש שם מורה בפנימייה לבנות. במקום עבודתה החדש עליה להתמודד עם תלמידותיה הפורקות עול ועם המנהלת החשדנית, וגם עם מערכת הרגשות המורכבים שמעורר בה תחילה הרופא האנגלי של ביתֿהספר – ואחרֿכך המורה לספרות מהיר-החימה, פול עמנואל. ו

במארס 1908 צילצל צעיר כחוש בפעמון ביתו של ג'ורג' שִׁיפִּי, המפקד של משטרת שיקגו, וביקש לפגוש אותו כדי למסור לו מעטפה. הצעיר היה לזרוס אָוֶרבוך, כבן 19, מהגר יהודי ממזרח-אירופה שחמש שנים קודם-לכן עבר עם משפחתו את הזוועות של פוגרום קישינֶב המפורסם. שיפִּי לא בדק את תוכנה של המעטפה. הצעיר נראה לו נוכרי ואנרכיסט, ודאי רוצח-מתאבד. אמריקה הית

הסיפור המפורסם על התאומות אורה ולי שלא ידעו אחת על קיומה של השנייה, עד אשר קייטנת קיץ הפגישה ביניהן. בין השתיים נרקמה מערכת יחסים מיוחדת במינה ומטרה אחת להן: לאחד מחדש את המשפחה. הסופר והעיתונאי אריך קסטנר נולד בעשרים ושלושה בפברואר 1899 בעיר דרזדן שבגרמניה. אימו, אידה, בת הקצב אוגוסטין, היתה נשואה לאמיל קסטנר, מעבד עורות, שאימץ את

הנדרסון הוא תעשיין אמריקני עשיר הנוטש את משפחתו ויוצא לאפריקה השחורה. ושם הוא מתנסה במבחן של כוח, עולה בטקס פולחני למעלת מוריד-גשמים בשבט פרמיטיבי ונעשה יד-ימינו של המנהיג. ספור פנטסטי, פראי ורב-משמעי שלא אחד מטובי סופריה של אמריקה.

פצפונת, ששמה האמיתי הוא לואיזה, היא ילדה שובבה ומלאת-דימיון שחיה עם אביה העסוק, אמה האדישה, שתי משרתות וכלב, בבית עצום בגודלו אך מעט משעמם... יש לה רעיונות שונים ומשונים וכך היא מסתובבת לה ברחובות ברלין עם הכלב פיפקה, אנטון, הוא ילד עני המטפל באימו החולה, מכבס, מגהץ ואף מבשל, אך הוא עדיין ילד. יחד הם עוברים הרפתקאות מוזרות. מנוקד. מהד