מדף הספרים של פלוני פלמוני - הספרים שדירג

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם. בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר. עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב"ספריה החדשה". טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה"מציאות": האיש

ההגנה של לוז`ין פורש את סיפור חייו של שחמטאי מבריק, שמשחק השחמט נהפך לו לאובססיה קטלנית. מה שהתחיל כשעשוע המביא נחמה ללוז`ין בילדותו העגמומית, ואחר-כך פרסום ותהילה בנעוריו, משתרר בבגרותו עליו ועל חייו עד כדי אובדן שליטה: צללי השחמט צרים על לוז`ין ללא רחמים ודוחפים אותו לתהום שהוא מנסה להינצל ממנה על-ידי המצאת מהלך נואש של "הגנה שחמט

``כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה``. כך נפתח הרומן המונומטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. בד בבד עם העלילה נפרשת כאן יריעה חברתית מדהימה בהיקפה, למן הטרקלינים הזוהרים של החברה הגבוהה במוסקבה ובפטרבורג ועד לאחרון הכפרים הנידחים בר

אם יכפה על מישהו להכין רשימה של עשרת הרומאנים הגדולים של כל הזמנים - יתפוס דוסטוייבסקי, מן הסתם, שליש מן הרשימה, מבין ששת הרומאנים הגדולים שכתב דוסטוייבסקי בין השנים 1866 ל1880 - , `אידיוט` (1868, שנתיים אחרי `החטא ועונשו`) הוא אחד המועמדים הוודאיים לרשימה בלתי - אפשרית כזאת. דוסטוייבסקי התקשה בכתיבת `אידיוט` יותר מאשר בכל רומאן אחר שלו. לפח

`הגווארדיה הלבנה`` הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר ``האמן ומרגריטה`` (``השטן במוסקבה``). שני חלקיו הראשונים של הרומאן בכתב-העת `רוסיה` ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה. ``הגווארדיה הלבנה``, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מג

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ

"הועמדנו כולנו בשורה כדי שיקבעו את שוויינו. גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, נשואים ורווקים – את כולנו העמידו בשורה אחת עם סוסים, כבשים וחזירים. היו שם סוסים וגברים, בני בקר ונשים, חזירים וילדים, כולם באותה דרגה בסולם הקיום, וכולם נתונים לאותה בחינה מדוקדקת... באותה שעה ראיתי בבירור יותר מאי פעם את השפעותיה המבהמות של העבדות – על הע

צופרי האזעקה היו הראשונים המבשרים על הבריחה מאושוויץ של שני אסירים: 44070 (רודולף ורבה) ו- 29162 (אלפרד וצלר) התאריך: 7 באפריל 1944 השעה: שש בערב. הבורחים לא נלכדו: וכבר ב25 באפריל נמסר הדו"ח שלהם לידי מנהיגים יהודים בסלובקיה, כדי שיזהירו את מנהיגי יהדות הונגריה מפני סכנת ההשמדה המרחפת על בני עמם. במהלך המלחמה התייחסו בעלות הברית באי אמון ל

זהו סיפורם המסעיר וההרואי של מיליוני גברים - ונשים - חיילי הצבא האדום שהוטלו אל שדות הקרב והביסו את צבאותיו של היטלר. לא סיפורי הקרבות אלא חייהם היום-יומיים של החיילים הפשוטים במערכה, נשותיהם ומשפחותיהם בעורף והמכונה האדירה שהפעילה אותם, הם שעמדו במוקד עניינה של המחברת. הספר בוחן בפרוטרוט את הווי החיים בשדות הקרב על האלימות, הגבו

הודא, בחורה ישראלית ערביה, שקוראת את יהודה עמיחי וחברותיה יהודיות, והיא שייכת לשני עולמות, לעולם מוצאה הערבי ולעולם תרבותה העברית, מספרת את סיפורה המרתק של משפחה ערבית מופלאה בואדי של חיפה, ואת סיפורי האהבה שלה ושל אחותה. בעט אמן מתוארות פגישות והתנגשויות דרמתיות בין הויות ותרבויות, שמתוכן עולות שאלות נוקבות על מציאות חיינו

רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ

ארקָדי דוֹלגוֹרוּקי הצעיר, גיבור הרומן הגדול המתבגר, מונע על ידי רעיון הגובל בתשוקה חולנית. הוא חולם להיות לרוטשילד: לאגור מיליון שלם כדי שיוכל לשלוט באנשים. אלא שרגשותיו הסוערים והעמוקים של הצעיר, או "החיים כפי שהם", חוזרים ומאלצים אותו לסטות מן "הרעיון" שלו. ברומן-וידוי, הכתוב בגוף ראשון כ"רשימותיו" של דולגורוקי, מאורגנים בלהט קד

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

את האדון גוליאדקין, פקיד אפוף בתחושת קטסטרופה תמידית, רודפת פרשייה רומנטית אפלה שמסכנת את מעמדו בחברה הפטרבורגית. הוא מתרוצץ בין מסעדות יוקרתיות ואולמי נשפים, ומתחנן לתיקון העוול שנעשה לו. אולם הנורא ביותר עוד לפניו... בוקר אחד מגלה גוליאדקין שנוצר לו כפיל. בחור צעיר, שובב וחוצפן שנראה בדיוק כמוהו. אם בתחילה מתאהב גוליאדקין בכפי

בשנת 1865 יצא דוסטוייבסקי עם אהובתו אפולינריה סוסלובה למסע באירופה. המסע הזה עמד בסימנן של שתי תאוות שכמעט הפכו את הסופר הגדול לעבד נרצע: התשוקה האירוטית לאפולינריה, אשה קפריזית ואנוכיית שהרבתה להתעלל בו להנאתה, ובולמוס ההימורים, שהשתלט עליו עד לעירפול החושים ממש. שתי התאוות הללו, שהתמזגו בו לידי מערבולת רגשות סבוכה וחולנית, הן הר

רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד