אמה הזקנה של אריקה קוהוט רצתה בת פסנתרנית דגולה אבל קיבלה מורה לפסנתר. גם עכשיו, כשאריקה בת 36 והאם זקנה עוד יותר, הן ישנות באותה המיטה. אריקה היא שפחה של אמה ואל המוסיקה, ובזמנה הפנוי היא משתעבדת לפורנו קשה. כשמתאהב בה אחד מתלמידיה, אין לה דבר להציע לו מלבד גופה. תאור הזוי של גיהנום בין אם ובתה, ניתוח חסר רחמים של מחיקת אישיות בשם ה
ב-1991 יצא לאור 'על עכברים ואנשים' כמחזה בתרגומם של אהוד מנור ודן בן אמוץ בהוצאת המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי.
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
המחזה פאוסט - יצירתו האלמונית של יוהן וולפגנג פון גתה (1749 - 1832), על שני חלקיה, בתרגומו המלא המופלא והמוערך של יצחק כפכפי מוגש מחדש לקורא הישראלי. מחזה זה, המוצג לעיתים רחוקות מאד עקב מורכבותו הרבה, הוא פרי עמלו של גתה במשך 60 שנה, ואפשר לקוראו כמסמך על התפתחותו המוסרית והאמנותית של המחבר. פאוסט הוא שמו של מלומד וקוסם גרמני אגדי מימי ה
הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
תרגום, הערות והקדמה: עידו בסוק. כרונולוגיה ומבואות: פרופ' אילנה זינגר וד"ר נדין קופרטי - צור. פרנסואה רבלה (1483 או 1553 - 1494) - כומר, רופא ומשפטן, ובעיקר שתיין ומפליג בדמיונות משעשעים, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו - חי בימי פרנסואה הראשון והנרי השני, מלכי צרפת. בסדרת יצירותיו, המובאת כאן לראשונה בשלמותה לפני הקורא העברי, העביר
ברומן "ונוס בפרווה" מתאר מאזוך את מערכת הסמלים השלמה של "הסינדרום" המזוכיסטי - פטישיזם, שוטים, תחפושת, נשים עטויות פרוות, השפלות ועונשים. "ונוס בפרווה" הוא הרומן המפורסם ביותר של מאזוך, והוא עוסק בנושא האהבה. מאזוך הפך סמל לסוג של סטייה והוא תמיד יישאר המקבילה ההפוכה למרקיז דה - סאד, למרות שהיה סופר מוערך ויצירתו אוצרת בחובה את כל הכ
"להסתכן בתיאורים הנועזים ביותר, במצבים החריגים ביותר, באימרות המבעיתות ביותר, במשיחות המכחול הנמרצות ביותר, לתכלית אחת בלבד - הלקח הנשגב שעשוי להפיק מהם אי פעם בן אנוש" - ד.א.פ דה סאד ברומן פורנוגרפי ופילוסופי זה מתאר המרקיז דה סאד את סיפור תלאותיה של ז'וסטין, בתולה מהוגנת וצדקת (שלא לומר צדקנית), ואת סיפור מסעה הקצר והמיוסר בעולמו
ספר ההמשך ל"מצפן הזהוב", והשני בטרילוגיה המצליחה "חומריו האפלים" אשר נבחרה לאחרונה על ידי הציבור באנגליה לאחת משלוש יצירות הספרות הנקראות ביותר מאז ומתמיד.
ויל הוא בן שתים עשרה וזה עתה הרג אדם. הוא נמלט מביתו, נחוש בדעתו לגלות את האמת על אביו שנעלם עוד כשהיה תינוק. ויל מוצא חלון באוויר ועובר דרכו אל עולם אחר. שם הוא פוגש את לַיירָה
'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם.
בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר.
עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב"ספריה החדשה".
טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה"מציאות": האיש
מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, בן 38, שואל סרט וידיאו, שהמליץ עליו חבר - לעבודה: לא איזו יצירת - מופת קולנועית, אלא רק בידור של שעה - וחצי, שיוכל להסיח את דעתו מן הדכדוך שלו (הוא גרוש, ואינו רוצה להיזכר למה התגרש; ואת הקשר עם החברה הנוכחית שלו הוא רוצה לנתק ואינו מצליח). לאימתו הוא מגלה ששחקן - משנה בסרט, המופיע בתפקיד צצדי של פקיד - קבלה בב
רק סאראמאגו, הסופר הכי חי באירופה, יכול להפיח רוח חיים כזאת, חום אנושי כזה, זרימה עוצרת נשימה, בחומריו של הרומאן הזה. האלכימיה של כישרונו העצום הופכת כאן את החימר לזהב ספרותי. סיפריאנו אלגור, קדר בן 64, אלמן, חי עם בתו מרתה, ועם בעלה מרסאל, בכפר שחיו בו גם אבותיו. את כלי החרס שהוא מייצר הוא מספק לקניון העירוני, מרכז בולעני הולך - ומתפשט.
'רפסודת האבן' הוא סיפור של שתי אהבות ושני מסעות. אשה חורצת בקרקע חריץ בענף בוקיצה, והחריץ מסרב להימחק; אשה אחרת פורמת גרב כחול, והגרב אינו נגמר; גבר משליך רחוק לים אבן כבדה, שבימים רגילים לא היה מסוגל להרימה; גבר אחר חש שהאדמה רוטטת מתחת לרגליו, אף שהסייסמוגרף אינו מגלה שום רעידה יוצאת-דופן; ואת הגבר השלישי מתחילה ללוות להקה ענקית של
סאראמאגו הוא היום הבולט שבסופרי פורטוגל. "דברי ימי מינזר" (1982), ספר מונומנטלי על רקע המאה ה - 17, זכה ללמעלה מ - 20 מהדורות, ראה אור בתרגום ב - 25 ארצות, וקיבל שורה של פרסים ספרותיים. לקורא העברי צפוי מיפגש ראשון המזכיר בעצמתו את המיפגש מעורר ההשתאות עם "מאה שנים של בדידות".
ואכן, הספר - תערובת מקורית של ריאליזם היסטורי דק בפרטים ושל פנטסי
ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, חוזר כאן ל'על העיוורון' הבלתי-נשכח שלו ברומאן המשך, שהוא גם ניגוד.
העלילה של 'על הפיקחון' נפתחת ארבע שנים לאחר שבלי שום הסבר נעלם כלעומת-שבא העיוורון הלבן שתקף את כל האזרחים, פרט לאשתו של רופא-העיניים, היחידה שנותרה פקוחת-עיניים. אשתו של רופא-העיניים תופיע גם בספר זה, בתוך כל השישה, בני-חבורת
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
ויל הוא נושא הסכין המעודן, נשק מסוכן ורב עוצמה. מלאכים מלווים אותו בזמן שהוא ממלא את המשימה שהטיל עליו אביו הגוסס - להביא את הסכין אל לורד עזריאל. אבל כיצד הוא יוכל למצוא את לורד עזריאל כשליירה נעלמה? רק בעזרתה יצליח לעמוד באין ספור סכנות, תחבולות וקנוניות האורבות לו בדרכו. שני הצבאות הגדולים, צבאות הרקיע וצבאותיו של לורד עזריאל, מת