מדף הספרים של חנוך - הספרים שדירג

פימה, גיבור הרומן החדש של עמוס עוז, הוא גבר בשנות החמישים לחייו, גרוש פעמיים, בנו היחיד של בעל מפעל לתמרוקים. פימה עובד כפקיד קבלה במרפאה למחלות נשים ונתמך בכספי אביו הקשיש. פימה זה הוא מעין צופה לבית ישראל. נביא וליצן של מסיבות ליל השבת. צאצא קטן של נביאים ירושלמים ומתקני עולם רוסים. פימה הוא גם יורש של שושלת שלא היתה. ואולי גם

אפלה בצהריים ראה אור לראשונה בשנת 1940 ונעשה לאחד הספרים הקלאסיים ורבי-ההשפעה במאה העשרים. זה הספר הראשון שהמחיש, בדרמה קשה וקודרת, את הזוועה והאבסורד בשלטון האימים של סטלין, אף שזה אינו מוזכר בספר בשמו אף לא פעם אחת, כמו גם ברית המועצות והשנים שהרומן מתרחש בהן. זאת משום שבמוקדו עוסק הספר הזה לא רק במשפטי הראווה ובמוסר המהפכה הרוסית,

מאז ראה אור ב־1932 , נחשב עולם חדש מופלא לאחת מיצירות המופת העתידניות המשפיעות ביותר במאה העשרים . כמו ספרו הנודע של ג ´ורג ´ אורוול , , 1984 הוא טבע מושגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמילון החברתי־פוליטי . עולם חדש מופלא הוא חזון סאטירי מאיים על עתיד "אוטופי ",שבו בני האדם מתרבים באופן גנטי ומעוקרים מרגשות באמצעות סמים במטרה לשרת באופן פס

הופעת סטֶנדאַפּ במרתף בנתניה הולכת ומשתבשת, מתפוררת לעיני הקהל. בין אם הערב נשמט מידיו של הסטֶנדאַפִּיסט, ובין אם תוכנן מראש להיות כזה – הקהל שבא לבלות ולצחוק נדהם לקבל הופעה מסוג אחר לגמרי. האנשים היו קמים ועוזבים, או מורידים את אמן-הסטנדאפ הוותיק מן הבמה בשריקות בוז, אלמלא נמשכו כבחבלי קסם להציץ לגיהינום של אחר. הסטנדאפיסט דו

“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה. מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו

אי–שם בעתיד הקרוב מכוננת מלכות יהודה ותופסת את מקום מה שנותר ממדינת ישראל, אחרי התקפה קטלנית שהשמידה את ערי החוף. מנהיג כריזמטי מצליח לארגן את שארית הפלטה למתקפת נגד, עולה על כס המלוכה ומתמנה גם לכוהן גדול. בית המקדש מוקם, עבודת הקורבנות מתחדשת ונעשית מרכז החיים הלאומיים, ואפשר לקיים כל תרי"ג מצוות ככתבן וכלשונן. חצי יובל לאחר מכן

רומן אלגורי גדוש הומור צ´כי משובח, פרי עטו של הסופר והמחזאי הנודע קארל צ´אפק (1938-1890). "המלחמה בסלמנדרות" הוא משל לאנושות ערב מלחמת העולם השנייה, המציב מַראָה מול פניה. זאב ים ותיק ורב־חובל של ספינה הולנדית יוצא לדלות פנינים ומזדמן לאי נידח באוקיינוס השקט, שבו מפרץ מסתורי ובו שוכנים ´שֵדֵי ים´, סלמנדרות. בתוך זמן קצר מגלות הסלמנדרות

"אם אתם באמת רוצים לשמוע על כל העניין, אז מה שבטח תרצו לדעת קודם-כל, זה איפה נולדתי, ואיך הייתה הילדות המחורבנת שלי, ומה עשו ההורים שלי לפני שהולידו אותי, וכל הזבל הזה מהסוג של 'דיויד קופרפילד', אבל לא מתחשק לי לדבר על זה יותר מדי..."

'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם. בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר. עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב"ספריה החדשה". טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה"מציאות": האיש

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע . נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד

אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם

עמוס עוז - ארצות התן. סיפוריו המוקדמים של עמוס עוז, שנכתבו מחדש ומופיעים כאן לראשונה בנוסחם זה, ועליהם נלווה הסיפור "על האדמה הרעה הזאת" שעדיין לא כונס בספר.

20 שנה לאחר מלחמת ששת הימים יזם השבועון "כותרת ראשית" את חשבון הנפש הזה, "הזמן הצהוב", פרי שבעה שבועות קדחתניים של שיטוטיו של גרוסמן, דובר ערבית, בגדה המערבית, במחנות פליטים, בבית - המשפט הצבאי בהתנחלויות, בערים ובכפרים. הספר מתבסס על 14 הפרקים שראו אור תחילה בגליון מיוחד של השבועון (יום העצמאות, 87), אשר עורר התרגשות נדירה בממדיה. עליהם נ

הכל מתחיל בפיגוע. אשה בשנות הארבעים שלה, בלי שום מסמך מזהה, נפצעה אנושות בשוק הירקות בירושלים, נאבקה במשך יומיים על חייה, ואחרי מותה שכבה אלמונית במדור המתים של בית - החולים, בהמתנה לבירור זהותה. בחיפוש נוסף בסל - הקניות שלה התגלה תלוש משכורת של מאפייה גדולה בירושלים, קרוע ובלי שם. אבל העובדים והממונים במאפייה לא הרגישו בהיעדרה ש

בחורף של שנת 1959 עולמו של שמואל אַש הצעיר מתהפך עליו: חברתו עוזבת אותו, הוריו פושטים רגל, והוא נאלץ לקטוע את לימודיו באוניברסיטה. לאחר ייאוש הוא מוצא לו מפלט ופרנסה בבית אבן ירושלמי נושן, ששָׁם עליו לשמש איש שיחה לזקן נכה ושנון. כשהוא מגיע לביתו החדש פוגש שמואל אישה יפה ומושכת ושמה עתליה אברבנאל, המבוגרת ממנו כמעט פי שניים, והיא ר

"למה כתבתי לך על הנשכחות האלה? לגרד צלקות עתיקות? לחטט לחינם בפצעינו? לפענח קופסה שחורה? להכאיב לך מחדש? לעורר את געגועיך? אולי גם זו תחבולה ללכוד אותך שוב ברשתי? אני מודה בכל ששת סעיפי האישום. אין לי נסיבות מקילות. לבד אולי מאחת: אני אהבתיך.." רומן המכתבים הידוע של עמוס עוז מנסה לפענח את פרשת נישואיהם האומללים של אילנה ואל

"אותו הים" הוא רומן נועז וחדשני שכמוהו לא כתב עמוס עוז עד היום: רומן הקובע לעצמו את חוקי - המשחק שלו, ובתוכם הוא פורץ הרבה מוסכמות. זהו ספרו המשחקי ביותר של עמוס עוז. האם המתה, הבן האובד, האב החי עם חברתו הצעירה של בנו, ודמויות אחרות, כולם מדברים זה עם זה כל הזמן כאילו היו בחדר אחד, ולפעמים כאילו הם כולם מכורבלים במיטה אחת. העלילה המ

עמוס עוז משוטט פה ושם בארץ ישראל ומשוחח עם אנשים. הוא יצא למסע של הקשבה סובלנית ליריבים ולתמימים. והתוצאה - ספר מרתק המתעד תמונות חיות להפליא של ישראלים כאן ועכשיו, של אנשים חמי-לב וחמי-מזג המשמיעים באוזניו למן דברי חזון משיחי-התנחלותי ועד להתפרצות של זעם עדתי, למן תורה כוחנית קיצונית ועד לתסכול ותקווה של הפלשתינים. לקורא נדמה

מלחמת העולם ה-2 הסתיימה בניצחון גרמניה ויפן, ומה שהיה ארצות הברית מחולק לשלוש יחידות מדיניות. במדינות החוף המזרחי שלטון גרמני-נאצי מלא. במדינות החוף הפסיפי שליטה יפנית, ובהרי הרוקיס אזור חיץ ללא עצמאות אמיתית. העבדות מותרת שוב, מעשי זוועה נעשים באפריקה. כל זה עדיין לא מספק את תאבונו של הרייך, ומותו של הקנצלר בורמן (היטלר לקה בש

כבוד המלכים הוא האפוס הלאומי של אתיופיה. אגדת שלמה המלך ומלכת שבא, העומדת במרכזו, היא הרחבה ופיתוח של הסיפור המקראי (מלכים א י ). מלכת שבא, היא מלכת אתיופיה, שומעת על חוכמתו של שלמה המלך ועולה לירושלים לראותו. בביקורה היא מקבלת על עצמה את דת אלוהי ישראל. המלך מפתה אותה, ובשובה לארצה היא יולדת בן. בבגרותו, בן המלך נוסע אל שלמה אביו וחוז