כבוד המלכים הוא האפוס הלאומי של אתיופיה. אגדת שלמה המלך ומלכת שבא, העומדת במרכזו, היא הרחבה ופיתוח של הסיפור המקראי (מלכים א י ). מלכת שבא, היא מלכת אתיופיה, שומעת על חוכמתו של שלמה המלך ועולה לירושלים לראותו.
בביקורה היא מקבלת על עצמה את דת אלוהי ישראל. המלך מפתה אותה, ובשובה לארצה היא יולדת בן. בבגרותו, בן המלך נוסע אל שלמה אביו וחוזר לאתיופיה ובאמתחתו ארון הברית שנחטף מבית המקדש. לצד הסיפור המרכזי הזה, שזורים באפוס קטעי פרשנות ושלל אגדות על דמויות מן המקרא.
כבוד המלכים שימש בסיס אידיאולוגי לשלטונם של קיסרי אתיופיה, שראו עצמם כצאצאי שלמה המלך. האמונה המבוטאת בו, כי האתיופים הם ממשיכי דרכם של בני ישראל, מסבירה גם את ריבוי המנהגים היהודיים בנצרות האתיופית.
כבוד המלכים נכתב בלשון האתיופית הקלאסית (געז) ונחתם בחוגי הכנסייה, ככל הנראה בתחילת המאה הארבע-עשרה. זהו תרגומו הראשון לעברית, והוא מלווה במבוא מקיף. המהדורה חושפת לא רק את מקורותיו של האפוס בתנך ובספרות הנוצרית הקדומה, אלא גם במקבילות מפתיעות לספרות האגדה ולמדרשים.