מדף הספרים של אביטול - הספרים שדירגה

פדרו חואן מאצ'ו בשנות הארבעים שלו ואינטלקטואל שסר חנו בעיני השלטון, מנסה לשרוד בהבאנה של שנות התשעים, מקום קשה שלא נותר בו דבר לשאוף אליו פרט לאוכל, אלכוהול ומין. בלשון בוטה, חסרת עכבות ואפילו גסה בלי שמץ תקינות פוליטית בכשרון תיאור דייקני ובחוכמת מספר טבעי הוא מוסר אפיזודה אחר אפיזודה. יחד הן מצטרפות לדיוקן מזעזע של העוני המחריד

אנג'לה, נערה אירית שהיגרה לארצות-הברית כדי להימלט מהרעב הגדול של אירלנד, פוגשת ביום הרה גורל את מלאכי מק'קורט, אירי גם הוא, שהגיע ליבשת הנחשקת מסיבות זהות לאלה שלה. היא נכבשת בקסמיו ונישאת לו, ובהיותם שניהם קתולים אדוקים, מתחילה מיד להביא לעולם ילדים. מלאכי הבעל מתגלה כשתיין כרוני, שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו, ואנג'לה נאלצת לבקש את ח

בתי מלון, נמלי תעופה, ברים ומטוסים, ערים ומשקאות, מערכות יחסים, תרבויות. הרבה תנועה. הרפתקאות המבקשות להכות שורשים עמוקים בהווה. ההווה שלנו, ההמשכי אך החולף. מצד אחד, גבר דרום אמריקאי שנשלט על ידי תשוקתו לנשים נע בעולם בקצב המסחרר של עלילה עטירת הומור ודמיון. מצד שני תיירות אירופאיות מסתובבות באמריקה הלטינית הפרועה, לכאורה, כדי לצ

סטנלי ילנטס חי תחת קללה, קללה שמלווה את משפחת ילנטס כבר דורות רבים. שלא בצדק נשלח סטנלי למחנה "גרין לייק" מחנה לעבריינים צעירים בלב המדבר, שבו כל היום כולו חופרים בורות... ברוחב ובעומק של מטר וחצי בדיוק. לא עובר זמן רב עד שסטנלי מבין שב"גרין לייק" מתרחשים עוד דברים מלבד חפירת בורות. אבל מה יכול להיות קבור תחת אגם מיובש? ספר מרתק,

רומן הביכורים של קרטיס סיטנפלד מתרחש בפנימייה בארצות הברית, ועם זאת הוא רומן חניכה אוניברסלי שבכוחו לגעת בלבם של קוראים בכל רחבי העולם. אחרי נסיעה ארוכה יוצאת לי פיורה בת הארבע-עשרה ממכוניתו של אביה ומתבוננת בפעם הראשונה במעונות שבהם תגור בארבע השנים הקרובות. בפנימייה היא מגלה שהחיים שונים מכפי שציפתה. לי, בחורה אינטליגנטית

תרגום חדש ליצירת המופת שראתה אור לראשונה ב-1960 והיתה לאחד מעמודי התווך של הספרות האמריקנית בת זמננו. הספר זכה בפרס פוליצר לשנת 1963, נמכר בעשרות מיליוני עותקים ותורגם ליותר מארבעים שפות. בעברית הוא ראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד [1964]. אל תיגע בזמיר הוא רומן התבגרות חודר לב ומעורר מחשבה, המסופר בעט קלה ובהומור כובש, וכל אדם ראוי

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה. בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה. יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד... ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי

אביו של ארתורו, תמהוני, מיזנטרופ ושונא נשים בפרט, ירש טירה וגם אינו צריך לעבוד לפרנסתו. הוא שוהה רוב הזמן מחוץ לבית (האם באמת במסעות הרפתקה מיסתוריים?). אמו של ארתורו מתה בלידתו. ארתורו גדל כמעט לבדו, בכפר קטן שהוא אי, לא הרחק מנאפולי. הוא מדמיין את אמו שלא הכיר וסוגד לאביו. כשהוא בן 14, מביא אביו כלה (בת 16)- נערה פשוטה ונוצריה אדוקה

החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר: אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים. באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה. האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה. וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה. בתחילה היא מרוחקת ומקשיב

רב-המכר העולמי "נולדנו לרוץ" יצא בארצות הברית בשנת 2009, ומאז תורגם לעשרות שפות וכבש מיליוני קוראים ברחבי תבל. גיבורי ספרו של כריסטופר מקדוגל –בנֵי שבט הטראוּמארה ומייקה טרוּ ("קַבָּיוֹ בְּלַנקוֹ") – הפכו בעקבותיו לדמויות מוכרות, לא רק בקרב רצים וטריאתלטים חובבים ומקצועיים, אלא גם בקרב אנשים רבים שלא אוהבים לרוץ וחוששים מפעילות ספ

"הגבר שלא שכב איתי, חזר יום אחד מחודש באוסטרליה והדבר הראשון שהוא עשה כשהגיע זה לפרוק את המזוודות. חשבתי לעצמי שאני לא רוצה לחיות עם מי שפורק את המזוודות ולא 'עושה אותי' על השיש מיד כשהוא חוזר. השיער נשר לי, העור שלי הפך צהוב. במו עיניי ראיתי את ההשפעה של חיים ללא סקס על אישה." "היום, כשהילדים כבר לא בבית וזה רק שנינו, הוא משכיב אותי גם

אם יש ספר אחד שכאילו נכתב במיוחד לשיפור האקלים החברתי-פוליטי והספרותי הנוכחי בישראל, הספר הזה הוא פרנסוס על גלגלים. מדובר בקלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי שמוריו הספרותיים היו בין היתר ויליאם שייקספיר, ארתור קונן דויל, וולט ויטמן ומארק טווין. איך יכול ספר שבסך הכל מתאר הרפתקה קצבית על סוסים בין העיירות ב

"ואם הייתי אומר לך שאני לא רוצה שתהיי כאן?" "אתה לא המעסיק שלי. אמא שלך המעסיקה שלי. ועד שהיא לא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי כאן יותר, אני נשארת. לא כי אכפת לי ממך במיוחד, או כי אני אוהבת את התפקיד המחורבן הזה או רוצה לשנות לך את החיים כך או אחרת, אלא כי אני זקוקה לכסף. בסדר? אני ממש זקוקה לכסף". הבעתו של ויל טריינר לא השתנתה בהרבה כלפי ח

טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה. אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה. זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפור א

טטיאנה, נערה בת שמונה עשרה, אלמנה בהריון, נמלטת מלניגרד, העיר השסועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי להתחיל חיים חדשים באמריקה. ואולם רוחות הרפאים של עברה אינן מוכנות לנוח בשלום במקומן. היא נתקפת תחושה עזה, כמעט דיבוק שבעלה, רב סרן אלכסנדר בלוב, עדיין חי, והוא זקוק לה נואשות. בינתיים, מעבר לימים ויבשות, הרחק בתוככי ברית המועצות, אלכס

אהבתם של טטיאנה ואלכסנדר שרדה את מלחמת העולם השנייה ואת החיים ברוסיה תחת שלטון האימים של סטלין, וכל אותה עת נותרה עזה כתמיד. כעת, לאחר שהם מקימים את ביתם בארצות-הברית, עליהם ללמוד לחיות יחד ולהכיר זה את זה אחרי שנים רבות כל כך של פירוד. בנוסף לכל אלה עליהם להתמודד עם זהותם הרוסית על רקע ‘ציד המכשפות‘ של המלחמה הקרה, ועם התגייסותו ש

סיפור על שקרים וסקנדלים בלונדון של המאה ה-19, מאת יוצר הסדרה "אחוזת דאונטון" בערבו של ה-15 ביוני 1815, התאספו כל הסולתה והשמנה של החברה הבריטית בבריסל במה שנהפכה להיות אחת המסיבות הטרגיות בהיסטוריה – הנשף של הדוכסית מריצ'מונד. זהו ערב קרב ווטרלו, ורבים מבין הגברים שהשתתפו בנשף ימצאו את עצמם למחרת בשדה הקרב נלחמים בכוחותיו של נפו