שני סיפורים קצרצרים על צעירים בני 29 שנקלעו לסיטואציות מטורפות.
אָניבַּל הוא צלם עיתונות רב מוניטין שמוצאו מקולומביה המתרוצץ בעולם ומכסה אירועים, חלקם רבי משמעות. נמלי תעופה הם לחם חוקו וחלק מחייו. חלקם אהובים עליו יותר כמו גאטוויק בלונדון ואחרים הרבה פחות. כל נמל תעופה והמייחד אותו. הוא מתוודע לדיילת סינגפורית מושכת והקשר הנוצר ביניהם מוביל אותו לסחרור הרסני, הופך לכלי משחק בידיה וחברותיה לעבו

"מייד אין אמריקה לטינה" הוא ספרה הראשון של הוצאת תשע נשמות, ובעיני, השם שהוענק לספר מייצג את החזון הספרותי של הוצאה עצמאית זו, כפי שאני מבינה אותו. קולם של רבים מהמחברים הלטיניים המוכשרים בני זמננו כמעט ולא נשמע כאן, בעולם המו"לות והתרגום הישראלי, והאמירה שאני קוראת בשמו של ספר זה, בייחוד היום – כעבור 21 ספרים נוספים – היא שהגיעה העת לשנות זאת. עם התרגום הראשון לעברית של גמבואה הקולומביאני (1965)

לשם שינוי, ספרון חמוד.
על אהבה, והיפוך תפקידים בקשר שבין איש לאישה.
מי אמר כי תמיד האישה היא הסבילה, מקבלת בהכנעה ובדרמה את תפקיד המובלת, רגשנית, נקמנית וחלשה?
אפשר גם אחרת.
איני רצה לקלקל לכם את חווית הקריאה, אבל שני סיפורים חמודים ויפים.עם הומור ואירוניה מטריפה, קצבי.
הסיפור מתחיל כדרמה רומנטית: נוסע שפוגש דיילת בטיסה סוערת, ומשם הדברים מפתיעים ומתגלגלים למחוזות של חיוך ואירוניה חמודה.
גם