ניו-יורק של שנות ה- 20 וה- 30 של המאה העשרים. הכרך משנה את פניו. גורדי השחקים פורצים אל קו הרגיע, בין האדריכלים מתנהל מאבק איתנים על מראה פניה של העיר. הווארד רוראק, אדריכל צעיר ועיקש, לוחם ללא פשרות למען האדריכלות המודרנית, נגד כל המימסד האדריכלי ונגד דעת הקהל הקונפורמיסטית והשמרנית המאיימת לדרוס אותו.
הספר - יצירת המופת של איין ראנד
קשה להסביר מה יש ברומן משפחתי זה, הקוסם ומרתק את כל הקוראים, צעירים ומבוגרים כאחד.
יש בו הרבה עצב ושמחה, הומור ותיאורי הווי, הגורמים לקרוא לחוש את עצמו כחלק מן המשפחה המיוחדת והמופלאה הזאת.
לעינינו נפרשים חייהן של ארבע אחיות הנאבקות בעוני, באכזבות, בקשיי החיים ובאהבות נעורים, ומצליחות, כל אחת בדרכה, להגשים את חלומותיהן. הסופרת ת
"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון
פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה.
סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל.
כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב.
האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ
"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."
אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל
"אם אתם באמת רוצים לשמוע על כל העניין, אז מה שבטח תרצו לדעת קודם-כל, זה איפה נולדתי, ואיך הייתה הילדות המחורבנת שלי, ומה עשו ההורים שלי לפני שהולידו אותי, וכל הזבל הזה מהסוג של 'דיויד קופרפילד', אבל לא מתחשק לי לדבר על זה יותר מדי..."
סיפורה של עלמה, מנחת טלוויזיה חדת-לשון שמואסת בעיסוקה, בהצלחתה ובאורח-חייה על כל הנאותיו הפרועות. היא מתקרבת צעד אחר צעד אל הדת, ומתנתקת מכל עולמה הישן: מתל אביב ההוללת, מחבריה בעולם התקשורת ואפילו מבני-משפחתה.
דרכה החדשה אינה חלקה ופטורה מספקות. להפך, יש בה כאב ותהיות, חיבוטי-נפש ובדיקה עצמית מתמדת, שתעורר הערכה גם בלבו של חילוני
זהו סיפורה העצוב - מריר - משעשע של בת דור ה- X, החולה באחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם הפוסט-מודרני: דיכאון קליני. בשפה גלויה וישירה, כמעט אקסהיביציוניסטית, עם לא מעט הומור עצמי, היא מתארת את דרכה אל תוך ומחוץ לדיכאון, את הקשרים הרומנטיים הלא-מוצלחים שלה, את הווי בני דורה בניו-יורק ובאוניברסיטת הרווארד, ואת מסקנותיה בדבר התרופה שסייעה
"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או
פו הדב, בדמותו של מאסטר טאואיסטי, מגיח ממעבה יער מאה דונמים אל המאה העשרים הנבוכה והמבולבלת ומוליך את חבריו ליער, לעבר חיים שלוים מתמיד תוך אי עשייה ואי רציה מוחלטים, כי פו הווה באשר הוא. כשאייה מתבאס ינשוף מתפלמס חזרזיר, מהסס ופו נשאר... פו.
בנג`מין הוף, בעל תואר ראשון בתרבויות המזרח הרחוק, משלב ציטטות מפו הדב, ומספרים טאואיסטים עת
**מהדורה חדשה דצמבר 2024**
“זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״
כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך.
בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ
"בעולם כולו אנשים תמיד מקווים לשוב ולהשיג משהו שאבד.
אבל לפעמים עלינו להניח זיכרון של דברים מסוימים בשידה של חרטות קטנות.
ועם זאת לעתים נגלה בין קפליה של ממחטה ישנה, צדפה או אבן חסרת חשיבות שפעם גילמה את שעות אחר הצהריים המאושרות ביותר שלנו."
1967. קיץ של אהבה חופשית, סמים ומהומות ברחובות.
הקיץ שבו מפגש מקרי בברוקלין הוביל שני צע
חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
הנרי צ'נסקי, איש משולי החברה, מסתובב ברחבי אמריקה מחור אחד לחור שני, מעבודה לעבודה, מאישה לאישה, מבקבוק לבקבוק,
"כשאתה שותה, העולם עדיין קיים, אבל הוא לא לופת אותך בגרון."
הוא מוכן לעשות הכל, לא משנה מה, העיקר לשרוד. הוא הכלבויניק של החיים.
לפני יותר מעשר שנים נסעו גליה וכרמי, אז זוג צעיר ואופטימי, לעיירה האיטלקית אורבייטו, כדי להינשא בה בנישואים אזרחיים. עכשיו, כשהם בסוף שנות השלושים לחייהם והורים לשלושה ילדים, הם יוצאים שוב לאורבייטו, אבל הפעם המטרה הפוכה – הם נוסעים כדי להתגרש. מה אירע בעצם לזוג המושלם למראית-עין, שאמור היה להביס את כל סטטיסטיקות הגירושים? במהלך ה
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר