“ספר מצוין, קליל ומלמד על הפילוסופיה הטאואיסטית. פילוסופיות המזרח, בשונה מפילוסופיות המערב, לא מרבות במילים, ולפעמים קשה מאוד להבין מה הייתה הכוונה המקורית של הכותב, ולכן כדאי להתחיל להכיר פילוסופיה זו דרך סיפור שמסביר את הייחודיות והיופי שבפילוסופיה זו. הטאו של פו מצליח באופן יוצא דופן במשימה זו, הוא מלמד את הפילוסופיה הטאואיסטית דרך סיפורי פו הדוב המוכרים כאשר הוא שם את פו הדוב בתפקיד החכם הטאואי”

“הספר הזה עושה משהו מאוד חמוד, שבזמנו היה גם חדשני: הוא קורא את ספר הילדים הידוע "פו הדב" קריאה מתוך נקודת-השקפה פילוסופית. הפילוסופיה היא הדאואיזם (טאואיזם). האם זוהי דרך טובה להבין את העקרונות הדאואיסטיים? לא בטוח. הוף הופך את פו לדאואיסט, ובמובנים רבים זה נכון, אבל ישנם מקומות בספר הו ההקשר הזה הופך מאולץ. בעיני תרומתו של הספר היא בקריאה מחודשת ומעניינת את "פו הדב", אבל בכדי להבין טוב יותר”

“היה להיט נחטף בחנויות -כיום ניתן להסיג אותו רק בחנויות יד שניה מצהיב. ספר חביב מאד קריא המכניס את הקורא דרך פו הדוב לטאויזם. אישית כך נכנסתי לתרבות ולאמונות הקשורות למזרח הרחוק. ומאז יש לי "רומן" ממושך עם התרבות הזו. יצאו ספרים רבים בסגנונות שונים מתורגמים לעברית בנושא זה. אבל לא ניתן לקחת מספר זה את ה"ראשוניות" שבמפגש בין התרבויות בלשון קולחת בלי התפלספויות מסובכות - כיף.”

“בספר הזה (במהדורה הישנה, הפחות... מכוננת שלו) נתקלתי עוד לפני 10 שנים, תקופה שבה רוב צריכת הספרים שלי כללה את שלמה אבס והספרייה הכיתתית. שמחתי לגלות ספר מבוגרים שבו יש את פו הדב. הנחתי שהייתה איזה פאשלה בהוצאה והשם האמיתי של הספר הוא "האטב של פו". התחלתי לקרוא. לרוב לקח לי להגיע לעמוד 10 כדי להרדם. ואז התבגרתי. וכשהתבגרתי, מעולם לא הרגשתי צורך לספר הזה כמו בבגרות. הפילוסופיה הדאואיסטית היא לא”

“ספר מצוין, קליל ומלמד על הפילוסופיה הטאואיסטית. פילוסופיות המזרח, בשונה מפילוסופיות המערב, לא מרבות במילים, ולפעמים קשה מאוד להבין מה הייתה הכוונה המקורית של הכותב, ולכן כדאי להתחיל להכיר פילוסופיה זו דרך סיפור שמסביר את הייחודיות והיופי שבפילוסופיה זו. הטאו של פו מצליח באופן יוצא דופן במשימה זו, הוא מלמד את הפילוסופיה הטאואיסטית דרך סיפורי פו הדוב המוכרים כאשר הוא שם את פו הדוב בתפקיד החכם הטאואי”

“הספר הזה עושה משהו מאוד חמוד, שבזמנו היה גם חדשני: הוא קורא את ספר הילדים הידוע "פו הדב" קריאה מתוך נקודת-השקפה פילוסופית. הפילוסופיה היא הדאואיזם (טאואיזם). האם זוהי דרך טובה להבין את העקרונות הדאואיסטיים? לא בטוח. הוף הופך את פו לדאואיסט, ובמובנים רבים זה נכון, אבל ישנם מקומות בספר הו ההקשר הזה הופך מאולץ. בעיני תרומתו של הספר היא בקריאה מחודשת ומעניינת את "פו הדב", אבל בכדי להבין טוב יותר”

“היה להיט נחטף בחנויות -כיום ניתן להסיג אותו רק בחנויות יד שניה מצהיב. ספר חביב מאד קריא המכניס את הקורא דרך פו הדוב לטאויזם. אישית כך נכנסתי לתרבות ולאמונות הקשורות למזרח הרחוק. ומאז יש לי "רומן" ממושך עם התרבות הזו. יצאו ספרים רבים בסגנונות שונים מתורגמים לעברית בנושא זה. אבל לא ניתן לקחת מספר זה את ה"ראשוניות" שבמפגש בין התרבויות בלשון קולחת בלי התפלספויות מסובכות - כיף.”

“בספר הזה (במהדורה הישנה, הפחות... מכוננת שלו) נתקלתי עוד לפני 10 שנים, תקופה שבה רוב צריכת הספרים שלי כללה את שלמה אבס והספרייה הכיתתית. שמחתי לגלות ספר מבוגרים שבו יש את פו הדב. הנחתי שהייתה איזה פאשלה בהוצאה והשם האמיתי של הספר הוא "האטב של פו". התחלתי לקרוא. לרוב לקח לי להגיע לעמוד 10 כדי להרדם. ואז התבגרתי. וכשהתבגרתי, מעולם לא הרגשתי צורך לספר הזה כמו בבגרות. הפילוסופיה הדאואיסטית היא לא”