ג'ק קרואק, צאצא מעורב למשפחה קנדית ולמשפחה אינדיאנית, נולד במסאצ'וסטס, ארצות הברית, שם חי חיי נווד על שפת הנהרות ובשדות הנרחבים.
את חינוכו קיבל מפי נזירים ישועיים בעיר לואל. כשהיה בן אחת - עשרה כתב את ספרו הראשון ובעקבות ג'ק לונדון החליט מאוחר יותר להיות אף הוא סופר - נווד.
אף שהושפע בתחילת דרכו הספרותית מיצירותיהם של המינגוויי ושל
"מן המצר", נובלה של "מגילות חתוכות", היא מן הנובלות העזות שנכתבו בספרות העברית, ואולי היצירה הדרמטית ביותר של ברנר. מפנים סוערים בעלילה מסופרים בה בלשון שאין דומה לה, הנרתעת מכל סגנון, החושדת בלי הרף בעצמה. ברנר כת באת הסיפור הזה ב 1908, לאחר שעזב את לונדון, והדמויות הן מהגרים יהודים מרוסיה, המתגוררים ברובע וייטצ´פל הלונדוני. "המספר" הו
אם טום סטופארד הוא בדורנו אחד המחזאים הבולטים בדרמה העולמית, הרי "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" היה המחזה שהעלה אותו, כמעט בן לילה, למעמדו זה. באפריל 1967 עלה המחזה על בימת התיאטרון הלאומי ב"אולד ויק" ונחל מיד הצלחה מסחררת. דמויותיו שאובות, כמובן, משקספיר, אבל נקל להבחין שצמד הדמויות המרכזיות טבוע גם בחותמם המובהק של אסטראגון וולדימיר, ג
אוקטובר 1978, בעוד שישה חודשים ירד המסך על שנות העשרים של המספר. עשר השנים האחרונות בחייו היו "שנים של כלום. אבל ממש כלום". מבחינתו, כל מה שהשיג הוא חסר ערך וכל הדברים שעשה - חסרי משמעות. הוא מתגורר בעיר שבה למעלה מעשרה מיליון איש ובכל הכרך הגדול הזה אין יותר משני אנשים שהוא יכול לצלצל אליהם. משרד הפרסום שלו מקרטע וגרושתו חיה עם חברו. של
"שור, מה אתה מריח באוויר?" הוא שאל. "אדמה רטובה, מחטי אורן, שומן חזיר, גללי חמור ובושם מבית התענוגות של אמא הו" אמרתי. "טעות בידך, ריח הגורל עולה באפך" אמר מאסטר לי בשמחה. "הגורל שמתקרב בפסיעותיו העדינות של פיל שמן. האם אתה זוכר על מה דיברתי אצל וונג בטרם קטעו את שיחתנו על הונאה וזיוף, אדון נכבד, ומשהו על כך שהציויוליזציה המסואבת שלנו נ
ברחובות לוס-אנג'לס, מרשיע פרד-סוכן סמוי של מחלק הסמים-סוחרים המוכרים את הסם 'מוות'. שמו האמיתי הוא בוב ארקטור ורק הנרקומנים והמסכנים איתםן הוא מסתובב יודעים את שמו האמיתי. משבר זהות מאיים לתקוף אותו:לא רק שהוא מאוהב בדונה-סוחרת סמים יפה, הוא מקבל מהממונים עליו משימה חדשה-לעקוב אחר סוחר סמים ששמו בוב ארקטור.
``בית מטבחיים - חמש או מסע הצלב של הילדים`` הוא ספרו האוטוביוגרפי של קורט וונגוט, חייל אמריקני צעיר, שנשבה בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה ושהה בעיר דרזדן בעת שזו הופצצה בידי בעלותה ברית כמעשה נקם נגד הגרמנים. זה ספור מלחמה יוצא דופן, בלתי צפוי, מביך ומזעזע. טרגדיה מוזרה, סיוטית ולעתים משעשעת, של מלחמה ואלימות, שחי מחדש אלמן אמיד בגיל
הפוטוריזם הרוסי הצליח להטביע את חותמו הכובש על הספרות הרוסית והעולמית בתוך פחות מעשור; כאלה היו האנשים שפעלו במסגרתו ובשמו, וביניהם גיבור הספר, ולדימיר מיאקובסקי (1930-1893) - משורר, צייר ושחקן בתיאטרון האבסורד אדיר הממדים שהתנהל בתחילת המאה העשרים על במת האימפריה האוסית.
הספר מציג בפני הקורא הישראלי את יצירתו המוקדמת של מיאקובסקי.
ככל שחולף הזמן ומתארכת הפרספקטיבה, כן מתבררת ביתר שאת מרכזיותו של ריימונד קארבר (1988 - 1938) לקאנון של הסיפור הקצר האמריקאי בשנות השבעים והשמונים. לאחר הפוגה של כשנתיים וחצי, שבהן התרכז בכתיבת שירים, תסריטים ומאמרי ביקורת, הוא חזר ופירסם בין ה - 24.2.1986 וה - 1.6.1987 שבעה סיפורים חדשים. קצת יותר משנה אחר - כך מת. שבעה אלה הם איפוא סיפוריו האחרו
דניאיל חארמס (1942 - 1905) אחד מכותבי האבסורד הגדולים במאה העשרים, נרצח על ידי שלטון האימים של סטאלין. ברוסיה נחשבות יצירותיו כקלאסיקה ואמרותיו היו לאמרות כנף. חארמס תורגם לשפות רבות והוצג בתיאטראות שונים ברחבי העולם. ספר זה מציג מבחר מתוך קטעי הפרוזה שכתב, משיריו וממכתביו. יצירותיו של חארמס מופיעות כאן בתרגום ראשון לעברית. תרגום זה ש
קדיש - סיפורה של אשה, פליטה יהודיה מרוסיה, על רקע ניו-יורק וניו-ג'רזי שבין שנות העשרים והשנים שלאחר מלחמת העולם השניה וראשיתה של 'המלחמה הקרה'. קדיש - סיפורם של ארבעה אנשים נגועים, אחוזים ודבוקים זה בזה, מסופר בשורות שיר בידי אחד מגדולי משורריה של ארצות-הברית במאה העשרים. קדיש - שיר המיספד של אלן גינזברג לאמו נעמי שמצאה את מותה בשנת 1956
שכול וכשלון, הרומאן האחרון שפרסם ברנר בחייו, הוא מפסגות יצירתו ומשיאי הספרות הישראלית.
מהדורה מחודשת זו, בצירוף אחרית-דבר של מנחם ברינקר שנכתבה במיוחד עבורה, רואה אור בשנת ה-85 להירצחו של ברנר.
בחור אמריקאי יהודי, שלגמרי במקרה קוראים לו ג'ונתן ספרן פויר, יוצא לאוקראינה בתקווה למצוא את האישה שהצילה את סבו מהנאצים.
ג'ונתן יוצא לחיפושים בלוויית שלושה בני משפחה מקומית: אלכס פרצ'וב הבלתי נשכח - מתרגם אוקראיני שמדבר אנגלית רצוצה אך מרהיבה; סבו של אלכס - אדם זקן ורדוף זיכרונות מלחמה; וסמי דייוויס ג'וניור ג'וניור - הכלב המשפחתי
ארוחת-בוקר של אלופים היא סאטירה שנונה ועוקצנית נגד החברה האמריקאית לכל גווניה, משובצת קריקטורות משעשעות ובהשתתפות דמויותיו המפורסמות של וונגוט.
וונגוט נפרד בברכת דרך-צלחה מכל הדמויות הספרותיות שעמלו כה קשה למענו במשך השנים. שיחרורם בלא תנאי הוא מתנתו של הסופר לעצמו לרגל יום הולדתו החמישים. רק קילגוֹר טראוּט, סופר מדע בדיוני,
שלום טוקשה. דוב הכותל. אפרת ניצן, בת 6. חזי ושמעון מניקור-פדיקור. נציב המים. רונית כרמלי, רווקה. הרב המוטורי הראשון לציון, משה דוד ח"י בוסקילה. הנה הם כאן, כולם. כל גיבורי השער האחורי – המדור הסטירי המיתולוגי של עיתון "העיר". השער האחורי שינה את פני ההומור הישראלי. הוא אמר את כל מה שאסור היה לומר, ועשה את זה בצורה חדשה, משוחררת, שלא ה
כשמחלה מסתורית פוגעת בילדי כפרו של שור מספר עשר, מבקש הוא אחר חכם שיציל אותם וירפאם מן המחלה. הוא מוצא את מאסטר לי קאו, מלומד ולו פגם קל באופיו ויחד יוצאים הם למצוא את שורש העוצמה הגדול, התרופה היחידה למחלה. במהלך החיפוש נפגשים מאסטר לי ושור מספר עשר עם שלל דמויות ססגוניות. פלאים מרובים נגלים לעיניהם, הם עוברים הרפתקאות שלא תיאמנה -
פתאום בתיה בוערת כמו הסנה האלהי. אני הסנה (היא אומרת לעצמה) עם הצפורניים ועם הבשר שמתחת לציפורניים ועם השיער שערף ברוח ואי אפשר לעצור אותו בסיכות ותחתוני המשי שאפשר להשליך לתקרה שקוראים לי וקוראים לי מתוך האויר חלב ומים ואש ועפר וכל אלבומי התמונות שאמרו לי חיכי ומשהו נכנס בי עד לדפנות הפנימיים קדוש קדוש קדוש קדוש והיא הולכת עד למ
תרגום חדש - עם אחרית - דבר מקיפה - של כל הסיפורים וקטעי הפרוזה שפירסם קפקא בימי חייו. בכרך מכונסים בין השאר סיפורי - המופת "הגלגול", "במושבת העונשין", "אמן צום", ו"יוזפינה או עם העכברים", וכן קובצי הסיפורים והפרוזה הקצרה "התבוננות" ו"רופא כפרי". מיטב יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר ביטא את אי - הוודאות הקיומית של האדם בע
סיפור "מטורף", משעשע ומבדח, על נושא רציני שמבקש להעיר ולעורר את שפיות-הדעת בעוד מועד ולהתריע על איולתם ורשעותם של בני-אדם שמשחקים כילדים משחקים אסורים, בעולם שבו "הבגרות היא אכזבה מרה וחשוכת מרפא, אלא אם כן יש בכוח הצחוק לרפא משהו".
אחד הרומנים הראשונים של וונגוט, שעשה לו שם בספרות העולמית ושהקים לו קהל מעריצים ענקי בקרב צעירים ומב
"האופרה הצפה", הרומאן הראשון של בארת', נכתב בתחילת 1955, בידי מחבר בן 24. בסוף אותה שנה כנתב בן - הזוג המשלים, הרומאן המהולל "סוף הדרך". בארת', שבמשאל שנערך בין 200 סופרים, מבקרים ועורכים בארה"ב (ב - 1965) מוקם בפיסגה, בין כותבי הרומאנים היותר טובים, נכנס שתי כניסות מרשימות אל פנתיאון הרומאן האמריקני. אלה שני רומאנים מלאים דמיון וברק, שנונים ומצ