פתאום בתיה בוערת כמו הסנה האלהי. אני הסנה (היא אומרת לעצמה) עם הצפורניים ועם הבשר שמתחת לציפורניים ועם השיער שערף ברוח ואי אפשר לעצור אותו בסיכות ותחתוני המשי שאפשר להשליך לתקרה שקוראים לי וקוראים לי מתוך האויר חלב ומים ואש ועפר וכל אלבומי התמונות שאמרו לי חיכי ומשהו נכנס בי עד לדפנות הפנימיים קדוש קדוש קדוש קדוש והיא הולכת עד למקומו של יהואחים אצל הזכוכית שפונה לשער הלבנון ואומרת בוא.

שם הספר
ברנהרט
כריסטוס של דגים
גוטפרשה
מה שלומך דולורס - כותרים #
אומרי שיר על סף המוות - מבחר שירים יפניים ומסת מבוא