מדף הספרים של feelgood - הספרים שדירגה

עשרים שנה לאחר שעזב דב אלבוים את העולם החרדי, הוא חוזר אל עברו כדי לשוב ולבדוק את תקפותה של אותה החלטה גורלית ששינתה את חייו. לשם כך הוא מסתגר שנה תמימה, החל בצום יום הכיפורים ועד מוצאי יום הכיפורים בשנה שלאחריו, כדי לבדוק את אמונתו ודרכיו בתוך עולם המסורת היהודית, ומעלה תובנות חדשות על אורחות חייו כילד וכנער חרדי וכאדם חילוני בהוו

תורת ההתפתחות ותורת התורשה (גנטיקה) הם שני המקצועות הגדולים של הביולוגיה התיאורטית המושתתת על הממצאים של הביולוגיה התצפיתית והניסויית. תורת התורשה מבססת לכאורה את תורת ההתפתחות, זו האחרונה נועדה להסביר את עצמם תופעת החיים. אולם במצבו הנוכחי של המחקר הביולוגי אין בהישגים הגדולים של תורת התורשה משום תשובה לבעיות שמציגה תורת ההתפ

'הסוד', הרומאן השני של אנה אנקוויסט (הראשון בעברית), נבחר בהולנד כספר הטוב ביותר לשנת 1997 (שנת הופעתו), זכה לביקורות מתפעלות, נמכר בלמעלה מ300,000 - עותקים, וסחף את רוב ארצות אירופה (תורגם לגרמנית, צרפתית, אנגלית, הונגרית, שוודית, דנית, איטלקית, בולגרית...). כוחו לגעת, לרגש, לרתק, להדליק את הדמיון, נובע דווקא מן הסטקאטו הסיפורי, מן הנסיון לתת א

בטירתו המבודדת שלמרגלות הרי הקרפטים ממתין גנרל בדימוס לפגישה גורלית עם ידיד נפש שהסתלק במפתיע מחייו לפני ארבעים ואחת שנים וארבעים ושלושה ימים בדיוק. מאז מנסה הגנרל לפענח את טיבו של האירוע הדרמטי שפער פצע כה עמוק בנפשו, הביא להסתגרותו מן העולם ולהתנתקותו מאשתו וגרם לחברו להרחיק עד האזורים הטרופיים ולא לשוב עוד למולדתו. מאחורי

ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר. ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא-חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים. אַלמָה בת הארבע-

"בכלל, לדעתי צריך לקרוא רק ספרים שצורבים ודוקרים. אם הספר שאנו קוראים אינו מעורר אותנו כמהלומה הניחתת על הראש, למה לקרוא אותו? כדי שיגרום לנו אושר, כפי שאתה כותב? אלוהים אדירים, הרי היינו מאושרים גם לולא היו לנו ספרים, וספרים הגורמים לנו אושר יכולנו, לו היה לנו צורך בהם, לכתוב בעצמנו. אבל אנחנו זקוקים לספרים הפועלים עלינו כמו אסון, ספ

יותם, גבר כבן שישים, עוסק למחייתו בתרגום של שירה יוונית עתיקה. הוא נוטה להתקפי זעם, מתקשה לתקשר עם סביבתו, ומעדיף את חברתם של ספרים על כל צורה של יחסים אנושיים. למזלו, יש לו אישה נאה ונבונה שמוכנה לשאת את כל גחמותיו אלה ולהישאר לצדו. ובעצם, האומנם היא לצדו? השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף כאשר בבית - ההוצאה שבו יותם מועסק מתמנה במפתיע עורכ

איך משיגים מצב רוח טוב' ? שאלת המיליון דולר' של המציאות בה אנו חיים. כמה טוב היה לשרוק לעצמנו בעליזות מדי בוקר ולהרדם מאושרים בלילה... רק המחשבה על כך מותחת על שפתנו חיוך - אבל חיוך מר. 'גן העדן האבוד' של רבים וטובים מאתנו, חבוי אי - שם בין רגש, אשמה, מתח, חוסר הערכה עצמית, ראיית שחורות, עוינות וביקורת. דכדוך פנימי עוטף את חיינו היכול

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

המיתוס של ניובה הנו מחקר מעמיק התר אחר תחנות בסיפור חיינו באמצעות מיתוסים, שהם מבני-תודעה של "המצב האנושי". במיתולוגיה היוונית נתפסת הגאווה האנושית כהפרה בוטה של סדר הדברים. ניובה, מלכת העיר תבאי ואם לארבעה-עשר ילדים, התגרתה בטיטנית לטו, שהיו לה זוג תאומים בלבד. חטא היוהרה וההתגרות בגורל הביא עליה את זעם האלים שטבחו בשבעת בניה ושבע

לפני כשישה מיליון שנים התפצלו אבותינו מן השימפנזה. מאז הם הזדקפו, הלכו על שתיים, שילשו את נפח מוחם, יצרו כלים, השתלטו על האש, כנראה גם מלמלו כמה מילים. ומה יצא להם מכל אלו? הם נכחדו, שושלת אחר שושלת. ובאותו הזמן, בן דודם נמוך המצח דשדש במקום ושגשג: לפני 58,000 שנים חיו באפריקה פי שלושה שימפנזים מהומו סאפיינס. איך ייתכן שיצור המצויד להפליא

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

"דמיינו עולם ללא מתאבדים מתפוצצים, ללא 11.9, ללא 7.7, ללא מסעי צלב, ללא ציד מכשפות, ללא ליל אבק השריפה, ללא חלוקת הודו, ללא מלחמות ישראל-פלסטין, ללא מעשי טבח בין סרבים, קרואטים ומוסלמים, ללא רדיפת יהודים 'הורגי ישו', ללא מהומות בצפון אירלנד, ללא רציחות 'בשם כבוד המשפחה'. עולם ללא מטיפי טלויזיה אוונגליסטים בחליפות בוהקות ובתסרוקות משומנו

של סילברסטיין, הקאריקאטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה. מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר. גם בישראל כבש העץ הנדיב

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

"הרומן הגדול ביותר שנכתב אי-פעם על העתיד."   מאז יצא לאור ב-1932, היה עולם חדש, מופלא לאחד הספרים המפורסמים, המדוברים והמצוטטים ביותר במאה העשרים. כמו 1984, הוא טבע מושגים שהשתגרו לבלי-הפרד במילון החברתי-פוליטי. על רקע השפל הכלכלי הנורא של שנות השלושים, ראה האקסלי כיצד החזון המבעית ששירטט מתממש והולך במדינת משטרה שהיעילות היא בה חזות הכ

"נישואין הוא קיר זכוכית מועד להישבר. שקיפות כפולת פנים, אוגדת כל פגיעה בסדק דק. הורות לעומתם, הוא קיר בטון קשיח, נדבך אחר נדבך נבנה בייסורים. ומהי ידידות? רק בלוקים בתפזורת, מותנית בבנאים..." כשעלמה לוקחת פסק-זמן מהחיים ומסתגרת בחדר השינה, דריה חברתה, פסיכולוגית מצליחה, מנסה להוציא אותה משם. במהלך 24 שעות נחשף סיפור מרתק של חברות בת

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל