"בכלל, לדעתי צריך לקרוא רק ספרים שצורבים ודוקרים. אם הספר שאנו קוראים אינו מעורר אותנו כמהלומה הניחתת על הראש, למה לקרוא אותו? כדי שיגרום לנו אושר, כפי שאתה כותב? אלוהים אדירים, הרי היינו מאושרים גם לולא היו לנו ספרים, וספרים הגורמים לנו אושר יכולנו, לו היה לנו צורך בהם, לכתוב בעצמנו. אבל אנחנו זקוקים לספרים הפועלים עלינו כמו אסון, ספרים המעוררים בנו תחושה שגורשנו אל היער, הרחק מנוכחות אדם, כמו התאבדות: ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא בתוכנו: זו דעתי". (פרנץ קפקא, מכתבים, 27 בינואר 1903).
מאה ושלוש רשימות אישיות על הספרים הגדולים של המאה העשרים: כאלה שחוללו שינוי מהפכני בתפישות עולם; כאלה שלימדו אותנו להתבונן בעצמנו באופנים חדשים ומפתיעים; כאלה שבראו שפות חדשות של כתיבה וקריאה, וגם כמה ספרים שבסוף המאה עדיין גורמים לנו אושר גדול.
אריאנה מלמד, סופרת ועיתונאית. זהו ספרה השני, רומן מפרי עטרה, בית-ספר לבלט, ראה אור בהוצאת זמורה ביתן....
