שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.
הרומאן 'אם לא עכשיו, אימתי?' ראה אור באיטליה באפריל 1982, ופרימו לוי כתב אותו בחדווה ובתחושת המראה לאורך שנת 1981. זהו ספר יוצא - דופן בכל כתיבתו של לוי. שאר כתיבתו היתה 'בגוף ראשון', והמספר - העד שבה היה פרימו לוי עצמו ; הוא הפך את כתיבת "זיכרונותיו" לאמנות גדולה. והנה כאן רומאן מומצא, של פעילות והרפתקאות ואהבות, עם אנרגיה מצטברת ומתח, בתוספ
הסיפור על יוסף ק. שנאשם ואינו יודע במה נאשם. נסיונותיו להגיע אל הרשויות השופטות ולטהר את עצמו מאשמה שאינה ידועה לו מְסמלים את מבוכתו של האדם המודרני ואת חוסר האונים שלו.
פרנץ קפקא (1924-1883) נולד בפראג שבצ'כיה. בנו של סוחר יהודי, שאופיו השתלטני השפיע על כל מהלך חייו ויצירתו. לאחר שסיים לימודי משפטים, עבד בחברת ביטוח בפראג, עד שחלה בשחפ
כשגרגור סמסה התעורר בוקר אחד מחלומות מטרידים, הוא גילה שהוא השתנה...
הנובלה הגלגול, שבמרכזה סוכן-נוסע ההופך לחרק, ראתה אור ב-1915, ומאז עובדה לקולנוע, לתיאטרון ולאופרה בכל רחבי העולם. האמן הגרפי האמריקאי הנודע פיטר קופר מציג כאן עיבוד מבריק ליצירת המופת הספרותית המצמררת של פרנץ קפקא. ציוריו של קופר - הממזגים בין הקריקטורה האמריקאית
רומן מבריק על אהבה ומלחמה שאינו נותן מנוח." [סאנדיי טיימס] "... התשוקה השזורה במאה העמודים הראשונים - בין הארוטיים והמרגשים שקראתי זה שנים... בלי שמץ של גסות... הפרוזה של פוקס תמיד אלגנטית ולפעמים פיוטית... ההישג האמיתי הוא שהמחבר הצליח ללכוד את התמצית, הטובה והרעה כאחת, של המאה העשרים בראשיתה ובסופה. קראתי את הספר שוב ושוב ולא עולה בדע
על שפת ים כינרת נמצאת מַקוֹנדוֹ של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ל לאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סו
כתביה של הפילוסופית היהודייה חנה ארנדט (1906 - 1975), שזכתה עוד בחייה להכרה כאחת מההוגות הפוליטיות החשובות, המעמיקות והמקוריות של המאה העשרים, נעדרו עד כה ממדף הספרים של הקורא העברי. ייתכן מאוד שהסיבה לכך קשורה בספר "אייכמן בירושלים - דו"ח על הבנאליות של הרוע". ספר זה , המכנס את רשימותיה של ארנדט כשסיקרה את משפט אייכמן כשליחה מטעם ה"ניו י
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
ג`ים נאש, כבאי בוסטוני, גבר באמצע חייו, שאשתו נוטשת אותו ובתו גדלה בבית אחותו, יורש במפתיע סכום כסף גדול מאביו, שקשריו עמו נותקו בילדותו וכך נפתחת לפניו האפשרות לחיות מתוך חירות כמעט אידיאלית. מצב זה הוא מנצל כמעט עד תום ושנה שלמה הוא נודד במכוניתו בדרכיה של אמריקה.
אלא שבחירתו זו מתגלה כהתמכרות למקרה ומוליכה אותו לשיעבוד אחר, חמו
פדרו חואן מאצ'ו בשנות הארבעים שלו ואינטלקטואל שסר חנו בעיני השלטון, מנסה לשרוד בהבאנה של שנות התשעים, מקום קשה שלא נותר בו דבר לשאוף אליו פרט לאוכל, אלכוהול ומין. בלשון בוטה, חסרת עכבות ואפילו גסה בלי שמץ תקינות פוליטית בכשרון תיאור דייקני ובחוכמת מספר טבעי הוא מוסר אפיזודה אחר אפיזודה. יחד הן מצטרפות לדיוקן מזעזע של העוני המחריד
ב"הלם החדש" מעמיד המחבר תיאור מרתק של האמנות המודרנית ומציע ניתוח מאיר עיניים לתפקידה בהאצת מהפכת התרבות...הספר מבוסס על סדרת טלויזיה בהפקת הבי.בי.סי. ומעוטר בעשרות תמונות הממחישות את טיעוניו הבהירים והמשכנעים של רוברט יוז. תירגמה מאנגלית: דורית כהן.
מצחיק, טראגי, מריר, לעגני, מקאברי, פנטסטי, גס, מבריק - אלה כמה מן הכינויים והתארים שקשרה הביקורת העולמית ל"תוף הפח" של גינטר גראס עם הופעתו בסוף שנות החמישים, "יצירת מופת הרסנית" קרא לו מבקר אחד , עמיתו כתב : "הדבר הקרוב ביותר ליצירת - מופת ספרותית שהדור הזה מסוגל ליצור" ואילו מבקר אחר הגדיר אותו כך : "אם העולם שמצייר גראס הוא סיוט אחד
גבר שיצא לבדו לציד בערבות טקסס נתקל בכלי רכב נטושים, יושביהם ירויים כולם, באחד מהם ילקוט מלא כסף. הוא חושב רגע, ולוקח אותו. כשהוא חוזר לשטח למחרת, מטעמים השמורים עמו, מתברר לו שהוא לא לבד שם. כך מתחיל סיפור של פעולה ומתח ההולך אט-אט וצובר ממדים של מחזה-מוסר על האלימות השטנית שמשתחררת כשסכומי עתק של כסף קל מבטלים כל כבוד לחיים. קורמאק
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
סאראמאגו הוא היום הבולט שבסופרי פורטוגל. "דברי ימי מינזר" (1982), ספר מונומנטלי על רקע המאה ה - 17, זכה ללמעלה מ - 20 מהדורות, ראה אור בתרגום ב - 25 ארצות, וקיבל שורה של פרסים ספרותיים. לקורא העברי צפוי מיפגש ראשון המזכיר בעצמתו את המיפגש מעורר ההשתאות עם "מאה שנים של בדידות".
ואכן, הספר - תערובת מקורית של ריאליזם היסטורי דק בפרטים ושל פנטסי
, דרזדן, 8 באפריל 1944. ויקטור קלמפרר - יהודי גרמני . מומר - רושם ביומנו: "לא הדברים הגדולים הם שחשובים, אלא היומיום תחת הרודנות, שהוא שיישכח. אלף עקיצות יתוש גרועות ממכה אחת על הראש. אני מתבונן בעקיצות היתוש..." השורות האלה מכילות את תמצית ייעודן וערכן הגדול של רשימות היומן הארוכות והמפורטות שהניח אחריו קלמפרר מן השנים 1933 עד 1945, ובהן בי
גבעת ווטרשיפ מספר את סיפורם של לוז וחמישון, שני ארנבונים אחים, החיים יחד בארנבייה שלווה על צלע גבעה. יום אחד חש חמישון, הניחן בחוש נבואי, שמשהו רע עומד להתרחש. הוא מזהיר את מנהיג הארנבייה אך נתקל באדישות ולגלוג. לוז מחליט לאסוף קבוצת ארנבונים, ותחת הנהגתו הם יוצאים לחפש מקום מגורים חדש ובטוח יותר. בין הארנבונים בחבורה האמיצה נמצאים
בהתקרב שנת אלפיים לוקח אותנו הרומאן החדש של א.ב. יהושע עמוק בכיוון הנגדי, אל שנת 999 בלב היבשת "הנידחת והפראית" אירופה, האחוזה התרגשות לקראת שנת האלף, שאולי יופיע בה פעם שניה בן - האלוהים. בן עטר, סוחר יהודי מצליח מטאנג'יר, נוטל עמו את שתי נשותיו, יחד עם שותפו המוסלמי, בתוספת רב יהודי ששכר באנדלוסיה, במסע נועז ומיוחד, שתחילתו בספינה, דרך
סיפורו של הנרי טאונזנד, בעל עבדים שחור ובעצמו עבד משוחרר, לקראת סיומה של תקופת העבדות בארצות הברית. ג'ונס נוטל הערת שוליים בהיסטוריה האנושית ואורג אותה ליצירה אפית שמישירה מבט חסר מורא בעולם העבדות, על כל מורכבותה המוסרית.