מדף הספרים של Trutl - הספרים שדירג

המספרת ברומן `תספורת` לבוהומיל הראבאל היא אשה נשואה, יפה, מושכת, בעלת שיער זהוב שופע, שאינה מוכנה להסתפק בכך. היא פראית, כמהה להפתעות, נמשכת לסכנות, אוהבת לשתות בירה, אוכלת בתאוותנות שאינה הולמת את מה שמוגדר בעיר צ`כית קטנה בשנות העשרים ``אשה הגונה``. תמיד, כמו בטיפוס על ארובת מבשלת הבירה, שאותה מנהל בעלה, השקול והמהוגן, פרנצין, האוהב א

יצירת המופת סולאריס נחשבת לאחד הספרים הגדולים של המאה העשרים. היא ראתה אור בפולין בשנת 1965, ומאז תורגמה ל35 - שפות, זכתה לשני עיבודים קולנועיים ונמכרה במיליונים רבים של עותקים. כישרונו של סטניסלב לם לשלב בין סיפור סוחף לדיון מרתק בסוגיות פילוסופיות מתחום המדע, המוסר, הפסיכולוגיה והתקשורת, ריתק אליו קהל קוראים עצום בעולם כולו. קריס

מחמת התנגדותו להפיכה המדינית של לואי בונפארטה, נאלץ ויקטור הוגו להימלט מצרפת; ב-11 בדצמבר 1851 הוא חוצה את הגבול לבלגיה, כשבידו דרכון מזויף. בארץ זו הוא שוהה עד להתחילת אוגוסט 1852. כדי להיות בטוח יותר מפני סוכני הקיסר, עוקר הוגו לאי ג'ארסי שב"תעלה" בין צרפת לאנגליה. ב-31 באוקטובר שנה זו עוקר הוגו, יחד עם בני משפחתו, לאי גאֶרניסיי, הקטן וה

תיאופיל גוטיה (1872-1811), היה אחד הסופרים הצרפתיים הפוריים בכמה סוגים: בשירה, בסיפורת, בביקורת ספרותית ואמנותית, בתיאורי מסע, בחיבורי ליבריות לאופרה וטקסטים לבאלט. ראשיתו כלוחם לרומאנטיזים לצדו של ויקטור הוגו; לימים היה הוא שניסח את התביעה ``אמנות לשם אמנות`` ואף נעשה לאביהם הרוחני של משוררי ה``פארנאס``. בודלר העריץ את גוטיה עד כדי כך, ש

חבורת צליינים ססגונית - אביר וטוחן, נזירה ואופה, בעל-אדמות ורופא, ועוד ועוד - עולים לרגל לקברו של קדוש בקנטרברי, ובדרכם הם מספרים את עשרים וארבעת "סיפורי קנטרברי".   יצירת-מופת אנגלית מימי-הבינים העשויה שלל צורות ספרותיות - מאניקדוטה גסה ועד טרגדיה, מאפוס ועד משל-חיות - מוגשת זו הפעם הראשונה בתרגום עברי מלא.

שנות השישים הסוערות מגיעות לסיומן, ואפילו בכתיבת רומן אדם יכול להפוך לכוכב. הסופר נתן צוקרמן מפרסם את ספרו הרביעי, רומן ארוטי קומי, תוקפני ומרגיז ששמו "קרנובסקי", ומיד הוא מופיע על גבי שער ה"לייף" ונהפך לאחד האישים העשירים והמושמצים ביותר של העשור. נתן צוקרמן (אותו נתן צוקרמן מספרו הקודם של רות, "סופר הצללים"), שהוא עתה גבר באמצע שנ

האיזון המופלא בין רעיונות, דמויות, תחבולות ספרותיות, הזדהות ואירוניה עושה יצירה זו לאחת מיצירות הפרוזה המרכזיות בתולדות הספרות הגרמנית. לא את וילהלם ביקש גיטה לעצב כאן, אלא את הקורא: לא להציג חברה, אלא ליצור חברה באמצעות הרומאן- חברה שהאידיאלים שלה אינם מוגדרים בדיוק, אך היא שואפת לפתיחות אינסופית, לנכונות אינסופית לקלוט ולהתפתח,

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

פיטר טראנופול, גיבור הספר "חיי כגבר" של פיליפ רות, בן-דמותו של המחבר והאלטר-אגו שלו הוא סופר צעיר, מצליח "נער הזהב של הספרות האמריקנית", האחוז דיבוק-השאיפה למצוא את האשה הנכונה ולהגיע לגבריות האמיתית והבוגרת שפירושה אחריות, קביעות והעמדת צאצאים. אלא שחייו אינם מתנהלים לפני הנוסחה הזאת: הם שרשרת של פרשיות הרות-שואה המסתיימות במותה ה

התיימרותו של פקיד בשם קובאליוב לעלות בדרגה עולה לו ביוקר. הוא מאבד את האף שלו. הוא יוצא למסע להחזרת האף. ראשית, הוא רץ להודיע לראש המשטרה. הלז אינו בביתו, ואז מחליט לפנות למערכת עיתון. בינתיים הוא "פוגש" את האף האבוד בדמותו שלו. לאחר שיחה קצרה ונוקבת ביניהם האף-אדם נעלם. כולם מתייחסים בזלזול ובאדישות למצבו. קובאליוב מיואש, אך לפתע מגי

איגנציוס ריילי – גבר בן 30, "שלומפר" ענק, שמן, עצל ונוטה להפיח – מבלה את ימיו בבטלה פילוסופית בפרבר עוני של ניו אורלינס. כאשר אמו השתלטנית, שבביתה הוא מתגורר, משלחת אותו החוצה לעבוד – הוא הופך לכוח טבע הרסני, גרוטסקי, מצחיק ומרתק, המערער ומזעזע כל דבר שהוא נוגע בו, בין אם זה בית חרושת ובין דוכן לממכר נקניקיות חמות. ברית של כסילים , מן ה

ויקטור הוגו היה בן שש עשרה כשכתב לראשונה את "בוגז'רגל", ובן עשרים ושלוש כאשר חזר וכתבו מחדש. להט הנעורים אכן ניכר בעלילה המופלאה והמרתקת, החושפת עם זאת התבוננות מעמיקה בצפונות נפש האדם. האי סנטו דומינגו הוא מעין גן - עדן בפוריותו ובאקלימו, אבל למאות אלפי העבדים השחורים שהתענו ומתו בו היה כגיהנום. בשורת הרעיונות בדבר חרות ושויון הגב

'אלברטין איננה' היא אחת הפנינים מן היצירה המונומנטאלית של פרוסט, 'בעקבות הזמן האבוד', וגם מעין רומאן עצמאי, שאפשר לקרוא בו בנפרד – אחד מהישגיו היותר גדולים של פרוסט: "זה מן הדברים הטובים שעשיתי", נהג לומר לידידיו. את יצירתו בת 3000 העמודים שיכתב פרוסט שוב-ושוב גם לאחר "השלמתה". ב-1987 נתגלה במרתף ביתה של אחייניתו, לאחר מותה, טקסט במכונ

`מאדאם בובארי`, מן הפסגות הנערצות של אמנות הרומאן, מופת של מירקם, מבנה וריאליזם אירוני ``רומנטי`` - תורגם לעברית לאחרונה לפני כשישים שנה. התרגום הישן, של דבורה בארון, היה הישג ספרותי גדול בזמנו, אבל ספק אם היה ביכולתו, כבר אז, לתת את הדקויות הקפדניות של המציאות ברומאן המופלא הזה, ובינתיים גם התיישן. התרגום החדש, העדכני, שמגישה `הספריה

רומן מופת נוסף מעטו של גאון הספרות הצ´כי. האראבל חורג בספר זה מהפוריטניות שלו בענייני מין, אולי מפני שקל לו יותר לתאר סצנות סקס באמצעות אהובתו, אלישקה, המספרת את סיפורם. הוא גם אינו מהסס להציג את עצמו באור מגוחך, על כל שגיונותיו ופחדיו המרובים, שכרותו, רגליו העקומות וקרחתו. "חתונות בבית" הוא סיפורם של אלישקה המכונה פיפסי והדוקטור למ

בבתי הבירה, hospody, של פראג, יושבים ה"דברנים". הם מלאי התפעלות מהעולם הנראה לעין ואחוזי דיבוק לספר, כאילו השפה עצמה בחרה בהם להיות לה לפה כדי להוכיח כל מה שהיא מסוגלת. אכן, הראבאל ביסס את כתיבתו על דרך דיבורם של הבריות הללו, העשירה מאוד בביטויים יחודיים, וחולל מהפכה בשפת הכתיבה הצ'כית. הראבאל מדייק מאוד בתיאור המקומות והעובדות ולפי סיפ