טוב, בתור אחד שכותב החלטתי לא לבקר עבודה של אחרים. מין עיקרון מטופש שאני דבק בו בשנים שאני נמצא פה באתר. אבל הי! העיקרון הזה לא תקף על מה שאני כתבתי ולכן אני יכול לברבר פה כרצוני. אז טיפה על החוויה שלי לא כקורא אלא כזה שכתב את הספר הזה מה שהופך את חוות דעתי פה לחויית כתיבה ולא לחוויית קריאה. אז הבייבי הזה נכתב בערך בתשעה חודשים. בערך עמוד ליום בחצי השעה של שקט שיש לי אחרי שכולן בבית ישנות ואנחנו מחליפים משמרת בסלון - הבנות הולכות לישון ואני וכוס הקפה השחור שלי מתיישבים לכתוב. הוא התחיל מאותגר. הגרסה הבינלאומית של הספר (מלבד הפולנים שהתעקשו לתרגם ישירות מעברית) מכילה פרקים נוספים לאורך הספר, הסברים שלא ניתנו בספר הראשון בעברית ועוד כמה פרקים בסיום מה שדרש הנדסה לאחור, זיהוי המרכיבים שהשתנו באנגלית בספר הראשון והכנסה שלהם לתוך הספר השני בעברית שגם הוא שונה עכשיו מבני דודיו בשפות אחרות. הסיפור עבר כמה שלבים של עריכה בעברית עם העורכת המוכשרת בטירוף טליה מרקוס מכתר (היום זה בעצם מודן), תורגם לאנגלית ע"י סטיבן כהן שהוא מתרגם מופלא, נערך באנגלית ע"י הסוכנת המדהימה שלי, רינה רוזנר שהכניסה 5,500 שינויים (כן. No mercy. ספרתי בוורד ובערך את כולם קיבלתי.), עבר שני סבבי עריכה מול פיט (מקמילן, US) ומול ג'ני (Oneworld, UK) ועשינו שינויים שהועברו שוב לגרסה העברית. ושוב בעריכה הלשונית הבלשים הספרותיים של מקמילן וכתר הצליבו ובדקו תאריכים, שמות ועוד כל מיני פרטים קטנים ויאללה - עוד סבב של תיקונים ושיפוצים החל מיום מסויים שפיספסתי את התאריך שלו וכלה בזה שבנוסחת חישוב המהירות של נפילה חופשית לא הבאתי בחשבון את מקדם החיכוך של האוויר (בחיי - האמריקאים בדקו את זה.) ואז עטיפה. הישראלים משתמשים בזו של הבריטים כי אהבו אותה. האמריקאים נשארים עם המעצב שלהם. הטורקים עם שלהם והפולנים והרומנים עוד לא החליטו מה בדיוק הם רוצים. המסר שחשוב לי להעביר הוא שזו בעצם עבודת צוות. המון המון אנשים מעורבים בהוצאה של ספר משלב כתב היד בוורד ועד לביטים באמזון וריח הדפים של ספר מודפס. אוהבות ואוהבי ספרים שניכר שנהנות ונהנים מכל שלב בהוצאה לאור וכל אחד מהם משאיר שריטה קטנה ביקום, טביעת אצבע שלו ושלה על סיפור שמי יודע לאן יתגלגל. אני מקבל תגובות ממקומות שונים ומשונים בעולם מאנשים שאוהבים לקרוא וזה מחמם את ליבי. תודה רבה למי מי שהיה מעורב בהפקה :) תודה רבה לכל חובבי הספרים באשר הם. כן, גם את. וגם אתה.

טוב, בתור אחד שכותב החלטתי לא לבקר עבודה של אחרים. מין עיקרון מטופש שאני דבק בו בשנים שאני נמצא פה באתר. אבל הי! העיקרון הזה לא תקף על מה שאני כתבתי ולכן אני יכול לברבר פה כרצוני. אז טיפה על החוויה שלי לא כקורא אלא כזה שכתב את הספר הזה מה שהופך את חוות דעתי פה לחויית כתיבה ולא לחוויית קריאה. אז הבייבי הזה נכתב בערך בתשעה חודשים. בערך עמוד ליום בחצי השעה של שקט שיש לי אחרי שכולן בבית ישנות ואנחנו מחליפים משמרת בסלון - הבנות הולכות לישון ואני וכוס הקפה השחור שלי מתיישבים לכתוב. הוא התחיל מאותגר. הגרסה הבינלאומית של הספר (מלבד הפולנים שהתעקשו לתרגם ישירות מעברית) מכילה פרקים נוספים לאורך הספר, הסברים שלא ניתנו בספר הראשון בעברית ועוד כמה פרקים בסיום מה שדרש הנדסה לאחור, זיהוי המרכיבים שהשתנו באנגלית בספר הראשון והכנסה שלהם לתוך הספר השני בעברית שגם הוא שונה עכשיו מבני דודיו בשפות אחרות. הסיפור עבר כמה שלבים של עריכה בעברית עם העורכת המוכשרת בטירוף טליה מרקוס מכתר (היום זה בעצם מודן), תורגם לאנגלית ע"י סטיבן כהן שהוא מתרגם מופלא, נערך באנגלית ע"י הסוכנת המדהימה שלי, רינה רוזנר שהכניסה 5,500 שינויים (כן. No mercy. ספרתי בוורד ובערך את כולם קיבלתי.), עבר שני סבבי עריכה מול פיט (מקמילן, US) ומול ג'ני (Oneworld, UK) ועשינו שינויים שהועברו שוב לגרסה העברית. ושוב בעריכה הלשונית הבלשים הספרותיים של מקמילן וכתר הצליבו ובדקו תאריכים, שמות ועוד כל מיני פרטים קטנים ויאללה - עוד סבב של תיקונים ושיפוצים החל מיום מסויים שפיספסתי את התאריך שלו וכלה בזה שבנוסחת חישוב המהירות של נפילה חופשית לא הבאתי בחשבון את מקדם החיכוך של האוויר (בחיי - האמריקאים בדקו את זה.) ואז עטיפה. הישראלים משתמשים בזו של הבריטים כי אהבו אותה. האמריקאים נשארים עם המעצב שלהם. הטורקים עם שלהם והפולנים והרומנים עוד לא החליטו מה בדיוק הם רוצים. המסר שחשוב לי להעביר הוא שזו בעצם עבודת צוות. המון המון אנשים מעורבים בהוצאה של ספר משלב כתב היד בוורד ועד לביטים באמזון וריח הדפים של ספר מודפס. אוהבות ואוהבי ספרים שניכר שנהנות ונהנים מכל שלב בהוצאה לאור וכל אחד מהם משאיר שריטה קטנה ביקום, טביעת אצבע שלו ושלה על סיפור שמי יודע לאן יתגלגל. אני מקבל תגובות ממקומות שונים ומשונים בעולם מאנשים שאוהבים לקרוא וזה מחמם את ליבי. תודה רבה למי מי שהיה מעורב בהפקה :) תודה רבה לכל חובבי הספרים באשר הם. כן, גם את. וגם אתה.

טוב, בתור אחד שכותב החלטתי לא לבקר עבודה של אחרים. מין עיקרון מטופש שאני דבק בו בשנים שאני נמצא פה באתר. אבל הי! העיקרון הזה לא תקף על מה שאני כתבתי ולכן אני יכול לברבר פה כרצוני. אז טיפה על החוויה שלי לא כקורא אלא כזה שכתב את הספר הזה מה שהופך את חוות דעתי פה לחויית כתיבה ולא לחוויית קריאה. אז הבייבי הזה נכתב בערך בתשעה חודשים. בערך עמוד ליום בחצי השעה של שקט שיש לי אחרי שכולן בבית ישנות ואנחנו מחליפים משמרת בסלון - הבנות הולכות לישון ואני וכוס הקפה השחור שלי מתיישבים לכתוב. הוא התחיל מאותגר. הגרסה הבינלאומית של הספר (מלבד הפולנים שהתעקשו לתרגם ישירות מעברית) מכילה פרקים נוספים לאורך הספר, הסברים שלא ניתנו בספר הראשון בעברית ועוד כמה פרקים בסיום מה שדרש הנדסה לאחור, זיהוי המרכיבים שהשתנו באנגלית בספר הראשון והכנסה שלהם לתוך הספר השני בעברית שגם הוא שונה עכשיו מבני דודיו בשפות אחרות. הסיפור עבר כמה שלבים של עריכה בעברית עם העורכת המוכשרת בטירוף טליה מרקוס מכתר (היום זה בעצם מודן), תורגם לאנגלית ע"י סטיבן כהן שהוא מתרגם מופלא, נערך באנגלית ע"י הסוכנת המדהימה שלי, רינה רוזנר שהכניסה 5,500 שינויים (כן. No mercy. ספרתי בוורד ובערך את כולם קיבלתי.), עבר שני סבבי עריכה מול פיט (מקמילן, US) ומול ג'ני (Oneworld, UK) ועשינו שינויים שהועברו שוב לגרסה העברית. ושוב בעריכה הלשונית הבלשים הספרותיים של מקמילן וכתר הצליבו ובדקו תאריכים, שמות ועוד כל מיני פרטים קטנים ויאללה - עוד סבב של תיקונים ושיפוצים החל מיום מסויים שפיספסתי את התאריך שלו וכלה בזה שבנוסחת חישוב המהירות של נפילה חופשית לא הבאתי בחשבון את מקדם החיכוך של האוויר (בחיי - האמריקאים בדקו את זה.) ואז עטיפה. הישראלים משתמשים בזו של הבריטים כי אהבו אותה. האמריקאים נשארים עם המעצב שלהם. הטורקים עם שלהם והפולנים והרומנים עוד לא החליטו מה בדיוק הם רוצים. המסר שחשוב לי להעביר הוא שזו בעצם עבודת צוות. המון המון אנשים מעורבים בהוצאה של ספר משלב כתב היד בוורד ועד לביטים באמזון וריח הדפים של ספר מודפס. אוהבות ואוהבי ספרים שניכר שנהנות ונהנים מכל שלב בהוצאה לאור וכל אחד מהם משאיר שריטה קטנה ביקום, טביעת אצבע שלו ושלה על סיפור שמי יודע לאן יתגלגל. אני מקבל תגובות ממקומות שונים ומשונים בעולם מאנשים שאוהבים לקרוא וזה מחמם את ליבי. תודה רבה למי מי שהיה מעורב בהפקה :) תודה רבה לכל חובבי הספרים באשר הם. כן, גם את. וגם אתה.

מדי כמה שבועות יש לי זמן איכות בסניף הדואר לחכות לחבילה כלשהי שהזמנתי אי שם בעבר וכבר איני זוכר את תוכנה. פילטר למקרר. ספר מאמזון. טושים מיוחדים לציור לבת האומנית שלי. נחמד לשבת ולהאזין לפודקסט, להביט במספרים הזוחלים על הצגים בסניף הדואר ולקוות לחבילה עם משהו מעניין. לפני שלושה או ארבעה חודשים הגיע אלי שחף שחור. נתי שלחה לי אותו. אספתי אותו הבייתה ואז החיים קרו. עבודה חדשה. עריכה של הספר השלישי. נסיעות. אז שחף שחור חיכה לי בסבלנות על השידה ליד המיטה עד לסוף השבוע האחרון בו לפתע היו לי כמעט יומיים שלמים פנויים אז קדימה לקריאה! כשהתחלתי לקרוא קיוויתי שיהיה ספר טוב. הכי מבאס בעולם היה אם הספר היה משעמם. אם הוא היה גורם לי לנטוש לאחר כמה עמודים ואז להתחיל להתבחבש עם עצמי איך אני שולח לנתי התנצלות רפה כלשהי. מזל שזה לא היה המצב. עלילה קצבית ומעניינת גרמה לי להמשיך ולקרוא. הרבה דמויות וקפיצות אחורה וקדימה בזמן אבל לא במידה שתגרום לי ללכת לאיבוד. בקיצור - קריאה מהנה ביותר :) מצאתי את עצמי עוקב אחרי תמרה, מקווה שהיא תימנע מלעשות יותר מדי שטויות ומסיים את הספר די מהר ועם טעם של עוד. כמו כל ספר ביכורים (גם אצלי זה ככה..) הספר לא חף מטעויות אבל זה בקטנה ובשוליים ובסה"כ הספר מהנה ביותר. נתי - עבודה טובה! מחכה לספר הבא שלך.

מדי כמה שבועות יש לי זמן איכות בסניף הדואר לחכות לחבילה כלשהי שהזמנתי אי שם בעבר וכבר איני זוכר את תוכנה. פילטר למקרר. ספר מאמזון. טושים מיוחדים לציור לבת האומנית שלי. נחמד לשבת ולהאזין לפודקסט, להביט במספרים הזוחלים על הצגים בסניף הדואר ולקוות לחבילה עם משהו מעניין. לפני שלושה או ארבעה חודשים הגיע אלי שחף שחור. נתי שלחה לי אותו. אספתי אותו הבייתה ואז החיים קרו. עבודה חדשה. עריכה של הספר השלישי. נסיעות. אז שחף שחור חיכה לי בסבלנות על השידה ליד המיטה עד לסוף השבוע האחרון בו לפתע היו לי כמעט יומיים שלמים פנויים אז קדימה לקריאה! כשהתחלתי לקרוא קיוויתי שיהיה ספר טוב. הכי מבאס בעולם היה אם הספר היה משעמם. אם הוא היה גורם לי לנטוש לאחר כמה עמודים ואז להתחיל להתבחבש עם עצמי איך אני שולח לנתי התנצלות רפה כלשהי. מזל שזה לא היה המצב. עלילה קצבית ומעניינת גרמה לי להמשיך ולקרוא. הרבה דמויות וקפיצות אחורה וקדימה בזמן אבל לא במידה שתגרום לי ללכת לאיבוד. בקיצור - קריאה מהנה ביותר :) מצאתי את עצמי עוקב אחרי תמרה, מקווה שהיא תימנע מלעשות יותר מדי שטויות ומסיים את הספר די מהר ועם טעם של עוד. כמו כל ספר ביכורים (גם אצלי זה ככה..) הספר לא חף מטעויות אבל זה בקטנה ובשוליים ובסה"כ הספר מהנה ביותר. נתי - עבודה טובה! מחכה לספר הבא שלך.

מדי כמה שבועות יש לי זמן איכות בסניף הדואר לחכות לחבילה כלשהי שהזמנתי אי שם בעבר וכבר איני זוכר את תוכנה. פילטר למקרר. ספר מאמזון. טושים מיוחדים לציור לבת האומנית שלי. נחמד לשבת ולהאזין לפודקסט, להביט במספרים הזוחלים על הצגים בסניף הדואר ולקוות לחבילה עם משהו מעניין. לפני שלושה או ארבעה חודשים הגיע אלי שחף שחור. נתי שלחה לי אותו. אספתי אותו הבייתה ואז החיים קרו. עבודה חדשה. עריכה של הספר השלישי. נסיעות. אז שחף שחור חיכה לי בסבלנות על השידה ליד המיטה עד לסוף השבוע האחרון בו לפתע היו לי כמעט יומיים שלמים פנויים אז קדימה לקריאה! כשהתחלתי לקרוא קיוויתי שיהיה ספר טוב. הכי מבאס בעולם היה אם הספר היה משעמם. אם הוא היה גורם לי לנטוש לאחר כמה עמודים ואז להתחיל להתבחבש עם עצמי איך אני שולח לנתי התנצלות רפה כלשהי. מזל שזה לא היה המצב. עלילה קצבית ומעניינת גרמה לי להמשיך ולקרוא. הרבה דמויות וקפיצות אחורה וקדימה בזמן אבל לא במידה שתגרום לי ללכת לאיבוד. בקיצור - קריאה מהנה ביותר :) מצאתי את עצמי עוקב אחרי תמרה, מקווה שהיא תימנע מלעשות יותר מדי שטויות ומסיים את הספר די מהר ועם טעם של עוד. כמו כל ספר ביכורים (גם אצלי זה ככה..) הספר לא חף מטעויות אבל זה בקטנה ובשוליים ובסה"כ הספר מהנה ביותר. נתי - עבודה טובה! מחכה לספר הבא שלך.