“# לציפיות יש תפקיד נכבד בהנאה מקריאה. ציפייה גבוהה מורידה מההנאה (כי אי אפשר לעמוד בה) ציפייה נמוכה מעלה אותה. יש עוד כמה מדדים כמו סופר אהוב שסולחים לו, סופר אהוב שכועסים על ספר שלא עמד בסטנדרט, מחוייבות לסופר שכתב בעבר ספר אהוב... אבל הציפיות מנבאות יותר מהמדדים האחרים את ההתייחסות לספר. לקחתי את הספר הזה עם ציפיות נמוכות מאד. "חצות בחנות הספרים"? איזה חנות ספרים פתוחה עד חצות? (מסתבר שלפחות”

“גיל 13. מה בדיוק עשיתי בגיל הזה? לא הרבה. לפחות לא במובן הסיפרותי של המילה. קראתי ספרים, סיימתי לקרוא אותם, ועברתי לספר הבא. זהו, בערך. אפילו ל'סימניה' עדיין לא נירשמתי בגיל הזה, כך שגם לא כתבתי ביקורות על הספרים שאני קורא. כן כתבתי מדי פעם להנאתי כל מיני סיפורים קצרים (בעיקר במיסגרת משחקי כתיבה) וגם שירים (בעיקר שירים שרוטים עם חרוזים מפגרים, רק לאחרונה התחלתי לכתוב שירים רציניים יותר). בכל מק”

“אם כוונתה של גרינווד היתה לכתוב ספר סנסציוני, כוונתה צלחה. האשפה האמריקאית הכפרית הלבנה הובאה בספר במלוא כיעורה. לא שמעמד הביניים הוצג טוב יותר. הרומן הרב קולי והמבלבל הזה מביא לפנינו את אמריקה של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אנו פוגשים את וייבי בת השמונה, בתם של יצרן המת' קריסטל ליאם והאם הנרקומנית ואל. האב היה יפיוף בלונדיני, המקיף עצמו בנשים כנועות. גם דונל התינוק נולד לא מזמן, אבל אות”

“# רוב הספרים הנכתבים עוסקים באהבה. זה רגש מורכב, שמספר הווריאציות שלו נראה אין סופי. אנשים אינם שבעים מלקרוא על אהבה, מלראות סרטים על אהבה וגם לדבר על אהבה. ומה שמבדיל בין ספר (על אהבה) לספר (על אהבה) הוא מידת הכישרון של הסופר ויכולתו לשכנע את הקוראים, שמצידם מצליחים (או שלא) להתחבר לסיפור ולחיות לרגע את חיי האהבה של אחרים. גם הספר הזה עוסק באהבה. החיבור מוזר, נראה לנו היום בלתי אפשרי ומתועב,”

“# לציפיות יש תפקיד נכבד בהנאה מקריאה. ציפייה גבוהה מורידה מההנאה (כי אי אפשר לעמוד בה) ציפייה נמוכה מעלה אותה. יש עוד כמה מדדים כמו סופר אהוב שסולחים לו, סופר אהוב שכועסים על ספר שלא עמד בסטנדרט, מחוייבות לסופר שכתב בעבר ספר אהוב... אבל הציפיות מנבאות יותר מהמדדים האחרים את ההתייחסות לספר. לקחתי את הספר הזה עם ציפיות נמוכות מאד. "חצות בחנות הספרים"? איזה חנות ספרים פתוחה עד חצות? (מסתבר שלפחות”

“גיל 13. מה בדיוק עשיתי בגיל הזה? לא הרבה. לפחות לא במובן הסיפרותי של המילה. קראתי ספרים, סיימתי לקרוא אותם, ועברתי לספר הבא. זהו, בערך. אפילו ל'סימניה' עדיין לא נירשמתי בגיל הזה, כך שגם לא כתבתי ביקורות על הספרים שאני קורא. כן כתבתי מדי פעם להנאתי כל מיני סיפורים קצרים (בעיקר במיסגרת משחקי כתיבה) וגם שירים (בעיקר שירים שרוטים עם חרוזים מפגרים, רק לאחרונה התחלתי לכתוב שירים רציניים יותר). בכל מק”

“אם כוונתה של גרינווד היתה לכתוב ספר סנסציוני, כוונתה צלחה. האשפה האמריקאית הכפרית הלבנה הובאה בספר במלוא כיעורה. לא שמעמד הביניים הוצג טוב יותר. הרומן הרב קולי והמבלבל הזה מביא לפנינו את אמריקה של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אנו פוגשים את וייבי בת השמונה, בתם של יצרן המת' קריסטל ליאם והאם הנרקומנית ואל. האב היה יפיוף בלונדיני, המקיף עצמו בנשים כנועות. גם דונל התינוק נולד לא מזמן, אבל אות”

“# רוב הספרים הנכתבים עוסקים באהבה. זה רגש מורכב, שמספר הווריאציות שלו נראה אין סופי. אנשים אינם שבעים מלקרוא על אהבה, מלראות סרטים על אהבה וגם לדבר על אהבה. ומה שמבדיל בין ספר (על אהבה) לספר (על אהבה) הוא מידת הכישרון של הסופר ויכולתו לשכנע את הקוראים, שמצידם מצליחים (או שלא) להתחבר לסיפור ולחיות לרגע את חיי האהבה של אחרים. גם הספר הזה עוסק באהבה. החיבור מוזר, נראה לנו היום בלתי אפשרי ומתועב,”