ביקורת ספרותית על חצות בחנות הספרים מאת מתיו סאליבן
ספר טוב

---

#
לציפיות יש תפקיד נכבד בהנאה מקריאה. ציפייה גבוהה מורידה מההנאה (כי אי אפשר לעמוד בה) ציפייה נמוכה מעלה אותה. יש עוד כמה מדדים כמו סופר אהוב שסולחים לו, סופר אהוב שכועסים על ספר שלא עמד בסטנדרט, מחוייבות לסופר שכתב בעבר ספר אהוב... אבל הציפיות מנבאות יותר מהמדדים האחרים את ההתייחסות לספר.
לקחתי את הספר הזה עם ציפיות נמוכות מאד. "חצות בחנות הספרים"? איזה חנות ספרים פתוחה עד חצות? (מסתבר שלפחות אחת בדנוור) ולמה? השם העלה בדעתי מיני רוחות רפאים ספרותיות, היתלות באילנות (תרבותיים) גבוהים וכו'. הציפיות הנמוכות עבדו לטובתי (אם כי אני די בטוחה שהספר היה עומד גם בציפיות בינוניות ומעלה).

כל זמן שקראתי אותו חשבתי "ככה יש לכתוב סיפור. ככה יש לשלב עבר והווה באופן טבעי. זו הדרך לתכנן סיפור מתח" וכו'. לסאליבן – שזה ספר הביכורים שלו שיצא לאור בעברית ב 2019 – יש יד בוטחת, כתיבה רהוטה, חוש נכון לבניית מתח בלי להזדקק להמוני גוויות וליטרים של דם. אמנם גם אלה נמצאים בסיפור, אבל הם קבורים היטב בעבר. הוא אינו משתמש בפסיכולוגיה בשקל, שחלק מעמיתיו נוטים לפזר בנדיבות בספריהם. יחד עם זאת אפשר להבחין שהוא יודע דבר או שניים על התמודדות עם טראומה וחוסר היכולת להשתחרר ממנה.

הסיפור עוסק, כמו שמובן משמו שתורגם באופן חלקי משמו האמריקאי, בחנות ספרים גדולה המשמשת גם מפלט לכמה תמהונים אוהבי-ספר, ההופכים אותה לביתם המועדף, לפחות עד חצות בה היא נסגרת. אחד מאותם תמהונים מתאבד בחנות מה שמפעיל שרשרת אירועים מבוססת על זכרונות שחווה גיבורת הסיפור. התעלומה מתפענחת במהלך הסיפור בקצב נכון המביא את הקורא לסוף שאינו רק טוב, מה שמוסיף לאמינות ולהנאת הקריאה.

מזמן הגיע לי ספר טוב וסאליבן הצליח במקום בו אחרים נכשלו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חצות בחנות הספרים