“אחד המקומות שעבדתי בהם בעבר היה נתון לשקיעה איטית. הבעיה בשקיעה מהסוג הזה היא האיטיות שבגלישה. כאשר אין הרבה כסף, וחלק מהאנשים מתפטרים או מפוטרים, חלק מהחדרים מתרוקן, רמת התחזוקה יורדת, ערימות של שאריות מצטברות על שולחנות ובפינות משרדים, עציצים נובלים, עובדים מגיעים מאוחר והולכים מוקדם, וגם כשהם נמצאים הם לא רואים טעם לעבוד. אבל זה קורה בכזאת איטיות שמי שנמצא בתוך זה לא ממש מרגיש. זה עוד נייר שנער”

“את הספר הזה קראתי לפני מספר שנים. הוא זכה בפרס קריסי דאגר - פרס המוענק לספר מתח שהוא ספר ביכורים. הסופרת היא אנגליה, שחיה שנים אחדות ביפן. הסיפור הוא על לוסי פליי, צעירה אנגליה החיה ביפן ועובדת כמתרגמת טכנית מיפנית לאנגלית. ובבוקר אחד היא נעצרת על ידי המשטרה בחשד שהיתה מעורבת ברצח של צעירה אנגליה אחרת. הגיבורה מספרת את הסיפור בגוף ראשון, והסיפור מתאר את חייה והחלטותיה, ועדיין משאיר אותנו בעלטה.”

“אחד המקומות שעבדתי בהם בעבר היה נתון לשקיעה איטית. הבעיה בשקיעה מהסוג הזה היא האיטיות שבגלישה. כאשר אין הרבה כסף, וחלק מהאנשים מתפטרים או מפוטרים, חלק מהחדרים מתרוקן, רמת התחזוקה יורדת, ערימות של שאריות מצטברות על שולחנות ובפינות משרדים, עציצים נובלים, עובדים מגיעים מאוחר והולכים מוקדם, וגם כשהם נמצאים הם לא רואים טעם לעבוד. אבל זה קורה בכזאת איטיות שמי שנמצא בתוך זה לא ממש מרגיש. זה עוד נייר שנער”

“את הספר הזה קראתי לפני מספר שנים. הוא זכה בפרס קריסי דאגר - פרס המוענק לספר מתח שהוא ספר ביכורים. הסופרת היא אנגליה, שחיה שנים אחדות ביפן. הסיפור הוא על לוסי פליי, צעירה אנגליה החיה ביפן ועובדת כמתרגמת טכנית מיפנית לאנגלית. ובבוקר אחד היא נעצרת על ידי המשטרה בחשד שהיתה מעורבת ברצח של צעירה אנגליה אחרת. הגיבורה מספרת את הסיפור בגוף ראשון, והסיפור מתאר את חייה והחלטותיה, ועדיין משאיר אותנו בעלטה.”