#
לפני כמה שנים הוקמה הוצאת ספרים פרטית קטנה, טרה שמה, ששמה לה למטרה להוציא לאור סיפורים קצרים בתחום המדע הבדיוני. בתור חובבת הז'אנר שמחתי שמחה רבה. ההוצאה תרגמה מספר נובלות וסיפורים בתחום הזה והמשיכה לשמח אותי. אחרי כמה שנים ההוצאה התחילה לתרגם סיפורים קצרים של סופרי מתח ידועים, שכולם עוסקים בספרים ובסופרים, וקראו לקובץ הזה BiblioMysteries. גם הכיוון הזה שימח אותי בדרך כלל. זה הספר האחרון שהוציא

#
מר ברגר הוא דמות ויקטוריאנית, למרות שהוא חי בשנות השישים של המאה העשרים. כאשר אמו מתה והורישה לו הכנסה צנועה ואת ביתה בעיירה קטנה, הוא שמח להתפטר מעבודתו המשמימה, לעקור לשם ולחיות כג'נטלמן אנגלי – לנסות לכתוב, לטייל בשעת בין הערביים ובעיקר – לקרוא ספרים, פעילות האהובה עליו מכל.
הספר הזה מספר סיפור מקסים, שגיבורו הוא קורא ספרים מכור (מוכר לכולכם מהסתכלות בראי...) התוהה מה היה קורה לדמויות הגד

כל חיי חלמתי לגור בלונדון או פריז.
לא ממש שינה לי באיזו עיר שהרי הכרך הצרפתי או האנגלי תמיד היו עבורי חגיגה לעיניים: המבנים הארכיטקטוניים, המוזיאונים והתרבות העשירה, הלבוש הכביכול שמרני; שמלות גותיות מנופחות בשחור ואדום ומתחתן ביריות וחזיות תחרה, בודלר, קאן-קאן, שמכאן, גי דה מופסן.
גלריית טייט וגוויתה הצפה של אופליה עפ״י מילה, סטנפורד החלומית בקובנט גארדן, המטריות, הברים, הצילינדרים והמוות השחור