“#
לפני כמה שנים הוקמה הוצאת ספרים פרטית קטנה, טרה שמה, ששמה לה למטרה להוציא לאור סיפורים קצרים בתחום המדע הבדיוני. בתור חובבת הז'אנר שמחתי שמחה רבה. ההוצאה תרגמה מספר נובלות וסיפורים בתחום הזה והמשיכה לשמח אותי. אחרי כמה שנים ההוצאה התחילה לתרגם סיפורים קצרים של סופרי מתח ידועים, שכולם עוסקים בספרים ובסופרים, וקראו לקובץ הזה BiblioMysteries. גם הכיוון הזה שימח אותי בדרך כלל. זה הספר האחרון שהוציאה ההוצאה (קראתי את כולם וכתבתי על רובם, פרט לאחד)

הסיפור עוסק באחד, רונלד שהוא חנון סקוטי. הוא סיים תואר שני בספרות באדינבורו והחליט לעשות הפסקה מלימודיו לפני שיתחיל את הדוקטורט שלו שיעסוק ברוברט לואיס סטיבנסון. הוא עובר לפאריס, מוצא עבודה בתנאי התנדבות בחנות ספרים משומשים, ונהפך מהגולם הסקוטי המחושב שהיה, שחייו העתידיים היו לו כספר הפתוח ללא תעלומות, לפרפר קצר-ימים שמתקרב מדי אל האש, שתשרוף את כנפיו. סטיבנסון, אותו סופר אפלולי ודו-קוטבי, מצל באישיותו וביצירתו על הסיפור הזה והקורא יכול להרגיש בו את רוחו המרחפת.

לא קראתי שום דבר משל רנקין, שהוא סופר מתח די ידוע. מהסיפור הזה ניכר שהוא יודע לכתוב היטב, אם כי מתקשה קצת בתחום טוויית הסיפור וסגירת הקצוות. נסיונו לספר סיפור בנוסח סטיבנסון - אליו הוא הצליח להתקרב בעיקר בסגנון וגם בתוכן - היה יפה בעיני. הסיפור קצר – 41 עמודים - כחצי שעה קריאה. נהניתי מהסיפור אם כי הוא סובל ממגבלות הז'אנר. אי אפשר לפתח את הדמויות וקשה להסביר את מניעיהן ב 41 עמודים בהם על הדמות לעבור מטמורפוזה ועל הקוראת להימתח.

הסיפור יכול לעניין את חובבי הקלאסיקה הישנה של סיפורי מסתורין, החל מ"האשה בלבן" והמשך בסיפורי שרלוק הולמס. להבהרה – סיגנון הסיפור אינו מחקה סיפור ויקטוריאני, הוא עכשווי, רומז לעבר באמצעים סיפוריים ואווירה.
וההוצאה? נעלמה מהנוף. חבל. מסיבותי האנוכיות הייתי שמחה לו היתה ממשיכה לפעול, למרות שברור שרווחים גדולים היא לא תפיק מהתחומים אותם בחרה להוציא לאור.”

“כל חיי חלמתי לגור בלונדון או פריז.
לא ממש שינה לי באיזו עיר שהרי הכרך הצרפתי או האנגלי תמיד היו עבורי חגיגה לעיניים: המבנים הארכיטקטוניים, המוזיאונים והתרבות העשירה, הלבוש הכביכול שמרני; שמלות גותיות מנופחות בשחור ואדום ומתחתן ביריות וחזיות תחרה, בודלר, קאן-קאן, שמכאן, גי דה מופסן.
גלריית טייט וגוויתה הצפה של אופליה עפ״י מילה, סטנפורד החלומית בקובנט גארדן, המטריות, הברים, הצילינדרים והמוות השחור.
הפיתויים הונחו לפני כמו מארי אנטואנט לפני הגיליוטינה וחיכיתי רק להזדמנות שמישהו ימשוך בידית ויראה לי את הלהב הנוצץ שיחרוץ את גורלי ויקחני חזרה לעבר.
ארועי ההיסטוריה הרבים הפכו את הערים הללו למסקרנות ומרתקות כאחד. ספרים רבים נכתבו בהשראתם ואני גמעתי את רובם וביקרתי בכל המקומות שהסעירו את דמיוני הפורה.
עושה רושם שאין אף סופר מודרני, אנגלי או צרפתי היכול לכתוב ביד בוטחת יצירות פאר קלסיות כפי שנכתבו בעבר.
היש משורר מיוסר יותר מבודלר או רמבו? הקיים נובליסט מהפכני כ-אורוול, שנון כ-ויילד וריאליסט עד אימה כ-סטיבנסון?
התשובה היא: לא, מין הסתם. אף יוצר אינו יכול לכתוב כמותם וגם אם ירצה עד מאוד, אני בספק אם יכנס לפנתיאון הנכבד השמור רק להם, למתי המעט.

אך הדבר היפה בספרות העכשווית ובפרט בסדרה המרתקת, BiblioMysteries בהוצאת טרה, הן המחוות הנפלאות, הג׳סטות שעושים לסופרי העבר.
לא מדובר רק בזריקת שמות של יוצרים חשובים אלא בהשתתפות כמעט מלאה של האמן המנוח, בהבלטת כישוריו והחייאת יצירתו אל תוך המרקם המודרני של העלילה.

איאן רנקין, סופר מתח ממוצא סקוטי כתב עלילה עוצרת נשימה המתרחשת בפריז.
גיבורו, רונלד הייסטי מעריץ את הסופר הידוע רוברט לואיס סטיבנסון שכתב את ״המקרה המוזר של ד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד״ יצירת מופת ידועה אודות הטוב והרע שבאדם. הוא מחליט לחקור אודותיו ולכתוב עבודה שתביא לו תהילה בקרב שוחרי הספרות. הוא עוזב את האוניברסיטה באדינבורו ומחליט לנסוע לפריז ולעבוד בחנות הספרים הידועה ״שייקספיר אנד קומפני״.
במקום הוא פוגש טיפוסים שונים שיטלטלו את חייו ויוציאוהו משלוותו.
על אף קוצרה של הנובלטה (41 דפים מודפסים) השינוי המשמעותי בגיבור מתרחש בשלבים והמתח נבנה בהדרגה.
הסיפור קולח, מצטיין בקצב הסטקטו ולא ניתן לעשות הפסקה גם אם ממש רוצים.
ישבתי מרותקת, מנותקת מהנייד שרטט בעצבים מדי חמש דקות ותוך פחות משעה סיימתי אותו עם דופק גבוה, כאילו חציתי בריצה כביש סואן.
הבטחתי לעצמי לחזור ולקרוא את כל ספריו של סטיבנסון ובפרט את יצירתו האלמותית, הסכיזופרנית אודות מר ג׳קיל ומיסטר הייד.

כמי שמעריכה את סופרי העבר ויודעת את טעמה של האימה המזוקקת, המתומצתת והאפלה, שעשתה סיורים ליליים בלונדון בעקבות ג׳ק המרטש יכולה רק לסיים בציטוט מעולה ומדוייק של סטיבנסון, שנפח נשמתו בדיוק בגילי הנוכחי, 44: ״שמור את פחדך לעצמך, ושתף את האחרים בעוז ליבך״
סחרחרת שדים מענגת במיוחד!”