"מיניות האדם היא טראומטית במהותה"; כך נפתחת החקירה הפסיכואנליטית המרתקת של ג'ויס מקדוגל, הבוחנת את המיניות האנושית על שלל צורותיה. מקדוגל מדגימה באופן משכנע כיצד הקונפליקטים הנפשיים הנובעים מהמתחים בין העולם הפנימי, המלא דחפים יצריים פרימיטיביים, לבין כוחות הריסון וההכחשה של העולם החיצוני, מתחילים בינקות המוקדמת ביותר ומשפיעים עלינו לכל אורך חיינו. בשל כך, ניתן לראות את התרומה המיוחדת שתורמת הפסיכואנליזה לחקר הליקויים בליבת הזהות המגדרית ולהבנת הקונפליקטים הנפשיים הכרוכים בזהות המינית ובחיפוש אחר אהבה.
התינוק הקניבליסטי, ה'טורף' את שד אמו, מגלה שאובייקט התשוקה הארוטית נפרד ממנו – זהו האובדן הראשון. לאחר מכן, מגלה הפעוט את ההבדל המיני ואת חוסר האפשרות להשתייך לשני המינים ולתבוע בעלות על שני ההורים בו–זמנית –
האובדן השני. אובדנים אלה מלווים בתסכול, בזעם ובצורה קמאית של דיכאון והם מותירים אחריהם חותם של בלבול בין הליבידו למורטידו, בין אהבה לשנאה.
תיאורי המקרה, אותם פורשת מקדוגל בחיות רבה, ממחישים כיצד הניסיונות לפתור את הטראומות הבלתי נמנעות האלה משפיעים על החיים הבוגרים. חלקו הראשון של הספר בוחן את נושא הנשיות והמיניות, אשר הוזנח עד כה, ומתמקד ברכיבים ההומוסקסואליים של המיניות הנשית. בחלק השני, העוסק במיניות ויצירתיות, המחברת מראה כיצד שרידיהן של טראומות מיניות מוקדמות מעכבים וחוסמים ביטויי יצירתיות. בחלק השלישי, מין וגוף, ד"ר מקדוגל חוזרת לדון בנושא של אחד מספריה הקודמים: תופעות פסיכוסומטיות בהן הגוף מבטא בפעולה קונפליקטים מיניים קדם–מילוליים. החלק הרביעי, סטיות של תשוקה, הוא אולי החדשני מכולם. כאן המחברת טובעת את המונח "ניאו–סקסואליות", המתייחס לסוגים סוטים של מיניות הטרוסקסואלית והומוסקסואלית, תוך הדגשת אופיים החדשני ועוצמת ההשקעה הנפשית המעורבת בהם. לצד זאת, היא בוחנת מגוון מערכות יחסים פרוורטיות. חקירה זו מורחבת בחלק החמישי, הפסיכואנליזה על הספה, העוסק בנטיות לפרוורסיה בקרב האסכולות הפסיכואנליטיות.
חקירה פסיכואנליטית זו מציעה חוויה עשירה של מיניות האדם על מגוון צורותיה.
ג'ויס מקדוגל, ד"ר לחינוך ופסיכואנליטיקאית מנחה בחברה ובמכון הפסיכואנליטי בפריז. היא חיברה מספר ספרים, בהם תיאטרוני הגוף ותיאטרוני הנפש.
"ג'ויס מקדוגל זכתה להכרה רחבה ומוצדקת בתור אחת ההוגות האנליטיות היצירתיות ביותר בעולם. הספר הנוכחי נשען על התרומות המשמעותיות שתרמה לאורך תקופה בת שלושה עשורים להבנה האנליטית של היחסים בין הגוף והנפש. לא יהיה מוגזם לומר שאני סבור שכרך זה הוא אחד המחקרים הפסיכואנליטיים המשמעותיים ביותר עד כה בנושא ההתפתחות הנורמלית והפתולוגית של המיניות האנושית, כמו גם לגבי הטיפול הפסיכואנליטי בהפרעות בתחום המיניות".
ד"ר תומס ה. אוגדן