****





אחת לכמה זמן מגיע ספר כזה שמוציא ממני את האוויר, שלא נותן לי מנוח ולא מרפה, שאני חושב עליו ללא הרף ביום כשאני עובד ובלילה כשאני חולם. אם אני בכלל מעז לחלום.

הספר הזה היה צריך להגיע באריזת פלסטיק קשיחה מהסוג שעוטפים כבלים למחשב, כאלה שאפשר לפתוח רק עם מזמרת-ענק של גננים או משור דיסק. רצוי להתייאש מראש כאן, כי זה ספר שאסור לפתוח ואסור לקרוא, במיוחד כשמדובר בבריה עתירת חרדות קיומי

"למה, בשם אלוהים, לקרוא ספר כזה?" זה מה ששאלו אותי כשסיפרתי על מה אני קוראת, והשאלה הדהדה במוחי בכל עמוד כמעט. למה לקרוא ספר כל כך קשה? ספר שמתאר מציאות מעיקה באופן בלתי נסבל. ספר שיורד לפרטי הפרטים של כמה מהמחלות הנוראיות ביותר על הפלנטה, שמי ידע שהן קיימות בכלל, ושל כמה מהפרוצדורות הרפואיות המשונות ביותר ששמעתם עליהן. למה להקדיש שעות רבות כל כך לתיאורים מפורטים של חוקנים, תרופות, טיפולים כימות

נניח שקוראים לכם שפרד נאקר ומכרתם את חברת התיקונים והשיפוצים שלכם תמורת מיליון דולר, כדי להיות טלפן שירות הלקוחות שלה, ואתם רוקמים חלומות על ה"חיים שאחרי" לפרוש בעודכם צעירים למדי לאי פמבה, אי של קוקוס-ים-חול זהוב-בטן-גב, דגים צלויים, אי שם בטנזניה ליד זנזיבר, לחיות על הכסף שלכם עד המוות הרחוק.

רק נניח.

אבל כשאתם אורזים את המזוודה שלכם, כדי לעזוב עם האשה או בלעדיה, היא מודיעה לכם כי חלתה בסר

הספר מתאר בכנות מכאיבה התמודדות של אנשים פשוטים לכאורה עם "תאונות" שקורות להם במהלך חייהם. כל שביקשו הוא לנהל חיי משפחה סבירים ולחסוך די כסף ל"חיים שאחרי", עד שהתוכניות משתבשות האסון קורה.
שתי משפחות מתוארות כאן, משפחת נאקר ומשפחת בורדינה. שפרד נאקר היה בעליה של חברת שיפוצים שבנה בעשר אצבעותיו וג'קסון בורדינה היה שותפו. במשך שנים מתכנן שפרד להגשים את חלומו - לפרוש למקום כלשהו בעולם השלישי עם סכום

בגיל 16 שפּ נאקר נוסע עם משפחתו לקֶניה ושם הוא מתוודע לעובדה שבעולם השלישי הכסף האמריקאי של אבא שלו שווה יותר. הרבה יותר. מאז אותו ביקור ניטעת בו המחשבה והרצון לחסוך די כסף, ובגיל די צעיר לעזוב הכל ולצאת לפנסיה מוקדמת באיזה אי נידח או מדינה נחשלת, שם הוא יוכל לחיות בלי דאגות כלכליות ולמצות את החיים. אנחנו פוגשים את שפּ כעבר כמה עשורים, נשוי עם שני ילדים לאחר שאסף די כסף ומוכן לממש את החלום, בפמבה,

הספר הזה יכול היה להיקרא בקלות "האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק", או כל אחת מהפרפרזות האחרות.

שפרד נקר הוא מהאנשים ההגונים והישרים האלה, שכל כך נדיר למצוא כבר. יש לו אישה, שני ילדים וחלום אחד גדול. הוא היה עצמאי, בעל עסק לתיקונים, והחליט למכור את העסק, להפוך לשכיר ולחסוך את כל כספו ל"חיים שאחרי" – לא העולם הבא, כי אם העולם השלישי, מקום שבו אפשר להתקיים משני דולר ליום ולהרגיש עשירים. ביום שבו הו

ספר מטלטל ביותר, עוצמתי, חד ומיוחד במינו. קשה לקרוא אותו, אך עוד יותר קשה להניחו מהיד.
זהו ספר קשה לקריאה מכמה סיבות. מבחינה טכנית, יש בו פסקאות ומשפטים ארוכים ומורכבים, המון מלל, התפלספויות של הגיבורים, תוכחות ונאומים. מי שמחפש ספר טיסה קליל וקריא שעושה הרגשה טובה- שלא יתקרב לספר זה. לא יכולתי אפילו לתת דירוג לספר, כי מצד אחד הוא מעולה וחשוב, ומצד שני הוא נוראי ומעצבן וחותך בבשר החי.
יש בו תי

***

'עד כאן' של ליונל שרייבר עוסק בחיים של שתי משפחות שונות, שעל כל אחת מהן נפל אסון בדרך שונה, מחלה חשוכת מרפא של אחד מבני המשפחה שמעיקה עליהם בכל דרך שהיא, בין אם נפשית ובין אם כלכלית.
העלילה עוקבת אחרי שפרד ממשפחה אחת- אדם שכל חייו תיכנן להגשים את חלומו ולברוח עם משפחתו למדינת העולם השלישי, שם יוכלו להתקיים מסכום זעום של כסף ליום, ויום אחד הוא מוכן להגשים את חלומו בדרך זו או אחרת אלא שהמזל

פעם, כשהייתי צעירה יותר, אהבתי לשחק במשחק מחשב בשם "סימסיטי". השחקן במשחק היה צריך לבנות עיר ולפתח אותה, ולעשות זאת מ"תקציב" הנקבע בעזרת מסים שמשלמים תושבי העיר. התוכנית, מצידה, עשתה כל שביכולתה להקשות על מתכנן העיר. כך, אחרי שכבר נבנתה שכונה, וכבישים, ורכבת, ומפעלי תעשיה, וכל מה שצריך פתאום יש רעידת אדמה שמחריבה חלק מהעיר. מנסים לתקן את הנזקים, ובינתיים מתרסק מטוס, בחלק אחר, מה שגורם לתושבים לשבו