"זהו סיפורן של חמש שנים שעשינו, משפחתי ואני, באי היווני קורפו. מלכתחילה נתכוון הסיפור רק לתאר, בצורה קצת נוסטאלגית, את הטבע באי. אך שגיתי שגיאה חמורה בהציגי את בני משפחתי בדפים הראשונים של הספר. ברגע שהם מצאו עצמם בתוך הספר החלו לעשות בו כבתוך שלהם, והזמינו גם את ידידיהם להתחלק בפרקיו. רק בקושי רב, ובלא מעט ערמומיות, הצלחתי להציל פה ושם כמה דפים, אשר אותם יכולתי להקדיש לחיות בלבד."

ג'ראלד בן הע

כשסיימתי את הספר הזה, נפרדתי מידיד חמוד, נפרדתי מהאי קורפו לשם ברחו ג'ראלד דארל בן ה 10 ומשפחתו מהחורף הקר באנגליה.

כאוהבת בעלי חיים שמצליחה לא לדרוך על נמלים בקיץ ועל חלזונות בחורף, היה תענוג לקרוא על סיוריו ומעלליו של ג'ראלד בעקבות בעלי חיים מגודל מקרוסקופי בגזעי העצים או בתעלות המים והבריכות הטבעיות שלחוף הים ועד לאלבאטרוס ונחשי המים הגדולים.

נחמד היה להכיר את משפחתו החביבה כולל המהומה וה

משפחתו של הסופר, כשהיה ילד, עברה לגור באי היווני קורפו. שם הם חיים להם בנחת וקמכירים את האנשים ואת האי. ספר כייפי! נהניתי לקרוא אותו, למרות שאין לו עלילה אחת אלא סיפורים שקורים אחד אחרי השני. הסופר כותב טוב, והתיאורים עשירים בפרטים ובתיאורים שמחיים את הסיפור. מומלץ ממש.
בניגוד לספרים אחרים של המחבר, הספר הזה לא מתמקד בחיות אלא מספר את כל קורות המשפחה באי היווני, ולכן גם מי שלא מתעניין בחיות בכלל

מי לא אוהב את נופי איי יוון...האווירה,הים הצלול ועוד של שנות ה-30 ואילך...והנה בא לעולם מיודעינו ג'ראלד דארל ומעלה על הכתב תאורי טבע,אנשים מיוחדים,וחיות שונות שבעקבותיהם הולך ולימים הפך לזואולוג נודע ומפורסם בעולם...תוך כדי מעבר של משפחתו הגרה באנגליה הקרה ופעמיהם לשמש הטובה של אמא יוון - וכך במשך מספר שנים עת הגיעם אחרי האח הגדול שהינו סופר בעצמו לאי קורפו...בו הם משתכנים ובוחרים להם וילות בהשכרה

יש שתי סיבות למה לקרוא את הספר:
א. הוא של ג'ארל דארל.
ב. קוראים לספר משפחתי וחיות אחרות. כשקוראים את הספר, מבינים שזה אכן תיאור הולם.
המשפחה כוללת את ג'ארל דארל עצמו, אמו שמבשלת ומארגנת אירועים, אחיו לארי - האינטליגנט שבחבורה, שחצן שיודע לעשות הכל אבל בפועל לא עושה כלום, אח נוסף הוא לולי - אח מטורף שאוהב כלי נשק, מלחמות וכל מה שקשור להם, ואחות אחת - מרגו, אחות לתפארת שמתעניינת בלבוש, דיאטות משו

בתור חובבת חיות וטבע מושבעת, קיבלתי את הספר במתנה מאימי כשהייתי בת 12 בערך. מיד הזדהיתי עם הדמות של ג'ראלד, וממש ראיתי בו השתקפות שלי.
התיאורים של האי קורפו נהדרים, הכתיבה טבולה בהומור רב, והקריאה לוקחת אותך למחוזות קסומים שממש עושים חשק לארוז מזוודה ולנסוע.
לפני שנתיים הגשמתי חלום ונסעתי עם אימי לבקר במטעי הזיתים של קורפו ביוון (-:

ספר נהדר. לא לילדים בלבד אלא לאוהבי אדם וחיות. דמויות אנושיות ומקסימות באי ירוק ושקט.
מבוסס כידוע על סיפור אמיתי ובו סיפור ביקורם של משפחת דארל (למסע הצטרפה אישתו הראשונה של לורנס דארל,אך ג'רטאלד אחיו הוציא אותה מן העלילה מאחר ובזמן פרסום הספר בשנת 1956 ,היא כבר לא הייתה אישתו והם היו מסוכסכים.
עצוב לקרוא ששהותם בת 5 השנים הסתיימה באביב 1939 כשנה לפני שהגרמנים כבשו את יוון ואת האי בפרט במלחמת הע

הספר שמעלה חיוך גם בימים קשים. כל פעם ששמים לב שזויות השפתיים מתחילות להתעקל מטה בחוסר שביעות רצון מומלץ לבלות איתו ערב או שנים

הספר הזה גדוש בתאורי טבע מהיפים שקראתי, ויש בו הרבה סיטואציות משעשעות מאד. אלא שכמעט כולן עשויות בדיוק מאותם החומרים הקומיים: ההתנגשות בין בני משפחה אנגלית מה"ציוויליזציה" לבין עולם החי השופע חרקים, זוחלים ועופות של האי קורפו, שהמספר הילד טורח ללכוד ולהביא הביתה. אבל מול השפע המהמם של עולם החי, בולטת השטחיות בתאור הדמויות הסטריאוטיפיות והקריקטוריות. לכל אחת מהן יש קו אופי אפייני לה, והיא תמיד תגיב