סיפור ההישרדות בשואה של הוריו של ארט ספיגלמן שונה בכמה היבטים מהרבה סיפורים שקראתי על ניצולי שואה אחרים.

1. הוריו של ספיגלמן, אניה וולאדק שפיגלמן, באו מרקע עשיר מאד בסוסנוביץ, פולין. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שיוצא לי לקרוא כיצד איפשר הכסף לשרוד ולחמוק ממוות בגטאות פולין.
אבל לא רק כסף. כמובן שגם הרבה מזל. גם התושיה של ולאדק ויכולתו להעמיד פנים בתור גוי פולני אוהד נאצים עמדה לו בעת צרה.

2.

ב-10 בינואר 2022 החליט חבר המנהלים של בית ספר מחוזי במדינת טנסי להסיר את הרומן 'מאוס' מרשימת הקריאה של תלמידי בית הספר. הסיבה לדבריהם: שפה גסה ובעייתית בה נעשה שימוש ברומן. כמו כן, בעקבות היותו של הרומן מכיל תמונת עירום ואזכורים של רצח, אלימות והתאבדות.

זה הזכיר לי את האיסור של בנט כשר חינוך להכניס את הספר 'גדר חיה' לתוכנית הלימודים – בזכותו קראתי את הספר 'גדר חיה'. עד אז לא שמעתי על הספר הזה '

"אוֹי וַאֲבוֹי! אֲנִי לֹא יָכוֹל לִשלֹח לְךָ חֲתוּל מִקוֹפֶּנְהָגֶן כִּי אֵין חֲתוּלִים בְּקוֹפֶּנְהָגֶן" (עמוד 8).

"החתולים של קופנהגן" (הוצאת אחוזת בית, 2019) מאת הסופר האירי הנודע ג'יימס ג'ויס, מחברם של הספרים "יוליסס", "דבלינאים" ו"דיוקן האומן כאיש צעיר", שונה מאוד מספריו האחרים. הפעם מדובר בספרון שכתה ג'ויס לנכדו. הסיפורון הקצרצר הזה אבד ונמצא לפני כמה שנים והעורך והמתרגם <mark>יהודה ויזן</mark> תרגם א

#
זו אגדה שנכתבה ב-1927 לילדה, בתה של המאהבת של פוקנר. פוקנר רצה שהמאהבת שלו תעזוב את בעלה ותתחתן איתו. הוא הצליח. היא התחתנה איתו. אולי היה לאגדה שכתב לילדתה יד בהצלחתו, מין "עץ המשאלות" אישי שלו.

זו אגדה שיגרתית, שחולמת ילדה ערב יום ההולדת שלה. מסע, אליו מצטרפים אחיה התינוק, האומנת שלה, ילד משונה ששמו מוריס, זקן קטן שגם הוא, אולי, בורח מהבית. יש בו סוסי פוני, מרכבה, משאלות, אלמנטים מ"אליס ב

*הביקורת הנ"ל נכתבה לאחר קריאת שני הכרכים




בשובי הביתה מהמסע לפולין, שהיה לפני כשנתיים, הבחנתי במספר גורי חתולים, שוכבים להם יחדיו בצפיפות, על גבי הרשת שעוטפת את חלון חדרי (על מנת שיהיה יותר ברור: אני גר בקומת קרקע, וחלון חדרי פונה לכיוון הגינה שלנו, שאמנם מוקפת גדר אך החתולים שבשכונה לא מוצאים בעיה לעבור אותה, וכך הם נוחתים בגינה שלנו. כמו כן, יש רשת מברזל שעוטפת את החלון, אך גם שם החתולי

סיפור מתעתע על משאלות והדרך להגשמתן, על האופן בו בני אנוש מביעים משאלה כמעט בהיסח דעת, ללא מחשבה.
משאלות שהתגשמו לא בהכרח יביאו רווחה או דעת וחלקן אף פועלות כחרב פיפיות, חלקן נותרות ללא שימוש או תועלת. האם יתכן שחלפנו על פני עץ המשאלות ולא ידענו זאת? ומה אם האופן שבו אנחנו מבקשים או חותרים להגשמת משאלה הוא אנוכי ומזיק?

האם פוקנר מדבר בספרו על קיימות (Sustainability) הרב

אגדה מקסימה שנכתבה במקור לילדה אך בהחלט מתאימה גם למבוגרים. האגדה משלבת מציאות עם פנטזיה ויש בה מסרים הן לילדים והן למבוגרים. ממליצה בחום!
אתחיל בזה שהכריכה מהממת וממש עושה חשק לקרוא, יש בה אמירה חזקה שתבינו יותר לאחר שתקראו את הסיפור. הספר מלווה באיורים יפהפייה בשחור ולבן שאחד מהם הוא תמונת הכריכה. שאפו למאיירת ענבל אבן ולמעצבת העטיפה יעל רשף.
דולצ'י מתעוררת בבוקר יום הולדתה ומוצאת ילד ג'ינג'י