סיפור מתעתע על משאלות והדרך להגשמתן, על האופן בו בני אנוש מביעים משאלה כמעט בהיסח דעת, ללא מחשבה.
משאלות שהתגשמו לא בהכרח יביאו רווחה או דעת וחלקן אף פועלות כחרב פיפיות, חלקן נותרות ללא שימוש או תועלת. האם יתכן שחלפנו על פני עץ המשאלות ולא ידענו זאת? ומה אם האופן שבו אנחנו מבקשים או חותרים להגשמת משאלה הוא אנוכי ומזיק?
האם פוקנר מדבר בספרו על קיימות (Sustainability) הרבה לפני שהמושג התאזרח בתודעת האנושות? אני מאמין שכן אף שהוא משתמש בדימוי סמלי בעייתי שאינו תואם את רוח זמננו.
הכריכה יפיפיה וכך גם האיורים בספר עצמו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
