ביקורת ספרותית על סיפורה העצוב של יה-יה - חלק ראשון: פרפר טוואי המשי מאת אמיר פולק
ספר מעולה

---

לקרוא את הספר הזה היה ממש כמו לשקוע עמוק אל תוך חלום: רצף תמונות קטועות, מוחשיות וריאליסטיות שמורצות בהילוך איטי כמו בפריים בסרט קולנוע שרק עוזרים ליצירת אפקט החלום, סיפור שבחלקים ממנו הוא די חסר פואנטה או שמץ של היגיון ושקורות בו התרחשויות מפחידות, מיסתוריות ומבהילות (ילדה רודפת אחרי פרפר ביער, מחליקה על גולגולת, פוגשת ארנב ממש ממש ענקי ושלד די מעצבן שמעניקים לה את הגולגולת במתנה, היא פוגשת ביער איילה שאחר כך פוגשת את המוות והופכת לצעצוע...), וגם בגלל שלמרות שהספר הזה מתפרס על פני 220 עמודים, אפשר לסיים אותו תוך אולי רבע שעה אם קוראים אותו בקריאה רציפה ומהירה ללא הפסקות, ממש כמו חלום שבפועל יכול להתפרס על פני כמה שעות שינה טובות, אך לפי ההרגשה הכל רץ במהירות וזה מרגיש כאילו זה נימשך הרבה פחות זמן.

ספר מיוחד ומעניין. כתוב בצורה מעט ילדותית ותמימה כמו סיפור נחמד כזה לפני השינה, אבל כזה שיכול לעשות לילד או לילדה ששומעים אותו קצת סיוטים אחר כך בלילה בחלומות... האיורים בספר מושקעים מאוד, ונותנים חווית קריאה קצת אחרת. בחלקים ממנו הוא כתוב כמו מחזה - דבר שבהתחלה נראה לי מוזר ומיותר, אבל אז הבנתי שזה רק מוסיף לספר. מומלץ.

לסיום, רציתי להודות ללי-יניני, שבזכות הסקירה שלה נחשפתי בכלל לספר.
תודה לך, לי-יניני, על כך שהגשמת לי את החלום...

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על סיפורה העצוב של יה-יה - חלק ראשון: פרפר טוואי המשי