בדרך כלל, איני נוהגת לקרוא נובלות גרפיות, אך לאור כל האזכורים והסקירות שצפו לאחרונה ברשתות החברתיות, החלטתי לקרוא בעצמי ולנסות גם את הסוגה הזו.

אודה על האמת שעל אמיר פולק, כותב היצירה המיוחדת הזו, לא שמעתי, ולכן כמו שאני נוהגת מעת לעת, גלגלתי את עצמי לגוגל, כדי להכיר מעט את כותב היצירה.
באחד הקטעים זה מה שמצאתי:
אמיר מספר: "בעבודתי, אני מושפע מרישום ריאליסטי וחיתוכי עץ של האמן הגרמני אלברכט דירר. אני מרבה לעבוד על-פי עקרונות האנימציה שעוצבו במערב בשנות ה-40 של המאה הקודמת, באולפני דיסני וורנר ומושפע ממאנגה ומאנימה. העבודות שלי נמצאות במצב לימינלי, בתווך שבין שמחה ועצב, הומור ואימה. אני עובד מתוך העיקרון המקודש באנימציות וורנר ודיסני מסורתיות - הטאבו של פגיעה בשלמות הגוף ומנגד הנחתו של המוות והקצנה של ביטויי רגשות בקומיקס ואנימה יפנית. אני איפשהו באמצע, בין שני אלה, במזרח התיכון".

כבר במפגש הראשון שלי עם הספר נהניתי להחזיק אותו בידיי. מזמן לא נתקלתי באריזה, בכריכה ועריכה מושקעים, עם דפים במשקל לא סטנדרטי ועל-כך שאפו.

העיצוב של העמודים והציורים מקסימים עם קווי מתאר נקיים, ונגיעות יפניות של עיצוב משובח.

האיורים בגוונים לא שמחים, נעים בין כחול לאפרפר, ומשרים תחושה של תוגה על מנעד של בין שמחה לעצב, לבין חרדה חברות והתבדחות.

הדמות הראשית בנובלה הגרפית הזו היא "יה-יה" שלב ליבו של הסיפור עוסקים במוות, באובדן והליכה לבלי שוב...

אז מה יש לנו בנובלה הזו?

תוך כדי מרדף אחרי פרפר, יה-יה טועה ונכנסת ליער. בעודה רודפת אחרי הפרפר, היא נתקלת בגולגולת שמסתתרת לה בדשא ומועדת. בעוד היא בוחנת את עצמה לפתע, מגיח מולה ארנב שסוחב על גבו שלד. יה-יה מספרת לארנב ולשלד על רצונה בפרפר, ומכאן ואילך שלושתם חוברים יחדיו למבצע "מסע חיפוש הפרפר", כשלדעתו של הארנב החכמולוג הפרפר עדיין לא הצליח להתרחק מהזירה.

בלילה שהחבר'ה לקחו לעצמם פסק זמן ממבצע החיפוש, יה-יה חלמה שהיא עצמה פרפר, מוקפת ביצים שמהם בקעו תולעים שעטפו אותה, ויה-יה עצמה הופכת לגולם, שמתוך הפקעת בוקע לו פרפר עם כנפיים, שלא הצליח לעוף, ולמרות היותו "שלם" היה בו משהו חסר...

החברים שחברו יחדיו בנדודיהם פוגשים איילה, ואת מלאך המוות שחוטף יצורים ומהנדס אותם לבובות, ויה-יה עצמה נכנסת לצרות... כדי לדעת איזה צרות תצטרכו לקרוא עצמאית.

משקלה של הנובלה נובע במיוחד מהמינימליזם, הנראות והאיורים. אני ממליצה להתבונן באיורים היטב, לצלול לתוכם, להתעמק ולחשוף את מה שמסתתר מעבר לאותן אנימציות.

לדעתי, ספר מצוין ואיכותי, ומאידך גיסא בשל השדרים החבויים בו, לא הייתי ממליצה עליו לילדים.

"סיפורה העצוב של יה-יה" הוא החלק הראשון בהרפתקאות של יה-יה, וככל שהבנתי אמיר פולק כבר עובד על חלקו השני.

לי הנובלה הזו באה בזמן ש"בין הספרים" ופתחה בפניי צוהר לסוגה חדשה שאני פחות מכוונת אליה.
יופי של ספר שמשאיר את הקורא בהמתנה לחלק השני.
קריאה מהנה.
לי יניני
קומיקס-רומן גרפי, הוצאת מרום תרבות ישראלית 222 עמודים, שנה: 2016

לקרוא את הספר הזה היה ממש כמו לשקוע עמוק אל תוך חלום: רצף תמונות קטועות, מוחשיות וריאליסטיות שמורצות בהילוך איטי כמו בפריים בסרט קולנוע שרק עוזרים ליצירת אפקט החלום, סיפור שבחלקים ממנו הוא די חסר פואנטה או שמץ של היגיון ושקורות בו התרחשויות מפחידות, מיסתוריות ומבהילות (ילדה רודפת אחרי פרפר ביער, מחליקה על גולגולת, פוגשת ארנב ממש ממש ענקי ושלד די מעצבן שמעניקים לה את הגולגולת במתנה, היא פוגשת ביער איילה שאחר כך פוגשת את המוות והופכת לצעצוע...), וגם בגלל שלמרות שהספר הזה מתפרס על פני 220 עמודים, אפשר לסיים אותו תוך אולי רבע שעה אם קוראים אותו בקריאה רציפה ומהירה ללא הפסקות, ממש כמו חלום שבפועל יכול להתפרס על פני כמה שעות שינה טובות, אך לפי ההרגשה הכל רץ במהירות וזה מרגיש כאילו זה נימשך הרבה פחות זמן.

ספר מיוחד ומעניין. כתוב בצורה מעט ילדותית ותמימה כמו סיפור נחמד כזה לפני השינה, אבל כזה שיכול לעשות לילד או לילדה ששומעים אותו קצת סיוטים אחר כך בלילה בחלומות... האיורים בספר מושקעים מאוד, ונותנים חווית קריאה קצת אחרת. בחלקים ממנו הוא כתוב כמו מחזה - דבר שבהתחלה נראה לי מוזר ומיותר, אבל אז הבנתי שזה רק מוסיף לספר. מומלץ.

לסיום, רציתי להודות ללי-יניני, שבזכות הסקירה שלה נחשפתי בכלל לספר.
תודה לך, לי-יניני, על כך שהגשמת לי את החלום...

מעולם לא החזקתי בידיי נובלה גרפית. ועוד ישראלית. ועוד יפהפייה.
כן, זהו ספר מרהיב. החל מהכריכה הקשה והמעוצבת, המתהדרת בציוריו של פולק, יופיים של האיורים במהלך הסיפור, וכלה במרקם הנעים למגע של הדפים עצמם. הספר כולו מצטיין ברמת אסתטיקה גבוהה מאוד, "ניקיון" נעים לעין. אין ספק שהושקעה בו עבודה קפדנית.
סיפורה של יה-יה הוא סיפור של ילדה קטנה, מתוקה וחולמנית. הפרולוג נכתב בקולה של הילדה, המתארת חלום ובו עץ עתיק שבין ענפיו מפוזרות גולגולות קטנות. כשאחת מהן נושרת ממנו, ועורב מגיע לנקר בה, מופיע ארנב שמגרש את העורב. כאן נפתח סיפור מסע אפלולי, הזוי, ספק מלנכולי ספק אופטימי, על ילדה וגולגולת, ארנב ושלד, ובדמות הרשע - מוות.
יה-יה רואה פרפר יפה, ותוך כדי מרוצתה אחריו, נכנסת בטעות למעבה היער, נתקלת בגולגולת על האדמה, ונופלת. כאן מופיעים הארנב וחברו השלד, עוזרים ליה-יה ומעניקים לה גולגולת במתנה. הארנב מתגלה כבעל אופי אדיב וחברי, והשלד.. פחות. הם מזהירים את יה-יה מפני היער, ונעלמים. יה-יה מתחרטת, רוצה להשיב להם את המתנה, מחפשת אותם ללא הצלחה, והולכת לאיבוד. היא מוצאת מקום לנוח, נרדמת, וחולמת שהיא עוברת מטמורפוזה מוזרה. בקומה היא פוגשת באיילה, מטיילת עמה ביער בניסיון להשיב אותה לעדר, עד שדבר מפחיד קורה לאיילה.
מי חטף את האיילה הענוגה? מה הוא עשה בה? האם תצליח יה-יה להימלט ממנו ומכוונותיו? ואם לא, מי יוכל להציל אותה וכיצד?
סיפורה העצוב של יה-יה הוא אלגוריה מעניינת, המשלבת ראליזם רזה בספר עתיר דמיון. סיפור של ילדה, כביכול בודדה וחסרת אונים, מול דמותו הציניקנית, החלקלקה של המוות, אשר מחליף מסיכות כאוות נפשו ומחפש לו קורבנות שיהפכו לצעצועיו. כשהמוות כועס, הוא נלחם ביריבו וזורע בנפשו יגון מתעצם, עד אפיסת כוחות וכיליון. לאחר הינצלה של הילדה, היא מסתברת כאמיצה ובעלת תושייה רבה, ובזכותה מתהפכות היוצרות לטובתה ולטובת חבריה.
נקודות התורפה של הסיפור, בעיני, הן מספר שאלות שהתעוררו אצלי במהלך הקריאה, ונותרו ללא מענה. לא ארחיב כדי להימנע מספוילרים, אך למשל, הפרק הדן באופן התפתחותו של הארנב, החל בהיותו עובר ודרך תיאורים אנטומיים של גופו ומתן הוראות ל"מיילד", נראה במבט ראשון כתלוש למדי והקשרו לעלילה לא ברור. הארנב מוצג כבעל פתולוגיה הקשורה ללבו, שניתוח מוצלח יכול לתקן. התיאורים אינם נאמנים למציאות, כמובן, והיפה בהם היא העובדה שהפרק מעלה תהיות וסקרנות גבוהה בדבר הנמשל, והמקום האישי שהנחה את דמיונו ה"פרוע" של המחבר. חולשה קלה נוספת של הסיפור, טמונה במקומות מסוימים בהם הכתיבה זולגת לסגנון עממי, לדוגמה שימוש ב"חחח" כדי לבטא לעג או צחוק. אישית, זה צרם לי, והייתי משתמשת בדרך התבטאות אחרת.
הנובלה מומלצת לאוהבי הז'אנר הגרפי, לסטודנטים לאיור, ולכל מי שטרם פגש בסוגה והסתקרן, כמוני.

אני חובבת סוגת הרומן הגרפי.

ייתכן שזה טמון באותם Bande dessinée ) BD ) שקראתי בילדותי: טינטין , אסטריקס ואחרים ספרים בהם מתקיים שילוב תמונה עם סיפור . בדרך כלל היו שניים אחראים על כל ספר שכזה , אחד אחראי על הציור והשני על הטקסט.

ישנם רומנים גרפים שאין בהן אף לא מילה , אלו מתבססים אך ורק על ציורי המאייר ובוודאי אחד המשובחים שבהם הוא : The Arrival המגולל סיפור מרגש ללא אף מילה.

בשנים האחרונות פונקו חובבי הז'אנר ב: מאוס - ארט ספיגלמן , פרספוליס - מרג'אן סטראפי , עיר הזכוכית - פול אוסטר לצד יוצרים מקומיים כמו ואלס עם באשיר -ארי פולמן , הנכס- רותו מודן , הדור השני – מישל קישקה ועוד רבים אחרים.

כשגיליתי שאמיר פולק פנה להדסטארט על מנת לגייס סכום שיאפשר לו להוציא לאור את סיפורה העצוב של יה-יה, יותר משמחתי לקחת לתרום את חלקי להצלחת המיזם.

שבוע שעבר הגיעה אלי מעטפה עם הספר בו הקדשה ורישום מקורי – מקסים.

אמיר פולק מאייר נפלא , צייר מעולה בעל דמיון עשיר . הספר מאויר כולו בטונליות של כחולים – רישומים עוצרי נשימה המדגישים את הפער בין הציור לסיפור , ייתכן שפולק היה צריך לקחת איתו למסע מספר סיפורים טוב בכדי לקבל תוצר מושלם.

סיפורה העצוב של יה-יה , בקריאה שנייה יכול היה כמעט להתקיים ללא מילה תיאור לידת הארנב הוא רגע שיא בספר.

בזכות האיורים המעולים , מדרגת את הספר בארבעה כוכבים.

בהחלט מומלץ לחובבי הרומן הגרפי

...