ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 בפברואר, 2017
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בניכוס נכסים, אבל אניוויי: חזרתי אל הספר האדיר הזה אחרי מרתון מקרי (?) עם האישה, של כמה סרטי קולנוע איכותיים מבית היוצר של מירמקס/וינשטיין (הסיפור האישי של שני החברה' היהודיים האלה, הרווי ובוב, עם ענייני ההקמות-מכירות שלהם, ראוי לבדו לסדרה עלילתית. במינימום), בעיקר "נערת בולין האחרת" ו"אליזבט", שבסופו החלטתי לקחת את העסק עוד כמה מאות שנים אחורה ולשוב אל "אייבנהו" הנפלא, גם אם יאמרו לי עוד מאה פעמים שבזמן כתיבתו, נחשב הספר הזה במקסימום למשהו מז'אנר ה-Pulp Fiction, המקבילה מהמאה ה-20, ושמחברו, סר וולטר סקוט, שקד עליו בעיקר כדי לצאת מחובות כבדים שאליהם נקלע. טיפ טריוויה קטן: בסוף הוא מת (סקוט, לא אייבנהו. בעצם גם אייבנהו, אבל זה לא קשור לכאן), אך הצליח להחזיר את חובותיו לנושיו כעבור מספר שנים, אשכרה מהקבר. איך זה נשמע לכם בתור סטארט-אפ?!...
עוד מטרד להוריד מסדר היום: לא מצליח להבין מי קבע בארץ שאייבנהו הוא רומן המיועד לגיל הנעורים ומדוע? נהפוך הוא! גם אם 'זכה' בעברית לתרגומים 'בשפה קלה' (של הפיפטיז, כן?!) ומאוחר יותר הוכנס בתרגום חדש (שוב, 'בשפה קלה') לסדרת הנעורים "מרגנית" של זמורה-ביתן, מדובר עדיין ברומן המעלה סוגיות שאינן משקפות בהכרח את מנעד תחומי העניין הפופולאריים של גיל היעד לכאורה (מדבר על עצמי, תירגעו!) כגון - נאמנות לשליט ועד לאן תיקח את זה; שווים של חייך ביחס לסבך תארי האצולה מסביב; ובעיקר-בעיקר - 'הנקודה היהודית', הראויה ללא ספק לפסקה נפרדת.
ובכן - מה הופך את "אייבנהו" לרומן מרתק מבחינה רעיונית מעבר לעובדה שהוא כתוב נהדר לטעמי ובדיעבד ידוע שהיה פורץ דרך בכל הקשור לסגנון הספרותי המכונה 'רומן היסטורי'? במשפט אחד: הנחישות של וולטר סקוט להביע 'עמדה אחרת' ובעיקר חוצה עידנים ביחס ליהודים – קודם כל כשמדברים על מיקום העלילה בימי הביניים, תקופה שבה ידעו קהילות ישראל פוגרומים איומים, רק משום שנמצאו במקרה על נתיבי השיוט של 'משחררי הקבר הקדוש', בדרכם הרועשת לירושלים; אבל גם ביחס לימיו שלו, של וולטר סקוט, אנגליה-סקוטלנד של ראשית המאה ה-19, תקופה שבה מחזות בעלי נימה אנטישמית כמו "הסוחר מונציה" של שייקספיר זכו לעדנה מחודשת ולפופולאריות שצוינה בספרי ההיסטוריה. עד כדי כך. והנה מגיע הוולטר סקוט הזה, ומציג את היהודים באור אחר ושונה: יצחק מיורק הוא שאוסף מקהילות ישראל ברחבי אנגליה את הכופר הכבד שנדרש לשחרורו של ריצ'ארד לב הארי משוביו אצל ליאופולד מלך אוסטריה; בתו רבקה היא התגלמות טוב הלב האנושי והנשי, שעה שהיא מוכנה לוותר על תכשיטי אמה המנוחה לטובת קניית הנשק, השריון והסוס שנדרשים לאייבנהו במטרה ללחום באבירים הנורמנים. אח"כ היא גם חובשת את פצעיו, מלווה את החלמתו וגורמת לו כמעט לשקול את אהבתו רבת השנים לליידי רווינה... צופי הסרט האדיר של ריצ'ארד תורפ מ-1952 לא ידעו גם הם במי לבחור – בגו'אן פונטיין (רווינה) או באליזבט טיילור (רבקה), למרות שאובייקטיבית (ח) זה לא כ"כ מסובך... בעברית קלה: אופן הצגת היהודים בספר "אייבנהו" הוא לבדו הופך את הרומן למרתק ולראוי לקריאה בכל גיל. משפט המחץ שלו שבו עשיתי שימוש נרחב (מודה) בשיעורי חברה בימים שעוד התיימרתי לחנך, הוא תשובתו של נושא-הכלים וומבה לזעזוע שמביעים האבירים הנורמנים על כניסתו של יצחק מיורק לחדר האוכל של סדריק הסקסוני (אביו של אייבנהו); הוא אומר להם - "על כל יהודי שאינו נוצרי, אראה לכם נוצרי שאינו נוצרי"... דמעות בעיניי ולא כמטפורה. בסצנה אחרת, אייבנהו שלא מבין את פרץ הנדיבות של רבקה אומר לה - "האם את אוהבת את אנגליה?" והיא משיבה לו - "כלום אסיר אוהב את כלאו?!"... דמעות אני אומר לכם !
מעניין במסביב:
1. יש הטוענים כי אייבנהו ורובין הוד הנם שתי גרסאות לאותו סיפור; שהרי לא יתכן ששני גיבורים שונים אספו את הכופר לשחרורו של ריצ'ארד... למרות זאת, דמותו של רובין הוד מופיע בספר אייבנהו...
2. באייבנהו הגיבורה הנשית היא, כאמור, ג'ואן פונטיין, שחקנית איכותית ומוערכת, שנפטרה לא מזמן בגיל 96; אחותה הבכורה, אוליביה דה-הווילאנד, היא השחקנית הראשית בסרט רובין הוד (מגלמת את ליידי מריאן) והיא כיום השחקנית האחרונה מתור הזהב של הוליווד שעודה בחיים: היא בת 100 (!) וחיה באושר בפריז... הלוואי עליכם.
לקרוא ולצפות !
36 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על אייבנהו מהדורת מרגנית - מרגנית - ספרי מופת לילדים ולנוער #
» ביקורות נוספות על אייבנהו מהדורת מרגנית - מרגנית - ספרי מופת לילדים ולנוער #
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
שמחה שאהבת (:
וזה רק מראה עוד יותר שבכל דור יש אנשים עם דפוסי התנהגות זהים |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
סקאוט :אהבתי!
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
שמעו, בדיוק אתמול קראתי שיר של משורר לאומי רומני וזה רק מוכיח שגם בימים עברו מבוגרים רבים התלוננו על הדור הצעיר.
איך שהשיר הזה מתאים לדיון, אני לא יכולה שלא לרשום אותו כאן:
"בפריס, צעירינו בני החיל, לענוד למדו לעניבה הקשר, והביאו לעמנו שי- מנת אושר: את דיוקנם המסולסל כצלם-אייל. וכל העם ישאל עצמו: מה פשר הם שורכים בשוק יומם וליל ופולטים עשן מבין שפמם בטיל ושורצים בטל על פני הגשר? יהלכו כלולינים, יאנפפו בנחירים. אמוני בתי זנונים, בתי- קובעת, בטלה כל חייהם ולא עמל-כפיים. ארחי-פרחי אלה קלילי דעת, ששכחו אפילו את שפתנו. טוענים, כי כוכבים הם על שמי ארצנו." |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
המסקנה: גם וגם. יש ויש. צדדים לכאן ולכאן. נכון, ולעומת זאת.
בקיצור, כולכם צודקים.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
עמיר- אתה צודק בהחלט! הם פשוט שינו את דרך הפגיעה בצעירים אחרים בני גילם.
אני חייבת לציין תופעה שהופיעה לפני שנים אחדות, מזעזעת ביותר, נערות בנות 9-18 היו מעלות סרטונים לגבי המראה שלהן: האם אני יפה או מכוערת?
והיו למעשה, נתונות לחיציהם הארסיים של המגיבים, שכמובן רבים מהם לא ריחמו עליהן והורידו את בטחונן שגם ככה לא היה בשמיים לאפס. |
|
|
אספנית כפייתית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הסקירה,
תמיד רציתי לקרוא. אני אנגלופילית לחלוטין וזה עדיין כל הזמן בwishlist שלי. אולי עכשיו אעשה עם זה משהו.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מודה ועוזב ירוחם (8
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
גלית - א. את לחלוטין צודקת, סורי - טעות שלי שהכללתי אותך. לא היית שותפה לאמירות
הדברים שייחסתי גם לך. ב. מסכים איתך גם בדבריך האחרים.
אפרתי - שוב, יש ויש. בכוונה הזכרתי את חווית הניסיון שלי גם מהצבא כדי לא להדגים רק מאוכלוסיית בית הספר שאני מכיר. וגם בעולם הקדמי - יש ויש. כן, המכללות הכניסו הרבה אינסטנט-קליפי-קל. ויש פקולטות וסטודנטים דוח-חדש שלא מביישים בכלל דורות קודם. סקאוט - נכון. נכון ויפה את אומרת בקשר ליתרונות וחסרונות המסכים / רשתות חברתיות. נכון מאוד! ודוגמאות לחרמות ברשתות (שזו שיטת החרם החדשה) - קשות מאוד. מאוד. נכון שתמיד היו לדוגמא חרמות. והיום הם פשוט נעשים ברשת החברתית.. וזו אחת הרעות החולות מאוד. |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אני חושבת שאין כל רע בפורמט האינטרנטי, ההפך!
אתה יכול ללמוד ולהרחיב את הידע הרבה יותר מהר ובצורה מעמיקה ורחבה יותר ממה שהיה לפני 20 שנה נניח, אבל מה שאני חושבת שהופך את המסכים לכזה פגע רע הוא השימוש של צעירים רבים בפורמט הזה למטרות שטותיות.
קחו לדוגמא פייסבוק, אני אישית ראיתי כמה פעמים שאנשים השתמשו בפייסבוק ככלי למאבקים חברתיים, להכרה באדם שונה וכדומה אבל מצד שני, ראיתי איך השתמשו בו להרס, לקלקול וחורבן. נניח השפלתו של נער אחר. מה גם, שפעמים רבות הפייסבוק והרשתות החברתיות יוצרות מציאות מעוותת, מרעיפים עליך אהבה, מחמיאים לך אבל זה לא באמת, פשוט רוצים שתעשה את זה להם בחזרה. יכולים להיות לצעיר 500 חברים בפייסבוק אבל 1-2 במציאות. האם כל ה-500 הם באמת חברים שלו? לא בהכרח, בכלל לא. העיקר הוא לדעתי הוא לאילו שימושים בני הנוער משתמשים בטכנולוגיה. האם למטרה טובה? או רעה? |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מה שסקאוט
ואני ספציפית כשכתבתי היו לי בראש נערה בת 15 וילדה בת 8.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מעניין לאילו גילאים אתם מתכוונים כשאתם אומרים הדור של היום..
תראו, אולי אני לא פונקציה מכיוון שרבים מכם מבוגרים ממני בכמה שנים טובות אבל אני חושבת שבסופו של דבר אצל כל הדורות היו צעירים טובים וכאלה שפחות.
לא נראה שאי פעם היו שנים שלא היו בני נוער שמשתכרים או דבוקים למשהו שהוא אופנתי, אני חושבת שפשוט הפורמט השתנה. ויותר מכך, כמו שפעם יכלו למצוא בני נוער ערכיים וטובים, ככה גם היום. פשוט צריך לחפש טוב. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לא כולם אפרתי!
וגם לקליפיות יש יתרון,אני כשרציתי לברר משהו הייתי צריכה לחפש באנציקלופדיה העברית המשמימה.
ילד היום פשוט מגגל,אז נכון לעיתים זה רדוד אבל מצד שני הרבה יותר מרחבי ידע פרושים בפניהם. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה לגמרי עם הלל וגלית. עמיר, אתה צודק שהנוער מפותח טכנולוגית, אבל שם זה נגמר.
אוצר המילים שלהם דל, הכל קופצני ומתזז ואין סבלנות להעמיק. אני קוראת לזה דור קליפי.
המסכים נגישים ולא צריך להתאמץ. כדי לקרוא ספר צריך להתאמץ יותר. אולי יש יותר בעלי תואר אקדמי, אבל משקלו הסגולי ירד פלאים. כי המכללות הרבות מנווטות אל התואר הספציפי בלי להעמיס תוספות של השכלה כללית. ולכן פגשתי עורכי דין, שהעברית שלהם היא בושה וחרפה, בעוד פעם הם התהדרו בשפה עשירה ומצוחצחת. וככה בכל המקצועות האחרים. אולי בבית הספר שלך, עמיר, המצב אחר, אבל לא כך המצב באופן כללי. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
והלל
אני לא מסכימה.
יש נוער שמתעניין ושואל,יש נוער שחושב שזה כבוד לזכות בחידון טריוויה בביס. שמאתגר אותו לענות על תשבצים שאוהב להפגין ידע שאוהב לקרוא ספרים בין הפעילויות האחרות שלו. אישית אני מכירה כמה כאלה. אי אפשר ללמד אהבת הקריאה,אבל אפשר להנחיל כבוד לספר,תמיד יהיו ילדים עם טמפרמנט שונה יש שאוהבים לקרוא ויש שאוהבים לשחק כדורגל ויש מי שמסוגלים לעשות את שניהם |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
עמיר קפצת הרבה יותר מדי רחוק וגבוה
בכל אופן בכך שהכללת אותי בקבוצת "הקשישים הרטננים שסולדים מהנוער של ימנו"
חשבתי שאתה כבר מכיר אותי. וזה בכלל לא מה שאמרתי. טענתי היא שמאז ומעולם טענו שהנוער לא קורא ואין לו ערכים והוא מעדיף לשתות אספרסו/לנענע ישבנו בדיסקוטק/לשחק משחקי וידאו/לתקוע את הראש במחשב בחר את העשור החביב עלייך. תמיד היו בני נוער שקראו וכאלה שלא ( מספיקה ההתפעלות הגורפת מנוער ש"חזר לקרוא" הודות להארי פוטר כדוגמא) מי שמסתובב פה בסימניה רואה את מיטב הנוער הקורא ומבין שהדור הזה לא טוב יותר או רע יותר מקודמו. עם זאת אני חוזרת ואומרת כי אנחנו חיים בדור שמקדש את התפלות והטמטום,הצלחה נמדדת בכמות לייקים או עוקבים ,אם הכישור היחידי שלך הוא הצלחתך להתברג בתוכנית ריאליטי הרי רכשת את עולמך.דמויות נערצות בתרבות הן לאוו דווקא המשכילות, הוראה זה לא מקצוע מבוקש ומורים לא מכובדים הודות למקצועם. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הלל, אתה נוגע במקום אחר - בחינוך. בתכנים. בהעדפות תוכן. ויש הרבה חולשה מצד משרד החינוך.
וזה נושא לדיון לגמרי אחר. איש מהנערים לא "אשם" שאלה הם שר החינוך ו/או שרת התרבות.
ההיכרות שלי עם עולם החינוך והנוער הבוגר יותר ופחות עמוקה מאוד, אחרי 20 + שנים של פיקוד בצבא ואח"כ שנים של התמקדות בחינוך התיכוני - אני יכול לומר במובהק וחד-משמעי שיש כאלה ויש אחרים זה ברור. אבל - הסקרנות והידע לא פחותים משהיו בעבר! עוד דוגמא קטנה? בבקשה: בתיכון בו אני מחנך ומנהל - (תיכון ששייך לזרם הממלכתי) המגמה הגדולה ביותר בשנתיים האחרונות, גדולה ומאוד מוצלחת היא - תנ"ך !! (גם בזכות מורת מגמה יצירתית ובעלת מעוף ולא קפואת שנים) ואחריה די בשוויון - מגמות המדעים וגם מדעי החברה והרוח - בשיוויון. הבעייה שאתה מצביע עליה - היא יותר בתכנים. וכאן האשמה היא במשרד. בחוסר המעוף והקיפאון. חד משמעית, בוגרי מערכת החינוך שהגיעו לצבא (אני הכרתי את הבנים. שנחשבים איכותיים ובעלי נתונים גבוהים! שהגיעו לסיירת חי"ר) לפני 20 שנה לא היו חכמים, משכילים, סקרנים או כל דבר אחר יותר מהנוער המתגייס היום - הם היו דומים. לגבי החינוך האקדמי - אכן, בשנים האחרונות הפקולטות ש"משכילות" להוריד מעליהן את התלמידים הפוטנציאליים הן מדעי הרוח, שהורגות את עצמן לדעת. האשמה איננה רק במירוץ אחרי הכסף - אבל, גם - זה כבר נושא דיון אחר. |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
עמיר, פרשתי הקיץ ממערכת החינוך. לימדתי כמעט 25 שנים בראשל"צ, בהרצליה ובעיקר בבאר
שבע. מחצית מזה חינכתי. גילאי ז-ט. אני מגדל 6 ילדים בבית. הורי לימדו וחינכו כל חייהם. אני לא בא לטעון שאני יודע הכל וגם מודה מראש לעובדה שכל דור אוהב לומר "בימינו !". זהו טבע האדם וזה בסדר גמור. אני אמפתי. בנוסף, אני גם מסכים אתך ש"הנוער של היום" (אין אחידות כזו. יודע גם את זה) הרבה יותר מהיר מחשבה ממה שאנו היינו בגילו. הרבה יותר מתוחכם. הרבה יותר חריף. קשה לעבוד עליו. וגם לא כדאי.
ועדיין, במספרים מוחלטים אתה שומע את הטיעונים שלהם למה לא לקרוא, למה לא לעזוב את הפלאפון ולו לשלוש דקות בזמן ארוחת שישי, למה לעבור ימים שלמים ממסך למסך (פלאפון, טלוויזיה, סוני, מחשב) - ואתה פשוט משתגע. וזה בדיוק מדגים הפער פאר אקסלנס בין אינטליגנציה ובין אינטלקטואליות: אתה יכול להיות אשף עולם במחשבים, אבל בור נבער בתולדות האנושות, בתרבות, באמנות, בספרות, בהמוניזם. לא יודעים וגם לא מתעניינים. צעירים יושבים היום באקדמיה על בסיס מה יעשה יותר כסף בפחות זמן ולא משום סיבה אחרת. אני חושב שזה עצוב ולגמרי לוקח על עצמי חלק מהאחריות על המצב. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הלל, גלית, ליאור יקיריי - אני מניח שאנחנו מאותו דור פחות או יותר -
מרגיש כמו תקליט שחוק מהמאה הקודמת ובכל זאת - טעות! טעות!אתם טועים. שווה ועוד איך ונכון מאוד לאתגר בני נוער באתגרים אינטלקטואליים על מנת להרחיב את דעתם. חלקם הגדול שותים בצמא ובסקרנות את האתגר הזה !! התפיסה הזו כלל לא חלפה מן העולם. נהפוכו!! ואם אתם סבורים שהעולם יחד עם המאה ה-20 והתמקמותה של התפיסה האנושית החדשה הגורסת כי טמטום היא מידה מקובלת ואינה נחשבת עוד מידה מגונה - אינני יודע מאיפה התיאוריה הזו !! אתם טועים ובגדול. ואני לא יודע מי הם בני הנוער שלידכם ושמהווים את המודל עבורכם. דבר אחד בטוח גם אתה, גם אתה, גם את וגם אני - יכולים אך להתקנא בחכמה, הידע והתחכום של בני הנוער - אנחנו בגילם היינו רחוקים מאוד (למרות התעופה העצמית שלכם) מיכולותיהם, תפיסתם ותבונתם היום ! כן, בין היתר המידע הנגיש כל כך מוסיף רבות לסקרנות ולקבלת הידע. ועוד: כאשר אנחנו היינו שם, כבני נוער - מה אז אמרו המבוגרים...?? נכון, דקלמו בדיוק את המילים שלכם היום. אתם נשמעים ללא ספק כהוריכם אז.
כן, ודאי יש גם כאלה, גם אחרים - כמו שתמיד היו. כמו שתמיד יהיו. ייתכן שיצא ואתם מכירים רק את הסוג המטמטם לו ואת עצמו לדעת - תמיד היו כאלה, אם לא מול המסכים אז על מגרש הכדורגל. ותמיד וגם היום - יש והרבה מאוד אחרים. לדוגמא קטנה ולא מייצגת: הידע והשליטה הנדרשים לבחינות הבגרות (5 יח"ל, מוגבר) במקצועות המתימטיקה והמדעים - רחוקים מאוד, מאוד מהנדרש בשנים שאתם עפים עליהם - לא בטוח שהייתם, כןלכם, עם כל הכבוד, עומדים בדרישות הנוכחיות של עומק ידע, רוחב ידע, הבנה ותחכום, ואם אתם הורים לגילאים הרלוונטיים - אתם יודעים בדיוק כמה הדברים מדוייקים - סתם דוגמא מנחיתת תעופה). מציע להפסיק לזלזל בבני הנוער. כמובן וכאמור יש כאלה ויש אחרים - בדיוק כמו שהיה כשאתם (אנחנו) הייתם באותו הגיל. |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ליאור, קרעת אותי אבל אני חייב להודות שאני מסכים בעיקרון.
חפרתי כבר בכמה מקומות עם קביעתי שפעם אנשים התביישו להיות מטומטמים (הורים שלחו את ילדיהם ללמוד באקדמיה ע"ח מזונם הבסיסי. של ההורים) ואילו היום זה הבון-טון.
גלית, "פרופסור" נחשב לקללה מאז ומעולם...:) קוג'ו, צפית אמש שוב בסרט. ברור שהאמת על ריצ'ארד וכל מה שהיה שם אכן רחוקים מתיאוריו הרומנטיים של וולטר סקוט. אין ויכוח. |
|
|
cujo
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לפני יומיים בפוסטים של היסטוריה בקטנה
סיפרו על ריצארד לב הארי האמיתי שהיה רחוק כנראה מהדרך בה הוצג בספר ואיך שחרורו רושש את קופת אנגליה - משהו בסגנון של 3 שנות מיסים. וושכנראה המלך ג'ון היה הדמות היותר חיובית מבין שניהם.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אני מניחה שאני ואתה ליאור
מאותו דור פחות או יותר, לא יודעת מה היה בכיתה שלך -אבל אצלי בכיתה 95% מהילדים לא קראו ספרים ואת אלה שהכריחו אותם לקרוא -כחלק מתוכנית הלימודים -השתדלו לקרוא בתקציר או להעתיק עבודות מאחרים. מאז ומתמיד "תולעת ספרים" הייתה תופעה חריגה. אבל אני לעומתך ,לא חושבת שההסבר טמון ברצון לאתגר בני נוער, אני חושבת שכשקרנה של הקריאה ירדה ,כשהיא כבר לא הייתה משהו של יחידי סגולה משכילים,אלא כל אחד למד -לפחות לכתוב את שמו-אז ספרי הרפתקאות "קלילים" שנועדו לבדר ולא ללמד,הפכו למשהו עבור בני נוער . כדוגמה אפשר לקחת את מסעות גוליבר שנכתב כסאטירה עוקצנית וחריפה אבל היום הוא מן אגדה קלילה לילדים. אני כן מסכימה אתך שאנחנו חיים בעידן שמקדש את התפלות והטמטום .עידן שבו שרת החינוך (!) יכולה לזלזל בקריאת צ'כוב ,עידן שבו "אינטיליגנט" ו "פרופסור" נחשב לקללה. |
|
|
ליאור
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הקביעה כי מדובר בספר לבני הנעורים מקורה בתפיסה נשכחת הגורסת כי שווה לאתגר בני נוער באתגרים אינטלקטואליים על מנת להרחיב את דעתם. התפיסה הזו חלפה מן העולם יחד עם המאה ה-20 והתמקמותה של התפיסה האנושית החדשה הגורסת כי טמטום היא מידה מקובלת ואינה נחשבת עוד מידה מגונה.
קראתי את הספר המופלא הזה בתרגום הישן, יחד עם כל בני כיתתי, בגיל 13. נכון, לא בטוח שהבנו הכל אבל הסקרנות, אותה תכונה הנרצחת, נטבחת, נדרסת ומודחקת בידי הניו-(טמטו)מדיה, היא בערה והובילה אותנו לקרוא עוד על דברים שלא הבנו. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יפה !
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חני, תודה...
זה מהמקרים החריגים שהספר והסרט זהים באיכותם, כך שהבחירה לחלוטין בידיך...:)
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
כל כך תפור עליך לחנך! והמשפט המהולל אכן דרש התייחסות מיוחדת.
אוהבת את התקופה המדוברת.ואולי באמת לא יכול להיות שהיו שני רובינהודים.אחרי סקירתך אני תוהה אם
כדאי לקרוא את הספר לפני הסרט או להפך?. |
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הסקירה של לרומן היסטורי מרתקת באופן שהיא מלמדת על נרטיבים תרבותיים, באופן שבו היא מחברת בין אגדות לעובדות היסטוריות כבסיס לרומן היסטורי,
היא בכלל מעלה סוגיה מעניינת, האם רומן היסטורי היא לגיטימי או משמעותי כתיאור היסטורי, אני אישית חושב שכן.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אחד החביבים עליי (מאד) בנערותי,יחד עם הרוזן ממונטה כריסטו
ואני כבר גדלתי בתקופה שממש לא היה אופנתי לקרוא אותם קראתי בתרגום ישן ,ואח"כ מרגנית הוציאו מחדש,
קלאסיקה מצויינת.ובקורת מוצלחת,את הסרט מעולם לא ראיתי,עשית לי חשק. |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה אנשים !
אולי אכתוב פה מדיי פעם...;)
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הסקירה היפה. החזרת אותי חצי יובל אחורה בזמן!
ספר שקראתי בגיל 12 .באותם ימים לא יכלתי להניחו מרוב שהיה מרתק ואהבתי כל רגע של קריאה בו. אגב, כיום הספר ממש לא PULP FICTION, ואף נוהגים לצטט ממנו ולהביא דוגמאות בדיונים היסטוריים ,העוסקים בסוגיות כגון: הכיבוש הנורמני של אנגליה, יחסי סקסונים- נורמנים ועוד רבים אחרים.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תשמע, הילל, עשית לי חשק לצלוח את הספר עב הכרס הזה. קראתי את ספרו "תרופת הפלאים"
ואני מתכננת לקרוא את "הקמע"
ואחרי הסקירה הזאת, קריאת אייבנהו תתרחש ככל הנראה מהר יותר משציפיתי. תודה לך! |
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לגמרי התכתי את שניהם !
אבל זה בעיקר כי הסרט באמת נפלא ובאמת נאמן למקור. חוגג בקרוב 70 שנה ולא התיישן בשיט.
|
|
|
cujo
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
וואו מעולה
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מקסימה.
איכשהו כל ספרי ה"אקשן" שנכתבו בעבר ונשארו בתודעה, "זכו" להפוך לספרי נוער. גם אם זו לא היתה כוונת המשורר. עם תרבות הסוציאליזם כבדת הראש של ראשית המדינה, אדם מבוגר קרא את קארל מרקס, נער קרא את קארל מאי... |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הלל ... איזה יופי של סקירה. אכן עשית שילוב נהדר בין ספר/סרט
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
איזו סקירה מלבבת. נראה ששילבת שילוב מרתק בין הספר לסרט, או שמא, לא הצלחת
לנתק אחד מהשני.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
