ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

אני לא מאמינה שעוד לא כתבתי ביקורת על הספר הזה. כאילו, קראתי אותו כבר לפני חודשים!
טוב, אז עכשיו אני כותבת, ויש הרבה כל כך מה לומר עליו שבסוף אין לי מה לומר, רק מילה אחת עולה לי בראש: וואו.
זה ספר עצוב. כן, ספר על חולים בסרטן לא יכול להיות שמח, גם אם הסוף יהיה טוב. אבל למרות שהוא עצוב, הוא מלא בכל כך הרבה דברים - רגש, אהבה, יופי. הוא גורם לך להפוך להיות רגשני בצורה שלא חשבת שתהיה. הכתיבה יפה, מלאה בתיאורים ספרותיים ובמין משפטים כאלה שחוזרים על עצמם ופשוט עושים את הספר.
באמת שאין לי הרבה מה לכתוב, כי פשוט צריך לקרוא כדי להבין. אני מזהירה שהסוף עצוב וסוחט דמעות, אבל לפחות הוא מציאותי. גם קריאת ספרים מציאותיים זה חשוב, לא? הרי כולנו יודעים שלא הכל טוב ויפה ובכלל לא נגמר כשכולם מאושרים עד הגג, הציפורים מצייצות, השמש זורחת והעולם וורוד ונפלא יותר מאי פעם. זה לא ככה. אבל הספר הזה באמת נותן הרבה, כל כך הרבה. מזמן לא קראתי ספר כזה שגרם לי לחשוב שוב על החיים שלי ועל העולם באופן כללי. אני לא פילוסופית בדרך כלל, אבל הספר הזה גרם לי להיות כזאת, ולהסתכל שוב על הכל מנקודת מבט על.
אז באמת מומלץ בחום. לא תצטערו על זה, תאמינו לי :)

» ביקורות נוספות של nightgirl
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים