ביקורת ספרותית על אותה התמימות - פרוזה # מאת פרנצ'סקה סגל
ספר בסדר

---

הספר הזה הוא ספר מתורגם שנכתב על ידי סופרת בריטית ממוצא יהודי. בשלב מסויים שכחתי שאני קוראת ספר מתורגם והתייחסתי אליו כאל ספר מקור לכל דבר ועניין (אפילו המשכתי אחריו לספר מתורגם נוסף, למרות שאני משתדלת בדרך כלל לקרוא ספר מקור אחרי מתורגם). הקהילה היהודית של לונדון דומה מאוד לקהילה שלי בקריות... עושים קידוש ביום שישי אצל ההורים ונוסעים הביתה, הולכים לבית כנסת בערב ראש השנה ונוסעים לטיול בשבת. חילוניים עם זיקה למסורת... רק שאנחנו כאן והם שם. מה זה שם? סוג של גטו. כולם גרים באותה השכונה, כולם מכירים אחד את השני מילדות ולא מוכנים לפרוץ שום גבול... כי מה יגידו?
מכל אלה שסובבים את אדם ורייצ'ל, רק אלי הצליחה לפרוץ גבולות וזה רק בגלל האסון שפקד אותה, לכן אלי נחשבת מרדנית ומיוחדת וכאשר מצד אחד יש ילדה טובה ירושליים (או צפון-מערב לונדון) ומצד שני ילדה ניו יורקית מתוסבכת, הדילמה של הגבר הממוצע הופכת לקשה.
על אף הפגמים הרבים של אדם, דווקא הצלחתי להזדהות איתו מעט. עם זאת הדמויות הנשיות בסיפור העלו בי חלחלה, בעיקר רייצ'ל. היא פשוט טובה עד כדי בחילה, ילדותית עד כדי בחילה - אישה קטנה שפסגת שאיפותיה היא להקרא גברת ניומן. מצד שני, אלי גם היא לא בדיוק אדם סביר, אם כי פחות שטוחה מדמות בת דודתה. מבחינתי בכלל לא הייתה צריכה להיות לאדם התלבטות, אבל הי... מדובר כאן על גבר ממוצע וסביר, אז הבחירה שלו, גם אם יקח סיכונים, תראה תמיד כמו בחירה של אדם ממוצע... וסביר.
ספר שפותח צוהר לקהילה יהודית בלונדון. זה היה חידוש מבחינתי, אז חודש שלקח לי לצלוח את הספר, היה שווה

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על אותה התמימות - פרוזה #