ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 16 בינואר, 2017
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
הספרון הנוכחי מתחיל במר בלנק הקשיש.
הקשיש יושב לו על שפת המיטה, בראש שחוח ובוהה ברצפה.
בחדר יש חלון מוגף בצילון.
על החפצים בחדר מודבקים פיסות של סרט לבן ועליהם תיאורם: שולחן, מנורה וכו.
לא ברור היכן מר בלנק נמצא, הוא מנסה להיזכר...
האם בבית כלא?
בית חולים?
האם הדלת נעולה?
האם הוא בכלל יכול לצאת מהחדר הזה החוצה?
מר בלנק כשמו כן הוא. לא זוכר כלום... אולי הוא נתקף בשיטיון? איפה הוא?
בחדרו בפינת השולחן מצוייה ערימה ניירות ותצלומים. תוך כדי עילעול שלו בערימה, ביצבצה לה תמונה בשחור לבן, של אישה שעיניה מביטות למצלמה.
מר בלנק מביט על על תמונה ומנסה להיזכר: מי זו? אולי זו אנה? אולי זו ביתו?
פתאום נפתחת הדלת ואישה קטנת קומה נכנסת לחדר. שערה אפור, היא קטנת קומה וגילה לא ברור בודאות. עם כניסתה היא מחייכת אליו, ולו אין מושג מי היא האישה הזו, אבל שמח לראותה.
ישנת טוב? שואלת האישה
אני לא בטוח, משיב מר בלנק. למען האמת אני לא זוכר אם ישנתי או לא.
טוב מאוד. זאת אומרת שהטיפול עובד. (עמוד 19)
שאלה ישירה מצידו מגלה שהאישה הזו היא אנה. אותה אנה מהתמונה, שהזמן חרש קמטים על פניה והאפיר את שערותיה.
מר בלנק מתחיל להיזכר בשמות ולשרבט רשימה :
ג'יימס פ' פלד
אנה
דיוויד זימר
פיטר סטילמן הבן
פיטר סטילמן האב
(עמוד 36)
מי האנשים האלה? האם הוא מכיר אותם? האם הם קשורים לעברו ולהימצאותו בחדר הזה?
ההתחלה בספרון עשויה לסקרן, מאידך ההמשך נמרח, נגרר ונמתח, לרבות תיאורים מעוררי בחילה, כמו מעשיו והתיחסותו לאבריו בחדר שגם המלך הולך לבד... (עמוד 69)
לקחתי לעצמי הפוגה, הבטתי על הספרון ואמרתי לעצמי:
וואלה הספרון הזה בין כ-140 ואני עוד לא מצליחה להבין שום דבר. זה אני או הוא?
אחרי השאלה הזו התחילה לנקר בי תחושת דיכדוך מול נטישה. ו.... קרה מה שקורה לי לעיתים נדירות...
"נ ט ש ת י".
מי שמכיר אותי יודע שאני בד"כ נמנעת מהאקט הזה, אך הפעם הרגשתי שזמני יקר מידי, ונוסיף את הפתיל הקצר שלי... אז החלטתי להגיד לספר "נוח לך בשלום על המדף חזרה".
צר לי, ויסלחו לי מעריציו של פול אוסטר, לא הצלחתי להבין לאן מוביל פול אוסטר את הקורא.
האם מדובר באסיר?
האם מדובר בחולה בבית חולים מיוחד?
האם מדובר בפושע מלחמה?
מי האנשים האלה ותפקידם בחיו של מר בלנק?
אולי רק אני מרגישה ככה?
אולי לא הבנתי?
אז רק מדווחת מהשטח, את הצלון בחדרו של מר בלנק הגפתי, את הספרון סגרתי אחרי עמוד 80 בערך, ויצאתי מהתא הזה לאוויר הצח.
מעריצי פול אוסטר אולי יאהבו...אני הלכתי לטייל באוויר הצח...
לי יניני
נ"ב: אשמח אם אנשי הסימנייה יעדכנו את הכריכה לכריכה צבעונית ועדכנית.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יעל תודה על ההתייחסות. אני נוטה לחשוב כמוך.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
דני תודה
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מחשבות קראתי כמה משלו. אולי אפילו כתבתי על אחד או שניים.
חלקם אהבתי יותר, חלקם אהבתי פחות. אבל אם לסכם - אני לא אוהבת את הספרות האמריקאית שהתפתחה מאמצע המאה העשרים (כולל כמובן סופרים אמריקאים-יהודיים). לטעמי היא מבטאת הרבה פעמים התפנקות והתייפייפות שאותי היא פחות מושכת, ואוסטר מבטא מצויין של "הרוח האמריקאית" הזו. ברור שאני מכלילה כאן, וזה דבר שלא ייעשה. אבל זה ההסבר היחיד שהצלחתי להסביר לעצמי למה אני לא מחבבת אותו ועוד אחדים. |
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת כואבת, אבל כנראה בלתי נמנעת, אבל ברוח הדברים שכתבה אפרתי, בכל זאת יצאנו נשכרים, כי הביקורת נהדרת.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
חני תודה. כנראה. אבל אני חושבת שזה אחד הספרים הכי פחות מוצלחים שלו.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
זה הראש המיוחד שלו...
אולי לא התחברת? גם זה קורה.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יעל ואפרתי תודה
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם מחשבות לגבי ספרים אחרים שאוסטר כתב
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יעל, חבל. ברור שאוסטר כבר מזמן מעבר לשיאו. אבל לאוסטר כמה וכמה ספרים
נהדרים, שממש חבל להחמיצם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יפה.
גם אני בדרך כלל לא מתלהבת מאוסטר. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אם מתוך נטישה יוצאת ביקורת מקסימה כזאת...
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
