• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

מאת אילדפונסו פלקונס

הביקורת של michalus

תמונה של michalus
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

מאת אילדפונסו פלקונס

הביקורת של michalus

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של michalus
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ענבל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 8 שנים

“רק לפני יומיים סיימתי את הספר הנפלא הזה ועדיין יש בי תחושה שהקריאה בו מאוד חסרה לי. עלילת הספר מתר”

19/111
ביקורות על הקתדרלה ליד הים
הבאה
ג'סיקה סטריינג'
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•1 דקות קריאה

במאה ה-14 האיכרים נשלטו ע"י האדונים הפיאודלים ולא היו חוקים שיגנו עליהם.
זאת התמצית של הסיפור המתאר את קורותיו של ארנאו אסטניול,
צמית שנמלט מהאכזריות הפיאודלית ובונה בעשר אצבעותיו, תרתי משמע, חיים חדשים שאינם סוגים בשושנים.
ארנאו נרדף במהלך חייו, משפחתו מתפרקת והוא הופך לנווד עד היכרותו עם יהודים המצילים את חייו.

עם זאת, התלאות אינן מסתיימות וכל חייו הם מאבק ברשע, באי הצדק,
באפליה ובחוסר המוסר של עסקני דת מושחתים המשתמשים בדת כדי להפעיל כוח וסמכויות מרושעות.
אצלי זה היה הפוך. התחלתי עם הספר "יורשי הארץ" ואח"כ עם הספר הנ"ל.
מאחר ולא התחברתי לכתיבה ההיסטורית המשמימה של הסופר,
צפיתי גם הפעם בסדרה המשודרת בנטפליקס ועל כן הדירוג שלי הוא שלושה כוכבים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של סימליה
סימליה
תמונה של רץ
רץ
תמונה של michal_84
michal_84
תמונה של משה
משה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של חני
חני
ע
עמית לנדאו
8קוראים|גיל ממוצע54|63%נשים

על המבקרת

תמונה של michalus

michalus

ותיקה
חברה מזה 5 שנים
136 ביקורות•1,174 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של michalus
michalus
ותיקה
חברה באתר מזה 5 שנים
ביקורות136
לייקים שקיבלה1,174
דירוג ממוצע3.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת87ספרות מקורית24מתח ריגול והרפתקאות13

דיון על הביקורת

5 תגובות
michalus
michalus•לפני 3 שנים
חני יקרה, היום לצערנו עדיין יש איזושהי היררכיה מעמדית, גם אם אינה רשמית. רץ..אני חושבת שדווקא האנשים הפשוטים מסוגלים למעשים גדולים, כי אצלם הדברים נעשים מכל הלב.
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 3 שנים

רץ, לפי מה שאתה מתאר, אני רואה אנשים חסרי כל שמולכים שולל אחר תעתועי הדת ומשקיעים בבניית קתדרלה במקום להשקיע בעצמם.

רץ
רץ•לפני 3 שנים

ספר מרגש באופן בו העניים יחד מתעלים על עצמם ובונים קתדרלה- חשבתי שאפילו אנשים קטנים מסוגלים לעשות מעשים גדולים.

חני
חני •לפני 3 שנים

לא חושבת שבחים הספר הזה ישכח אצלי.

ספר שמביא הכי טוב את ההיררכיה שהייתה אז בין האצילים לפשוטי העם האיכרים.
מורי
מורי•לפני 3 שנים

מי מגן באמת על העובדים היום, משלם להם שכר ראוי?

5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של michalus

יש לך הכול

יש לך הכול

דפנה לוסטיג

דפנה נולדה לאב פצוע מלחמה נכה ולאימא שהייתה אחות.
האב מאוד דומיננטי בחייה ומגיל צעיר היא יודעת שהוא שונה מאבות אחרים.
מהמותניים ומטה הוא לא מרגיש דבר, הוא יכול להניח על הרגליים ספר או אבטיח או קילו גחלים בוערות, זה לא משנה.
הוא לא ירגיש לא את זה ולא את זה. כשדפנה הייתה בגיל חמש, היא לקחה סיכה דקה,
התגנבה מתחת לכיסא הגלגלים, דקרה לאבא את הרגל. והוא כלל לא הגיב, אז היא החזירה את המחט למקומה.
הספרון הוא למעשה ממואר, ספר זיכרונות אישי המספר על חייה החל מגיל 10 ועד לגיל 43.
הילדות המפנקת בכפר שמריהו, הכסף שמעולם לא היווה מכשול,
ההתבגרות ההוללת של נערה מתבגרת, והקשיים הקיימים גם במשפחה שיש לך הכול.

לדפנה יש שתי אחיות והקשר ביניהן טוב, הן יכולות להחליט לנסוע לפריז בפסח,
או לעשות גיחה ללונדון, ובעצם לעשות ככל העולה על רוחן, כי התקציב אינו מוגבל. וההורים שניהם פתוחים ולא מגבילים.
אבל עדיין קיים סוד המתגלה לקראת סופו של הספר, מה שמייצר את העניין לכתיבתו של יומן הזיכרונות.

סיימתי את הספר בזכות מס' עמודיו המצומצם (168 עמ), וכנראה שלא הייתי מסיימת אם היה עבה יותר.
בעיניי הספר סביר, לא יותר.
אני חושבת שלכל אדם יש סיפור!! וכל אחד סוחב איתו מסכת חיים.
אבל החיים הרבה יותר קלים, כשאפשר לעשות את כל מה שרוצים.
כשאפשר לנסוע, לרכוש, ללכת לאנשי מקצוע לטיפול, ולהיות פחות טרוד בענייני כספים.
דפנה זכתה במשפחה נהדרת.

לפני שבועיים•
★★★★★
•michalus
הכנרת מאושוויץ

הכנרת מאושוויץ

אלי מידווד

אלמה רוזה הצעירה, כנרת מחוננת, נתפסה ע"י הנאצים ונשלחה עם עשרות נשים בתוך קרון בקר למחנה הריכוז.
בזכות כשרונה היא נמצאת בתזמורת הנשים המשתייכות ל"אליטה" של המחנה.
הם היו בני המזל שלא נאלצו לגלח ראשים, לצאת לעבודת פרך, ולחשוש מפני הסלקציות המפחידות.
הכינור הוא ידידה הנאמן ביותר, והיא יודעת שבכוח המוזיקה תוכל להעניק
לנשים האבודות חירות לרגעים ספורים יקרים מפז, כדי שתוכל למות מאושרת.

לא נשאר לה כלום, המילה 'משפחה' מזמן איבדה את משמעותה המקורית.
הטירוף רק צבר כוח, והזוועות אינם ניתנים לעיכול.
אלמה המוכשרת אינה יכולה לסבול את לובשי המדים, שעד אתמול היו מגדלי חזירים,
ולראותם מתעללים בכל האסירים החכמים והמלומדים שלא היו נמצאים במקום הארור הזה,
לולא אותו פיהרר מטורף שהכריז שהשתייכות לגזע היהודי הפכה לפשע נגד האנושות שדינו מוות.

היא יודעת שהנאצים משתעשעים מהיכולת שלהם ללכוד פרפר נדיר כמוה כדי לצרפו לאוסף המזוויע שלהם.
היא רואה את כל רוחות הרפאים שהיו בעבר עורכי דין, רופאים נודעים, עובדי ציבור, מרצים ובנקאים חזקים,
וחושבת מי היה מעלה בדעתו שמישהו בכלל ייגע בהם....
ואיך תוך יום אחד אדם הופך לאפס בגלל פקודות של איזה מטורף.
המחנה כולו היה בית עלמין חסר גבולות, ורק עקב טעות כלשהי, חלק עדיין היו בחיים....

הסופרת אינה חוסכת בתיאורים קשים. קשים מדי.
קראתי המון ספרות על השואה, צפיתי בסרטים ותיעוד, ביקרתי ביד ושם,
ועדיין....היה לי קשה להכיל את התיאורים של שלדים, ומחלות, וניסויים אכזריים בבני אדם,
ורוע, רוע מזוקק של יצורים שאינם בני אנוש!
אז בעמוד 79 סגרתי את הספר.

לפני חודש•
★★★★★
•michalus
המפתח

המפתח

קתרין יוז

"החוק לבתי משוגעים מחוזיים שנחקק ב-1845 בניו יורק, חייב את המחוזות לספק מוסדות מתאימים לתושבים "הלא שפויים".
בעקבות החוק נבנו כ-120 בתי משוגעים, ובהם הוחזקו יותר ממאה אלף בני אדם.
אחת מתוך שלוש משפחות הכניסה לאשפוז כפוי את אחד מבני המשפחה, רק מפני שהתנהגותו לא התיישבה עם הציפיות החברתיות".

איימי נערה בת 19, מאושפזת כנגד רצונה ע"י אביה.
אלן בת גילה של איימי היא אחות מתלמדת באמברגייט 'הבית הגדול' שסיפורי אימים הילכו סביבו.
אלן מגיעה לעבוד במקום המפחיד, וכבר ביומה הראשון היא צריכה לקבל את פניה הכעוסות של איימי שאביה נטש אותה.

רבים מהמאושפזים לא היו אמורים להיכנס מלכתחילה למקום הנורא הזה,
אבל בשנות החמישים לא הייתה סבלנות לכאלה שאינם מתיישרים עם כללי החברה,
וכל מי ששקע בדיכאון, או הביע דעות חריגות, אושפז בכפייה.
איימי לאט לאט מתחילה לקלוט לאיזה מקום נקלעה, והיא מנסה ככל יכולתה להיחלץ משם.
היא מבינה שכל הטיפולים שמקבלים המאושפזים במשך השנים - נזעי חשמל(המעביר זרם חשמלי למוח),
שוק אינסולין(הזרקת אינסולין הגורם לפרכוסים), קוקטייל תרופות,
כל אלה נועדו לשלוט במטופל, להקהות לו את החושים, ולהפוך אותו לאדם שאינו מסוגל לחשוב בעצמו.

החיים במקום קשים, האיסורים רבים, אין טיפה של פרטיות, יש המון מריבות,
ורק מעצם הקריאה לא נתפס כיצד התעללו באנשים..
הסופרת משלבת בספר עבר והווה. היא עוברת משנת 1956 לשנת 2006
ועוד דמויות נכנסות לספר המרתק המבוסס על סיפור אמיתי.
מומלץ. ספר חזק וחשוב.

לפני חודש•
★★★★★
•michalus
תא 21

תא 21

אנדרס רוסלנד

שתי נשים צעירות, אפילו נערות, נופלות לתוך מלכודת של הבטחה לעתיד טוב במדינת הרווחה שבדיה.
הן לא יודעות שהמסע לעבר התקווה יוביל אותן למקום ולמצב הכי גרוע בחייהן הקצרים.
לידיה ואלנה הופכות לשפחות מין בתוך דירה סגורה הרוויה באלימות קשה ופוגענית.
התקווה נמוגה, עד שמקרה קיצון מוציא אותן מאותו מקום ומשם הסיפור רק מסתבך...

הרבה דמויות מעורבות בספר ברמה שבקושי הצלחתי לעקוב אחרי השמות הרבים, וכל פעם חזרתי אחורה כדי לקשר שם לדמות.
באיזשהו שלב גם ראיתי סתירות בכתיבה של הסופרים (ולמה שני סופרים צריכים לכתוב את הספר?!)
כמו למשל סיטואציה בה לידיה חבולה קשות עד שבקושי יכולה לזוז, ומספר דפים קדימה היא "חולפת בריצה".
לסיכום משהו לא הסתדר לי בכל ההתרחשויות, אז בהגיעי לעמ' 189 מיציתי.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•michalus
הלביאות מטהראן

הלביאות מטהראן

מרג'אן כמאלי

אלי והומא שתי חברות ילדות, מוצאות אחת אצל השנייה את הנפש התאומה כבר מגיל צעיר.
הן מבטיחות זו לזו לשמור על החברות יקרת הערך שלהן ומחליפות ביניהן מתנות שינציחו את ההבטחה.
המעמד ביניהן שונה, וכשאלי חוזרת לחייה הבטוחים יותר, היא שוכחת מההבטחה.
"השרשרת הוסרה בשלב כלשהו בכיתה ז', שלוש שנים לאחר שקיבלתי אותה לראשונה.
הרגשתי הבזק של אשמה על כך שהפרתי את ההבטחה שלי להומא שאענוד אותה תמיד.
אבל היינו ילדות כשהבטחתי את ההבטחה הזאת. הנחתי שהיא כבר מזמן שכחה מקיומי.
שכנעתי את עצמי שטיפשי לקיים הבטחה ילדותית כל כך".

החיים באיראן רוויי מהפכות. באוגוסט 1953 מתקיימת הפיכה של ראש ממשלה דמוקרטי, שחיזקה את כוחו של השאה.
בינואר 1979 גם השאה נאלץ לעזוב, ומתנגדיו חוגגים ברחובות טהראן. ההנהגה האיסלאמית משתלטת על המדינה.
הומא היא הלביאה מטהראן שלאורך כל חייה נלחמה למען דמוקרטיה לבני ארצה.

בתוך כל הכאוס החברות בין השתיים יודעת עליות ומורדות,
לכל אחת מהן יש דעות והשקפות שונות, וכשאייתוללה חומייני משתלט על המשטר, שתיהן מבינות שהפסידו.
הסופרת מתארת את כל מערך היחסים בין החברות, את המלחמות הפנימיות בתוך איראן, את שוחרי הדמוקרטיה מול הקיצונים הפנאטים,
ובעיקר את זעקתן של הנשים האיראניות החזקות והדעתניות שדורשות את הזכויות המגיעות להן.
מומלץ.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•michalus
הנערה מהדואר

הנערה מהדואר

סטפן (שטפן) צווייג

כריסטינה רווקה בת 28, עברה בחייה עשור של כאב וצער שחדר לתוך משפחתה והפך אותה לקודרת ופסימית.
בעבר הייתה חייכנית אך כעת היא מנסה להיזכר איך זה בכלל כששמחים? היא נחרדת לגלות שכבר אינה זוכרת,
כמו שפה זרה שלמדה בילדותה ובינתיים שכחה ואין היא יודעת אלא שידעה אותה לפנים.

חייה מתנהלים ברוטינה חדגונית, היא עובדת כפקידת דואר בכפר נידח, אין ריגושים בחייה, אין עלם שיסעיר את רגשותיה,
והכול מתנהל עפ"י חוקים נוקשים של משטר אימתני (שנת 1926). כל סטייה קטנה מדאיגה אותה
"עוד מאז המלחמה כוסס בעצביה הפחד שהוחדר בה, פחד חסר שחר ואף על פי כן איתן,
מפני הפרה ולו של תקנה אחת ממאה אלף התקנות. הרי כולם היו אז אשמים תמיד בעבירה על חוק כלשהו".

ואז מתקבל מברק❗ הדודה שמעולם לא פגשה מזמינה אותה לנופש חלומי בשוויץ... שם מתגלה לה עולם חדש.
סופסוף רשאית כריסיטינה לפשוט מעליה את החולצה השנואה כמו קליפה מלוכלכת בתא המדידה
ולאחסן את העוני שהביאה עימה בקופסת קרטון, סמוי מהעין.
היא משתהה לנוכח הפלא החדש שמביא איתו שפע, בלי הפחד הנצחי מפני ה"יקר מדי", וחייה הופכים למסעירים ומרגשים.

כריסטינה פתאום מרגישה יפה, היא חיה בעולם של אגדות שבו מילוי המשאלות מקדים את הבעת המשאלות עצמן. ותוהה איך אפשר לא להיות כאן מאושרת!!
אך חלום סופו להתנפץ, וזאת היא מגלה כשדודתה קוטעת את חופשתה ושולחת אותה חזרה לעומק הייאוש.
המעבר הזה שובר אותה. היא מבינה שאותה עלמה שהייתה כבר אינה קיימת, היא גוועת בתוכה, ושום דבר כבר לא יוכל לחזור ולהיות כפי שהיה..
מומלץ.

* הספר נמצא בעיזבונו של צווייג ופורסם כמעט ארבעה עשורים לאחר מותו, בשנת 1982.

* לספר נעשה עיבוד בימתי, והוא מגיע לתיאטרון הבימה בבכורה עולמית.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•michalus
סמל ראשון

סמל ראשון

אשר קרביץ

מההתרשמות שלי סמל ראשון יאיר(מוסטפא) רבינוביץ' מעט מסוכסך עם עצמו.
מחד- הוא צלף ביחידת המסתערבים "דובדבן" שמטרתה לוחמה בטרור,
מאידך- הוא נזהר ומעדיף 'לא להרוג'. גם החבר שלו אמיר חושב שהם מנוצלים ע"י מנהיגים ציניים,
שאיכפת להם שהחיילים יחזרו בחיים מהפעילות המבצעית רק בשביל שכוח ההרתעה של צה"ל לא ייפגע.
ויותר מזה, מבחינתו שרים בממשלה ישנים טוב כשנהרגים אצלנו אזרחים,
כי כך קיימת להם הלגיטימציה להגביר אגרסיביות צבאית.

סמל רבינוביץ' הוא טיפוס סקרן שאוהב להרחיב השכלה, הוא יודע המון דברים,
כמו למשל שקריית שמונה נקראת על שם טרומפלדור ושבעת חבריו שהגנו בעוז על תל-חי וסביבותיה.
הוא רוצה להיות חייל טוב, הוא נהנה מהמעמד של צלף מוכשר,
אבל המוסר מייסר אותו. ואין הלימה בין הלב לראש.

במה שקשור לפן הרומנטי, הוא בוסרי לחלוטין, וקשר אקראי עם בחורה באוטובוס מקבל אצלו משקל רציני.
עושה רושם שהספר הזה נועד לספק לו מקום לומר אני לוחם, אבל בחור טוב.
אל תדונו אותי. לא חבריי ולא אוייבי.

אני לא אהבתי כל כך את הסגנון. יותר נכון לא התחברתי.
אז בעמוד 69 סגרתי את הספר.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•michalus
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

לני, ילדה בת 13 נודדת עם הוריה עד אלסקה הרחוקה, כי אביה שהיה שבוי בוייטנאם, מבקש מזור לנפשו.
אבל באלסקה הנידחת חמישה מכל אלף תושבים הולכים לאיבוד כל שנה. פשוט נעלמים.
ורוב החולמים...הם בדר"כ לא מחזיקים מעמד אחרי החורף הראשון.
באלסקה לא משנה מה היית לפני שהגעת. חשוב למה אתה הופך בטבע הפראי.
כי כשהחורף מגיע , זה לא דומה לשום חורף שראיתם אי פעם.
אתם צריכים לדעת איך לשרוד. אנשים מתו מהטעויות הכי קטנות.

ואבא הוא אינו רגיל, השדים בתוכו מתעוררים לעיתים קרובות,
"כל הזמן אבא לימד את לני כמה מסוכן העולם בחוץ. אבל האמת היא שהסכנה הגדולה ביותר הייתה בתוך ביתה".
לני הרגישה את הפחד של אימה, ואת הבושה שהייתה אחותו התאומה והאילמת של הפחד.
וכשאבא כעס הוא שתק. לא הוציא הגה. זה היה אמור להיות עדיף על צעקות, אבל לא היה.
צעקות היו כמו פצצה בפינת החדר. ראית אותה, ראית את הפתיל בוער,
ידעת מתי היא תתפוצץ ויכולת לרוץ לתפוס מחסה.
שתיקה הייתה כמו רוצח שמסתובב לך בבית בלילה עם אקדח.

לני ואימה קורה(23) מנסות לשמור אחת על השנייה, באלסקה במקום של הלבד הגדול,
שם הקשיים והבדידות משנים את כל עולמן.
הן מצליחות איכשהו לתמרן בין ההתקפים השונים של אבא ארנט,
עד שמגיע זמן שאי אפשר יותר.....והבלתי נמנע קורה.

הסופרת נוגעת בנפשו של אדם, באהבה גדולה שהיא הרסנית,
ובנזק שנגרם לאדם שהיה שבוי מלחמה. היא שמה דגש כיצד אנשים לומדים מי הם באמת, ולא מי שהם חולמים להיות,
אך בעיקר מה אנשים מוכנים לעשות כדי לשרוד. מומלץ❗

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•michalus
המדריך לרצח לילדות טובות

המדריך לרצח לילדות טובות

הולי ג'קסון

פיפה, תלמידת תיכון בת 17 , לוקחת על עצמה כפרוייקט גמר בית ספרי
לחקור את רציחתה והיעלמה של התלמידה אנדי בל, 5 שנים קודם.
כל העיירה "יודעת" שהרוצח הוא סאל סינג שנטל את חייו בעקבות הפרשה.
אבל גופתה של אנדי לא נמצאה, והנתונים ברשת מעידים כי:
"80% מהנעדרים מאותרים במהלך 24 השעות הראשונות.
97% מאותרים בשבוע הראשון. 99% מהתיקים נסגרים בשנה הראשונה.
כך שנשאר 1%.
1% מהאנשים הנעדרים אינם נמצאים לעולם.
אבל צריך להביא בחשבון נתון נוסף: רק 0.25% מתיקי הנעדרים מסתיימים בהכרזה על מוות."

תיק הנעדרים של אנדי בל נסגר מנהלתית לפני שנים,
ורק ראיות או כיווני חקירה חדשים יצליחו לפתוח אותו מחדש.
פיפה המשוכנעת בחפותו של סאל, יוצרת קשר עם אחיו ראווי.
יחדיו הם נכנסים למבוך של חקירות, בדיקות ומעקב ברשתות ויוצרים רשימה לא קצרה של חשודים.

הסופרת טווה את סיפור העלילה לאט, היא מציגה את הדמויות בדרך שמשתלבת בעלילה,
והקורא נשאב לתוך הסיפור עד לסופו.... מומלץ.


* הספר עובד לסדרה בנטפליקס(טרם צפיתי)
וזאת הסיבה שגם החלטתי לקחת אותו. כי יש לי נטייה כזאת להעדיף ספרים שעובדו לסרט/סדרה.
ההתחלה של הספר בעיניי הייתה מעט מקרטעת, והעניין האמיתי התחיל בערך 100 עמודים קדימה.
זאת גם הסיבה שדירגתי בארבעה כוכבים.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•michalus

ביקורות נוספות על "הקתדרלה ליד הים"

הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

רומן היסטורי רחב יריעה. שמספר על חייו של ארנאו ממשפחת אסטניול מהולדתו ועד זקנתו. תוך כדי תיאור סיפור של אירועים הדרמטיים שהתרחשו בברצלונה במאה ה13.
הספר מספר במיוחד את הקמת הכנסיה סנטה מריה דה לה מאר ,שנבנתה על ידי תושביה העניים של ברצלונה במשך כ 50 שנה.
הסופר מתאר ומפרט את התלאות והקשיים שעברו על ארנאו שהצטרך לבדו לפלס את דרכו תוך כדי אתגרים רבים ושונים והגיע למעמד מכובד בקהילה ובעל נכסים.
את חיי האנשים בתקופה הזו בברצלונה מתוארים בפירוט רב. הרגשתי כאילו הסופר הכניס את הקורא לעולמו של ארנאו ותושבי ברצלונה האיכרים, הנזירים בעלי המלאכה השונים וגם האצילים.
יש בספר תמונה היסטורית ריאלית לתקופה של בניית הקתדרלות והכנסיות התחזקות הדת והאינקוויזיציה, וההתמודדויות נגד המגפה השחורה . יש תיאורים מרגשים של סחיבת הסלעים לבניית הקתדרלה על ידי ארנאו וחבריו.
בספר מתוארים ימי המגפה השחורה שפגעה בתושבי ברצלונה. היהודים מואשמים שבגללם פגעה המגפה וכתוצאה לכך נרצחו יהודים רבים. אך ארנאו שהיה איש ישר לא פגע ולא האשים את היהודים , אלא להיפך עזר להם. בספר מתוארים האנשים שחייהם היו סבל וקשיי קיום. ההתמודדויות נגד העוני והמאבק בין המעמדות ,של האצילים והעשירים בחברה נגד העניים חסרי המזל.
היה מהנה מאד לקרוא את הספר ,מושלם. הספר כתוב היטב ולאחר תחקיר היסטורי .

לפני שנה•
★★★★★
•תמיד קוראת
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

הלוקיישן בית מלון בגראן ויה במדריד, כחלק מהתפקיד של לבדוק עבודות גמר של סטודנטים לתואר שני אני חיה בשיטת 8-8 8 ימים בספרד, 8 ימים בישראל בשנה וחצי האחרונות.

בערך אחרי ציון נכשל נוסף והבנה שהסטודנטים שלי לא יודעים מה הם עושים בקורס "אחריות תאגידית", המחשבה שלי נדדה לימים שהייתי סטודנטית בעצמי ועבדתי בתאגיד השידור הקטלוני בברצלונה. כמה התרגשתי להגיע אליה לראשונה ב2018, כמה אהבתי את רובע אל ברן שטיילתי עם אחי הקטן ואיך התאהבתי שם ביופי של בזילקת סנטה מריה דל מאר. באותה תקופה קראתי את הספר פעם ראשונה והתאהבתי בו מיד . עד כמה שמדריד ואנדלוסיה הם חחלק מחיי כיום, אהבה ראשונה לא שוכחים ומצאתי את עצמי במצע הלילה פותחת אפליקצייה וקוראת שוב את "הקתדרלה ליד הים".

הסיפור מתמקד בדמותו של ארנאאו, בנו של צמית שברח מהעיירה הכפרית לברצלונה בתקווה למצוא חיים טובים יותר. ארנאאו מתבגר לצד בנייתה של כנסיית סנטה מריה דל מאר, שהייתה אז פרויקט קהילתי משמעותי. הדמויות השונות שבסיפור משתלבות בצורה מדהימה בתיאורים ההיסטוריים והחברתיים של התקופה, והספר מצליח להאיר בצורה מרתקת את ההיבטים החברתיים, הכלכליים והדתיים של ימי הביניים.

אחת מנקודות החוזקה של הספר היא יכולתו של פלקונס לשלב בין סיפור עלילה דרמטי ואישי לבין אירועים היסטוריים רחבי יריעה. זה מאפשר לקוראים להיכנס לעולם מורכב ומסובך, אך גם להבין את האתגרים האישיים והאנושיים של הדמויות.

עם זאת, ישנם חלקים בספר שמרגישים איטיים יותר ומורכבים לעקוב אחריהם, במיוחד כשמדובר בפירוט יתר על אירועים היסטוריים. חלק מהקוראים עשויים להרגיש שהספר ארוך מדי או שלפעמים העלילה מתקדמת באיטיות יתרה.

בסך הכל, "הקתדרלה ליד הים" הוא ספר מרתק, שמציע מבט מעמיק ומלא חיים על ברצלונה של ימי הביניים. זהו רומן היסטורי שמתאים לחובבי התקופה ולקוראים שמחפשים סיפור עשיר ומלא ברגש שאפשר לבנות טיול בעקבותיו גם בימים אלה בברצלונה.

לפני שנה•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

ספר גרוע. לא כתוב טוב. זה לא ממש רומן הסטורי. זה לא ספר הרפתקאות מעניין. זה לא רומן על אנשים מעניינים שעשו דברים מעניינים. סתם. ספר אסונות. הסופר לא מסוגל לתאר איך ארנאו התעשר והפך לאחד העשירים ביותר. סתם - הוא התעשר. כל הרומנטיקה בספר עלובה וסתמית. מה שכן - אסונות ודברים רעים הוא אוהב. מאד. אולי הסופר הושפע ממשחקי הכס... אבל איפה הוא ואיפה משחקי הכס. ספר מועקה. כל שניה קורה משהו רע. האנשים 'הפשוטים' טובים. האצילים רעים. זה כל הספר השטוח הזה עם 650 העמודים שלו.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•stamgolesh
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

הספר מתאר את תולדות חייו הסבוכים של הצמית ארנאו הכוללים סיפור אהבה רווי מזימות, אלימות ותשוקה העלילה מתנהלת בברצלונה בימי הביניים כאשר ברקע בנייתה של הקתדרלה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם לכבוד מריה הבתולה: כנסיית "סנטה מריה דה לה מאר". סיפור חייו של ארנאו רצוף תככים וטלטלות, נאמנויות ובגידות, אלימות ואהבה. דרך הסיפור אנחנו למדים פרקים בהסטוריה של ספרד וברצלונה וכן גם על עולמם של היהודים, הפרעות המגפות. הספר עב כרס אך קראתי אותו בשקיקה מחכה כל הזמן לתהפוכות הגורל ולאחירותו של הגיבר. ממליץ לקרוא.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•איל
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

היסטוריה אני אוהבת ללמוד מספרי היסטוריה. רומן היסטורי אמור לספר סיפור. אמנם סיפור משולב עם היסטוריה, אבל בכל זאת סיפור. ובספר הזה, תוך כדי הסיפור, דוחס הסופר כתיבה של מאורעות היסטוריים שאין בהם שום צורך. כך למשל, ברומן היסטורי מספיק לכתוב שהמלך החליט על מלחמה להשבת אדמות שנגזלו ממנו, ואין שום צורך לפרט חמישה דורות של מלכים אחורה ולספר על כל המריבות שלהם והקרבות ביניהם. כתיבה כזאת קוטעת את רצף הקריאה ופוגמת בהנאה מהספר. מה גם שלאורך הספר יש יותר מדי הסברים היסטוריים מהסוג הזה, ונדמה שהם נובעים מהצורך של הסופר להוכיח את הידע שלו.
הסיפור עצמו הוא על רקע ימי הביניים בברצלונה. תקופה שבה שלטו המלך והכנסייה - זה לצד זה. ובכל זאת השליט העיקרי היה הכסף. וכשמדובר בכסף ברור שיהיו גם יהודים שמניעים את הכלכלה. ואם יש לך כסף, הרבה כסף, ברור שאתה יכול להצליח במקומות שרבים אחרים נכשלים. אז נכון שלכסף נלווים גם קצת מעשי גבורה, יושר אישי וחברים נאמנים, ובכל זאת רק תכונות טובות וחברים לעולם לא היו מצילים אותך מרשעות האינקוויזיציה.
בקיצור, אין לי מושג למה הספר זכה לכל כך הרבה שבחים. בסך הכל מדובר ברומן היסטורי ממוצע, וקראתי רבים וטובים ממנו.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•בת-יה
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

לאחר שקראתי את סיפורו של ארנאו על דפי הספר "הקתדרלה ליד הים", חשבתי לעצמי כי הדרך היפה והנכונה לרכוש את הסיפור לנפשי היא כאשר בחלל האוויר נשמע קולו של טרובדור המספר את סיפורו של ארנאו על רקע מנגינת מנדולינה שקצבה ואופיה מותאמים להתפתחות העלילה. (הייתי שמח להזדמנות לעשות זאת).

העלילה מתרחשת בימי הביניים של המאה הארבע עשרה, כשהערים החזקות והעשירות הנן חופשיות לנהל את ענייניהן על פי דרכן וחוקיהן, כשמעליהם חלים רק חוקי המלך והמדינה, בעוד שבפריפריה מתקיימים חוקיהם של האצילים ובעלי האדמות ואלה נוגשים בצמיתים הכפריים שמעמדם כמעט ואינו נבדל מזה של עבדים, וכך גם ההתייחסות אליהם.

הספר מביא את סיפורו של ארנאו שבהיותו עולל נלקחת אמו לשרת את גבירת האחוזה אשת יורנס דה ביירה, אדונם של הוריו, בתנאים השווים לתנאי עבדות.

אביו בראנט מחליט להשתחרר מהיותו צמית בכפרו ובורח עם ארנאו לעיר ברצלונה. מקום בו מובטח למי שברח מאדוניו מבלי שייתפס על ידו במשך שנה ויום, שיהפוך להיות לאזרח חופשי. הדרך למימוש חלומו רצופה קשיי חיים ועליבות מזרים וגם מקרובים. לאחר מות האב המוענש שלא בצדק כפושע הופך בנו, גיבורו העיקרי של הספור, להיות חבר בגילדת "הבאסטש", גילדת הסבלים הנהנית ממעמד מכובד יחסית מבין שאר הגילדות בברצלונה.

המשכו של הסיפור מלווה את העליות והמורדות בחייו של ארנאו הצעיר, דרך אהבותיו הבלתי ממומשות, התעשרותו בעזרת יהודי שבעצמו נעזר על ידו, והיותו איש מוערך בגין מעשיו עבור הדלים ושנוא על ידי מי שנפגע באופן כזה או אחר מפעולותיו למען החלשים. כל זאת כשברקע צומחת לה הקתדרלה, נשוא שמו של הספר שלדעתי חשיבותה לסיפור היא משנית, אך נמצאת ברקע לכל אורך העלילה.

כל זאת כאשר ברקע מובאים אורחות החיים של אותה תקופה וסיפורם של החלשים והחזקים בחברה של אותם זמנים תוך הבלטת הביקורת על תפקידה הבזוי (בעיקרו) של הכנסייה.

אסיים במה שהפריע לי במידת מה: בהתחשב בכך שהעלילה ברוב רובה מתרחשת בברצלונה, הרי שהיא סובלת במידה לא קטנה מצפיפות באזכור מקומות ומעודף דמויות.

אורכה והשתרעותה של העלילה על פני 650 עמודים אפשרו זאת אך בקושי, אך ביחד עם זאת ולטובת העניין, העלילה זורמת בקצב מהיר, תוך שהיא מרתקת ומצליחה ליצור תחושות הזדהות בלבו של הקורא כלפי גיבורי הסיפור, כשאלה נחלקים באופן ברור לטובים ורעים.

אהבתי ונהניתי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•בן אסתר
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

מהם המרכיבים ההכרחיים לכתיבת רומן היסטורי שיהפך לרב מכר?

1. גיבור שכולו עשוי ללא חת, מוצלח, מלא חמלה ומוסר, עם עדיפות לאחד שהתחיל כעני מרוד והגיע לגדולה - Check

2. נשים ממגוון הגילאים (עם עדיפות לנערות), דתות ומעמדות שנופלות לרגלי הגיבור מסעיף 1 - Check ובשפע

3. עיר רומנטית שמדליקה את הדמיון בהיסטוריה שלה ובנופיה המיוחדים - Check

4. עשירים, שהם בהכרח המיץ של הזבל, אצילים רשעים וכמרים מושחתים - Check, Check ו- Check

5. משרת, שאוהב את אדונו כאילו היה לפחות אביו-מולידו ומוכן להקריב את חייו עבורו - Check

6. אדם קרוב שהפך את עורו - Check

7. רקע של מלחמות, מהפכות ומגפות - CheckX3

לא שסבלתי מהספר, נראה כי פלקונס השקיע בתחקיר מעמיק של התקופה. נחשפתי בספר למידע שלא נחשפתי אליו לפני כן: היחסים בין הנסיכויות במה שמרכיב את ספרד היום, מלחמות, תולדות ברצלונה, חיי יהודים בחודריות, התנהלות האינקוויזיציה.
עם זאת, קו העלילה היה בנאלי למדי והרגשתי שאינני מסוגלת להזדהות עם גיבור שנטול כל מורכבות או גיוון באישיות. עם עריכה מהודקת יותר, יש סיכוי שהספר היה זוכה לקצת יותר אהדה מצדי.
שורה תחתונה - אפשר, אך לא ממש חובה!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

אוף זה היה קשה. לא התאמצתי כך בשביל לסיים את הספר מאז ימי "אני הנרי השמיני". הספר נראה לי לא הומוגני וזה מכמה בחינות. מבחינת העניין היו פרקים מאוד מעניינים והיו פרקים שרציתי לתלות את עצמי מרוב שיעמום.
גם סגנון כתיבה לא היה אחיד, לפעמים אפילו נדמה היה כאילו נכתב בידי שני אנשים שונים.
בגדול נראה לי שסבלתי ממנו יותר מאשר נהנתי ממנו.
לזכותו של הספר עומד דיוק הסטורי רב שמאפשר ללמוד ממנו רבות על תקופה, על מנהגים ועל אורח החיים שהיו אז.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•בוקי
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

רומן היסטורי מקסים, המקום : ברצלונה וסביבותיה,
התקופה : ימי הביניים – שנת 1320
ברנאט אסטניול הוא צמית אדמה. הוא חי בחווה ששייכת לאדון יורנס דה ביירה במחוז נברקלאס. הוא מעבד את אדמתו בעמל רב ומשלם את המיסים לאדונו.
ברנאט מתחתן עם פרנססקה וביום הכלולות, האדון יורנס דה ביירה בא לממש את המנהג שקובע שהוא מקבל את הכלה ראשון
ומכאן העלילה מתפתחת מהר עד שברנאט אסטניול נאלץ לברוח מביתו, לנטוש את אדמותיו ולברוח עם בנו ארנאו התינוק
לעיר המשגשגת, ברצלונה.
בברצלונה נבנית קתדרלה הממומנת על ידי האצולה והכמורה.
תושביו העניים של רובע הדייגים מחליטים לאחד מאמצים ומשאבים להקמת הכנסייה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם
לכבוד מריה הבתולה: כנסיית "סנטה מריה דה לה מאר".
בנו של ברנאט אסטניול - ארנאו שכבר גדל, מוצא עצמו נאלץ לעבוד לפרנסתו כבר בגיל עשר
ולאחר מות אביו מצטרף בעצמו לבניית הכנסייה בתור בסטאשוס – סבל הנושא על גבו לבנים ענקיות לבניית הכנסייה.
חייו נשזרים עם חיי חברו ז'ואן שגם מאחוריו סיפור חיים עצוב.
זהו סוג הספרים האהוב עלי ביותר, רומן היסטורי המלמד אודות תקופה קדומה
ובמקרה שלנו תקופת ימי הביניים, המעניינת ביותר מבחינתי.
היהודים מאז ומעולם נרדפים על פשעים והאשמות שלא ביצעו, בחסות הדת.
ציטוט מעמ' 578 : "" מה יש לעולם נגד היהודים ?" "אתה באמת לא יודע ?" שאל האינקוויזיטור בקול, "הם צלבו את ישו!".... "ההתנצרות היא הדרך היחידה, ומי שלא מביע חרטה אינו ראוי למחילה!"..."
כמו כן, ב- 1367 הואשמו יהודי ברצלונה בחילול לחם הקודש ועקב כך הורעבה הקהילה כולה ולבסוף הוצאו שלושה יהודים להורג ובנוסף נאלצו לשם קנס כספי גדול מאוד.
אז וגם היום בחסות הדת נגרמים עוולות רבות...
הספר הזכיר לי את ספרו המופלא של קן פולט "עמודי תבל".
מומלץ בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•תמי
דירוג
2.0
לפני 13 שנים

“לפי כמו הביקורות המשבחות אני מתחילה להתבייש בעצמי, אבל... ממש לא אהבתי את הספר. אני חושבת שב-100 או”