ביקורת ספרותית על ימי שלישי עם מורי - איש זקן איש צעיר ומשמעות החיים מאת מיץ' אלבום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 בדצמבר, 2016
ע"י דנה


ישנם ספרים שקוראים בנשימה עצורה, ללא יכולת להניח אותם מהיד. וישנם ספרים שכמו מכריחים אותנו לעצור ממשפט למשפט, בין פסקה לפסקה, לקחת נשימה עמוקה ולחשוב על מה שהרגע קראנו. על המשמעות הגדולה שחבויה באותיות הדיו שמסודרות על הדף. "ימי שלישי עם מורי" (מיץ' אלבום) הוא ללא ספק ספר מהסוג השני, אולי הטוב שבהם.

"הקורס האחרון בחייו של הפרופסור הזקן שלי התקיים פעם בשבוע, בביתו, ליד חלון בחדר העבודה שלו, מקום שממנו יכול היה להתבונן בשתיל קטן של היביסקוס המשיר את פרחיו הוורודים. הכיתה נפגשה בימי שלישי. השיעור התחיל אחרי ארוחת הבוקר. הנושא היה משמעות החיים. הוא לימד אותנו מניסיונו."

כמו פסקאות רבות בספר, גם פסקת הפתיחה הנ"ל עשויה להיראות בקריאה ראשונה מתקתקה אך רגילה למדי. אולם לאחר המסע – מנטלי ורגשי כאחד – שהספר מעביר את הקורא/ת, היא מקבלת משמעות מחודשת, עמוקה, מרגשת.

ישנם דברים רבים בחיינו שעשויים להיראות לנו "רגילים", "שגרתיים", כאלו שלא נחוץ להקדיש להם מחשבה יתרה, אך דווקא אותם דברים – אורח חיינו, האנשים שסובבים אותנו, הפעולות שממלאות את היומיום שלנו – אלו הדברים שהכי ראויים לתשומת הלב שלנו. זה היה אחד מהמסרים הרבים והיפים שפרופסור מורי שוורץ', שמצטייר לאורך הספר כאדם ייחודי בכל הווייתו, דמות מעוררת השראה וגדולה מהחיים, ניסה להנחיל לתלמידו האהוב, מיץ' אלבום, ולכל מי שיהיה מוכן להקשיב.

כמעט בלתי אפשרי להשוות את הספר הזה לספרים אחרים, מפני שספרים כאלו צצים בפעם בדור. השפה קלילה, זורמת, ציורית, אך משמשת להעברת רעיונות פילוסופיים רחבי יריעה, מחשבות עמוקות על משמעות החיים, והתמודדות עם שאלות שלנצח ירדפו אותנו סביב אהבה, חרטה, פרידה, השלמה, מוות. אני מאמינה שכל אחד ואחת שקוראים את הספר בוחרים מה לזכור גם אחרי דפדוף העמוד האחרון, באילו נושאים להרהר תוך כדי קריאה, אילו פרקים ירצו לשוב ולקרוא פעם נוספת. זה מה שהופך את הספר הזה לספר שמדבר לכולם ולכל אחד ואחת בה בעת.

מנקודת המבט שלי, מצאתי את החיבור כבר בעמודים הראשונים, כאשר מורי מעמת את מיץ' מול ארבע שאלות פשוטות-מורכבות שכאלו:

"האם מצאת מישהי כדי לחלוק איתה את לבך?"
"האם אתה מעניק לקהילה שלך?"
"האם אתה חי בשלום עם עצמך?"
"האם אתה משתדל להיות אנושי ככל האפשר?"

מבחינתי, ארבע השאלות האלו מגלמות בצורה מפליאה בפשטותה את תמצית החיים. בספר שיש בו כל כך הרבה פנינות חכמה, כל אחד מאיתנו עשוי לצלול בין הדפים ולמצוא את האוצר שלו, שילווה אותו גם לאחר סיום הספר. זה היה האוצר שלי.

מה יהיה האוצר שלכם? תקראו ותגלו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
דנה, אהבתי את הביקורת שלך.
מסכימה איתך בקשר לספר. ספר לחיים. ספר שהענקתי לכמה ממוריי, ולמורים של בניי, כשסיימו את התיכון.
לדעתי סופר בחסד.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ