ביקורת ספרותית על היתה כאן פעם משפחה מאת ביל קלג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 בנובמבר, 2016
ע"י yaelhar




יש גישה הגורסת שיש להעניש אנשים על שגיאות (ואפילו על טעויות) שעשו כדי שילמדו לקח - הם או אחרים. נדמה לי שכל החינוך שלנו מבוסס על היסוד הזה: אם שגית - מורידים לך ציון. אם טעית - מתייחסים לטעות, נוזפים בך, משפילים אותך, הכל לפי עמדתו של המחנך אותך מה יעבוד וימנע טעויות בעתיד. זה למרות שאנחנו יודעים מניסיון חיים, שאי אפשר להימנע מטעויות וגם לא משגיאות. כשאנחנו ניצבים מול הבחירה, שלעתים מתרחשת כהרף עין, אנחנו בוחרים. לעתים היינו אמורים לדעת שהבחירה גרועה (שגיאה) לעתים לא היה לנו מושג (טעות) כך או כך החיים מורכבים מבחירות נכונות ומוצלחות ומבחירות מוטעות ושגויות.

הספר הזה עוסק ברשת העדינה של בחירות והחלטות הקרויה "חיים". ג'וּן ריד חיה חיים רגילים, עם בחירות מוצלחות יותר ופחות, ועם שגיאות וטעויות ככל אדם. בעברה היתה נשואה בנישואים לא מאושרים לבעל שבגד בה - בחירה שגויה בבן זוג. מהנישואים האלה נולדה לה בת אהובה - בחירה מוצלחת. הגירושים היו די מכוערים והותירו קרע עמוק בינה לבין בתה, בעיקר בגלל שגיאה שלה. ג'וּן עברה להתגורר בבית קיץ בעיירה שתושביה מתפרנסים מתושבי הקיץ העשירים, מצאה אהבה עם גבר הצעיר ממנה בעשרים שנה - בחירה מוצלחת. לגבר הזה יש רקע בעייתי ושובל של רכילות באותה עיירה וג'וּן מתייחסת לענן הרכילות - שגיאה גסה.

מה הקסם בספר הזה? הוא מתאר - מכמה זוויות ראייה - אירועים שבזמן התרחשותם אי אפשר להבין ולדעת איך להתייחס אליהם. הוא מתאר אסון ענק, אסון שהותיר אדמה חרוכה תרתי משמע - השמיד משפחה שהתכנסה לחגוג אירוע משמח, והכי נורא - ג'וּן נשארה בחיים, טרף לאבל, תחושת אשמה, וחוסר ידע שגרם לחוסר יכולת לחבר את עצמה לחיים, ומצד שני חוסר יכולת להפסיק אותם. איך קוראים לזה? לימבו?

הספר עניין אותי למרות שאינו חף מבעיות. הכתיבה מעצבנת לפעמים. הספר כתוב בפרקים קצרים שכל פרק מתאר זווית ראייה של דמות כלשהי. לא הצלחתי תחילה להבין מי כל דמות ואיך היא קשורה לסיפור. הבלבול הזה ממשיך לאורך כל הסיפור, ואינו עוזר לחבב אותו. קלג מעלה סיפורי משנה - חלקם תורמים וחלקם סתמיים לעלילה, שמטרתם, כנראה, לתאר מרקם חיים המושפע מאירועים לא מכוונים או לא מובנים. מה שאהבתי היה ההתייחסות למארג החיים ולקשרים בין אנשים המתארים - לטוב ולרע - את עלילת החיים.

הסיפור מדגים את העובדה, שבלי קשר לענישה על טעויות ושגיאות, האדם תמיד מעניש את עצמו עליהן. מתענה בהרגשת אשמה, בחוסר יכולת להמשיך בחייו כמו לפני הטעות או השגיאה. והעונש הזה לרוב יהיה חמור וכואב מכל עונש חיצוני המוטל עליו. וזה, באופן פרדוקסלי, מחזק גם את הדורשים ענישה על טעויות, וגם את אלה הנמנעים ממנה, כמוני.


28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנה ו-9 חודשים)
דני בר - תודה רבה, וסליחה על האיחור. לא ראיתי את תגובתך.
עידוד לעשייה זה יפה, אבל יכול להיות בעייתי: אבל אם בחפזונו של העובד "לעשות" הוא שוגה וגורם נזק? עד איפה ניתן להכיל את הנזק ומאיפה הוא מחייב ענישה?

אלה שאלות שעל כל מנהל לשאול את עצמו. והתשובות תלויות בהשקפת עולמו ואינן תמיד ברורות.
דני בר (לפני שנה ו-10 חודשים)
על ענישה ועל שגיאות
ענישה יכולה להרתיע אנשים מלעשות או ליזום כדי לא לטעות או לא לשלם את מחיר השגיאה..והיא תוקעת אותנו.
כמנהל- תמיד עודדתי את אנשיי לעשייה, ליוזמה, גם במחיר של שגיאה או טעות, ובתנאי שזו לא רשלנות..והגב שלי היה תמיד רחב דיו כדי להכיל את הטעות או השגיאה- במידה ועשו כזו.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
חן חן, בלו-בלו.
צודקת. ו"בחירה נכונה" היא בטוי לא מוצלח, לדעתי. בחירה שאתה שלם איתה, נראית לי מתאימה יותר.
בלו-בלו (לפני שנה ו-10 חודשים)
מסקרן מאוד. לא תמיד אפשר לדעת אם בחירה היא נכונה או לא, אפילו אחרי זמן.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה רבה, צב השעה.
גם האדם שטעה למד איפשהו איך להתנהג כשהוא טועה. כך שהביצה והתרנגולת עדיין במרדף...
צב השעה (לפני שנה ו-10 חודשים)
ביקורת מצוינת, ואני מאוד מסכים שהאדם נוטה להעניש את עצמו על טעויות ושגיאות, מתענה ומתייסר, ושזה יותר קשה מכל עונש חיצוני.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
מסמר עקרב - חן חן!
לא חשבתי על "ראיתי איש", הכתוב נפלא ומספר שיפור מרתק, כשקראתי את הספר הזה. בחירות והחלטות הן תמצית חיינו, ומן הסתם תמצית הספרות שאנחנו קוראים.

מקווה שתאהב אותו ושלא תכעס על שנאלצת בגללי להגיע לספרייה (-;
מסמר עקרב (לפני שנה ו-10 חודשים)
לקחתי אתמול את הספר מהספרייה, בזכותך.
אפשר אולי לומר שהוא מזכיר את "ראיתי איש" שהמלצת לי ושאהבתי מאוד, ואשר אף הוא עוסק בבחירות ובהחלטות, בשגיאות ובטעויות אנוש ובמשפחות שחוו אסון?
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
רב תודות, פואנטה!
אני סבורה שהחלטה אם הבחירה מוצלחת או שגויה תלוייה בתוצאות הבחירה. ומהכיוון הזה התוצאה תמיד אינה ידועה, בעת הבחירה.

הספר אינו עוסק בשריפה אלא בתוצאה של טרגדיה בסדר הגודל הזה על חיי המעורבים הישירים והעקיפים. במקרה הזה זה היה יכול להיות כל אסון שערב טעויות אנוש עם כוחות הטבע.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
שונרא - נכון. התאלידומיד הוא דוגמה גם לאיולת בהסתמכות על מחקרים בבעלי חיים, וגם לטעות ענקית.
פואנטה© (לפני שנה ו-10 חודשים)
בחירה מוצלחת או שגויה, יותר או פחות, היא במקרים רבים בעיני המתבונן ועיני המתבונן נעוצות במוסכמות חברתיות.
נשמע ספר מסקרן אבל אני לא מסוגלת לקרוא ספרים על שריפות בזמן הקרוב.
שונרא החתול (לפני שנה ו-10 חודשים)
אבל פה אתה טועה. או שוגה.
יורם פנה ימינה כאשר בזמן הבחירה הדרך הנכונה כן הייתה ידועה לו. הרי בשאלה היה כתוב שהווייז אמר לו לפנות שמאלה.
לדעתי התעסקות בטלפון בזמן נהיגה היא לא טעות ולא שגיאה אלא עבירה. והפנייה הלא נכונה היא שגיאה ולא טעות.
זה מבלבל ומתחיל אף לעצבן.
המורה הפרטית המצטיינת לימדה את שרגא ביסודיות לקראת הבחינה במתמטיקה אך למרות זאת היו לו 5 תשובות לא נכונות.
האם היו לו 5 שגיאות או 5 טעויות?
מסמר עקרב (לפני שנה ו-10 חודשים)
שונרא, תגידי ליורם שהוא עשה גם טעות וגם שגיאה... התעסקותו בטלפון בזמן הנהיגה הייתה שגיאה (בחירה בפתרון לא נכון או בדרך שאינה נכונה), ופנייתו ימינה הייתה טעות (בחירה בהיסח הדעת בדרך שאינה נכונה, כאשר בזמן הבחירה לא ברורה הדרך הנכונה). וחוץ מזה, את יכולה לחבר את הפרק המילולי בפסיכומטרי!
יעל, ההסבר באמת קצת מבלבל.
כרמליטה, צודקת!
כרמליטה (לפני שנה ו-10 חודשים)
לפי ההבחנות שהביא מסמר: אם מסיבה כלשהי חייגתי מספר לא נכון, למרות שהיה רשום לפני המספר הנכון ונעניתי,
אזי עלי לומר "סליחה, שגיאה" ולא "סליחה, טעות".
הלא כן?
שונרא החתול (לפני שנה ו-10 חודשים)
דוגמה מצוינת וכלבבי. התאלידומיד הוא אחת ההוכחות הכי ניצחות שלא צריך לעשות ניסויים בבעלי חיים.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה רבה, מסמר עקרב!
על ההסבר בדבר ההבדלים שבין "טעות" ל"שגיאה". הייתי מצפה שאתר העוסק בלשון העברית יהיה ברור יותר בהסברים שהוא נותן, לא?
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה רבה, שונרא!
מצטערת שסיבכתי אותך, הנה דוגמאות:
טעות היתה לתת תאלידומיד כתרופה (יעילה) נגד בחילות בהריון. הטעות הזו עלתה במחיר יקר מאד, אבל העובדה שהתרופה פוגעת בעובר לא היתה ידועה בזמן שהיא ניתנה.

באוסטרליה של תחילת - אמצע המאה העשרים שגו שגיאה חמורה - הם העבירו ילדים של אבוריג'ינים לחינוך פנימייתי או אימוץ על ידי לבנים בהנחה שיצליחו "למחוק" את מוצאם המביש. הם ידעו - או היו צריכים לדעת - שהמעשה הוא שגיאה שתוצאותיה חמורות.

לגבי "במודע" או "בזדון" אני חושבת שזה כבר חורג מגדר טעות או שגיאה.
שונרא החתול (לפני שנה ו-10 חודשים)
באמת תודה רבה, מסמרון. סיבכת אותי עוד יותר. זו הייתה שגיאה גסה מצידך לכתוב את זה עכשיו!
ולמה זו הייתה שגיאה ולא טעות? כי בחרת בדרך שאינה נכונה כאשר בזמן הבחירה כל הנתונים הדרושים להחלטה נכונה היו ידועים לך.
והנתונים שהיו דרושים לך הם שאני מסובכת ובכל זאת הגדלת את התסבוכת!
סתתתתם. הכל בסדר. זה באמת מעניין מאוד.
הבה נשחק במשחק טעות או שגיאה.
יורם התעסק בטלפון בזמן הנהיגה ופנה ימינה למרות שהווייזית אמרה לו "פנה שמאלה". טעות או שגיאה?
מסמר עקרב (לפני שנה ו-10 חודשים)
מתוך אתר "מילון השפה העברית": לשתי המילים "טעות" ו"שגיאה" משמעות דומה, אבל יש הבדל דק ביניהן:
שגיאה (error) – בחירה בפתרון לא נכון או בדרך שאינה נכונה, כאשר בזמן הבחירה כל הנתונים הדרושים להחלטה נכונה אמורים להיות ידועים. למשל: שגיאת כתיב, שגיאה גסה.
טעות (mistake) – בחירה בדרך שאינה נכונה, כאשר בזמן הבחירה לא ידועה הדרך הנכונה.
שונרא החתול (לפני שנה ו-10 חודשים)
סיבכת אותי עם השגיאות והטעויות...
קראתי פעמיים ואני לא בטוחה שהצלחתי להבין לגמרי את ההבדל בין שגיאה וטעות.
אם אכתוב ששגיאה נעשית בהיסח הדעת וטעות נעשית במודע או אפילו בזדון - האם זה יהיה נכון?
ואם לא, האם זו תהיה שגיאה או טעות?
סקרנת אותי כשכתבת שהספר כתוב מזוויות ראייה של דמויות שונות. מעניין לדעת איך הגעת לספר הזה.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
רב תודות, לי יניני!
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
חן חן, live!
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
רב תודות, מלכה לוין!
לי יניני (לפני שנה ו-10 חודשים)
כתבת נהדר. מעניין ומרתק. את הספר הוספתי לרשימה שלי
רחלי (live) (לפני שנה ו-10 חודשים)
סיקרנת אותי...ביקורת מעניינת בהחלט...כמו אפרתי גם אני הוספתי לרשימה
אפרתי (לפני שנה ו-10 חודשים)
הוספתי לרשימה.
מלכה לוין (לפני שנה ו-10 חודשים)
הפסקה הראשונה פשוט מבריקה! כל כך נכונה...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ