ביקורת ספרותית על רוק בבית הסוהר מאת יהונתן גפן

---

פעם ראשונה שקראתי את הספר הזה היתה מזמן, עוד בסוף שנות ה-80' כשהוא רק יצא, בעותק ששאלתי מהספריה העירונית. אם תעשו חשבון פשוט תראו שזה היה כשהייתי ממש צעיר ולא אכחיש שאז לא שלא הבנתי הרבה כמו זה שבעיקר השנים שחלפו בהן שאפתי להמשיך ולהעמיק את האהבה שלי עשו את שלהן. הספר נלקח ממדור למבוגרים ולא היה הספר הראשון של יהונתן גפן שקראתי, כי אם לשם ההיסטוריה אומר שהספר הראשון היה "הכוכבים הם הילדים של הירח" (להזכיר שאחרי הכל זכות ראשונים ל"ילדי אור הירח" היא לא של אביב, הבן). כבר אין לי את הספר אבל אני שוקל לרכוש ולהוסיף אותו למדף שלם של ספרים מפרי עטו שנמצאים במקום של כבוד בספריה הפרטית שלי.

עם כל הרצון להרעיף על יהונתן כל מחמאה אפשרית לא אגזים באמירה שאין ספרי שירה כאלה כמו שהוא כותב, למרות שיש לו את הייחודיות שלו ובעיניי הוא מי שמאז ומתמיד כתב לילדים בגובה העיניים. יהונתן הוא המשורר, הסופר והעיתונאי (אני מגדיר אותו כך היות והוא באמת כותב ברבדים שונים) האולטימטיבי עבורי, אנחנו כלכך הרבה שנים ביחד גם בלי להכיר באופן אישי. שום חתול שחור לא יצליח לחצות בינינו, להבדיל ממה שקרה לי עם בוב דילן שפעם הייתי חרד רק מהמחשבה מה אעשה ביום מן הימים כשהוא יפסיק להקליט, היום אני מסתכל על זה אחרת שהוא יפסיק לאכזב אותי, כמו לאחרונה עם מה שקורה בעקבות הבקשה להעניק לו את פרס נובל.

אני חוזר לספר הזה תרתי משמע, זה הספר השני שאני מכיר ואולי באמת השני בסך הכל בספרות העברית עם ניחוחות חוץ לארץ שמוקדש לרוח שנות הששים, כשהראשון הוא (כמה מכם ודאי יצליחו לנחש) "קיצור שנות הששים" של מאיר ויזלטיר יצירת מופת, עד כמה שזכור לי יהונתן מעולם לא אכחיש שהוא הושפע ממנו, לוא דווקא בהקשר לספר הזה. אני בין אלה כשהם קוראים ספרים מצליחים לחוש את המוסיקה שמפעמת בהם, כמובן לוא דווקא זו שהסופר האזין לה בזמן שכתב את הספר אבל כן, משהו שמזכיר את הדברים שנאמרים בו ומשתלבת איתו יפה. יהונתן הגדיל לעשות ועשה עבודת ריקמה יפה כששילב לתוכן דבריו גם ציטטות משורות של שירים, שהיום בקריאה בוגרת יותר אני מכיר וגם אוהב. בכך אם תחשבו על זה טוב הוא משלב בין כישרונותיו הן כמשורר והן כמתרגם ובהתחשב בזה שהספר מעביר גם איזה סיפור חיים אף כסופר. בימינו כשנהוג להוציא ספרים מוצלחים במהדורות נוספות עם תוספות, על פי רוב איורים, כולי תקווה שימצאו לנכון להוציא את הספר הזה כשמצורף אליו אותם שירים שמוזכרים בספר. עד שדבר כזה יקרה אם בכלל תשכילו לעשות כשתבטיחו לעצמכם עותק ממנו ברגע שתמצאו אותו בחנות הספרים.

נקודה מעניינת שאני שמתי לב אליה בדיעבד היא שהספר הזה יכול להוות מעין גירסה מוקדמת לרומאן "חומר טוב".

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על רוק בבית הסוהר