ביקורת ספרותית על אהבתיה (עטיפת הסרט) מאת אנה גוואלדה
ספר בסדר

---

ביום אחר לא הייתי בוחר ספר שזה שמו, ובטח לא כזה שזו התמונה על העטיפה... אבל כשלא שופטים ספר לי הכריכה זה אמור לעבוד לשני הכיוונים לא? הרי כבר קרה שהתאכזבתי מספר שעטיפתו משכה אותי, האם לא יתכן שאני אופתע לטובה מספר שהעטיפה שלו היא לא כוס תה הצמחים שלי? וחוץ מזה יש את שם המחברת.... אנה גוואלדה. וספר שלה קראתי ואהבתי ("להיות יחד זה הכול" בצרפתית זה נשמע טוב יותר). אז כמובן שלקחתי.

הספר בסדר.
מכיוון שבספר הזה העלילה היא לא העניין אני מתכוון לחרוג ממנהגי ולגולל אותה בפניכם, לדעתי זה לא יפגע בחוויית הקריאה של מי שיבחר לקרוא, שכן אצל גוואלדה זה לא שאלה על מה היא כותבת אלה איך היא כותבת.

אז למי שלא רוצה לקלקל, נא לפרוש פה... לכבודכם אתן את השורה התחתונה פה: "עלילה נדושה שכתובה ברגש ודיוק מרשימים"

לממשיכים:
בעלה של קלואה, עוזב אותה עם שתי בנותיה, לטובת אישה אחרת... (פיהוק) היא שבורה ומדוכאת, חמיה מלווה אותה עם שתי בנותיה לבית בכפר ונשאר לדאוג להן מספר ימים. קלואה שבורה, ואבי בעלה (האב הקשוח והביקורתי, הלא נגיש בצורה סטראוטיפית) נשאר לצדה ומהווה אוזן קשבת, כחלק מתמיכתו בה הוא מגולל את סיפורו... שיהווה ריפלקציה לסיפור כלתו ובנו.
האב מספר על רומן שהיה לו לפני כ 15 שנים, עם אישה מדהימה, הוא מספר על אותו סיפור אהבה בלב שבור, ועל איך הוא בחר לוותר על אותה אהבה חד פעמית, לעזוב מאהבתו ולדבוק בילדיו ואי[שתו...
שאלותיה של קלואה, על בחירותיו והוויתור שעשה למען אידאל המשפחה, והדוגמא הראויה למחויבות שחשוב היה לו להנחיל לילדיו, מאפשרים לה לכאורה לראות את הדברים מעיניו של בעלה שנטש אותה. תחושת ההחמצה של סיפור אהבה גדול ושברון הלב בצד השני, האם יש בהם לנחם את קלואה?

הסיפור, איך לומר פשטני, (התאכזבתי קצת מגוואלדה), עטור בסטראוטיפים וקלישאות (אפילו עם ביקורת עצמית בעניין) ולכן רק 3 כוכבים, מדוע 3 ולא 2 כי הוא כתוב מצוין, לא פחות. אז הנה שוב השורה התחתונה למי שבחר לקרוא גם את העלילה שגוללתי:
"עלילה נדושה שכתובה ברגש ודיוק מרשימים"

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על אהבתיה (עטיפת הסרט)