ביקורת ספרותית על אל תסתכלי אחורה מאת ג'ניפר ארמנטראוט

---

סמי נמצאה מתהלכת בשולי הכביש, מוזנחת ופצועה. אין לה שמץ של מושג מי היא, איך קוראים לה, מהיכן באה ולאן הולכת.
היא נמצאה וחברתה הטובה קסי, נעלמה.
סמי לא זוכרת מה קרה באותו לילה, לא זוכרת מה קרה לקסי או מי זאת קסי.
סמי חוזרת לביתה, למשפחתה, לחבר ה״מושלם״ שהיה לה, לחברות בבית הספר ומגלה על עצמה שהייתה ביצ׳ית נוראית,
הייתה ממש מגעילה לאנשים לא במעמד גבוה, כמוה. היא הבינה שהיא לא אוהבת את החיים הקודמים שלה.
היא לא מתחברת לחברות שלה, שהן כמוה לפני האיבוד זכרון והיא לא נמשכת ולא אוהבת את החבר שלה.
קסי כן מתחברת לקרסון, הבן של הגנן. כיף לה איתו וכיף לה לדבר איתו. והיא לא מבינה מסיפורים שסיפרו לה ומהבזקים שהיא נזכרת איך היא
התעללה בו בזה שירדה עליו וצחקה עליו.
במקביל, מתנהלת חקירה בנוגע למה שקרה לקסי, החברה הנעדררת שנמצאה מתה. סמי לא כל כך עוזרת למשטרה בגלל האיבוד זכרון, מידי
פעם מספרת להם את ההבזקים שהיא נזכרת.
עד ש... קסי נזכרת והסוף ממש מפתיע.
הספר סוחף, מעניין, מסקרן ומפתיע.
כתוב טוב, עם דמויות שקל לאהוב.
מומלץ.

» ביקורות נוספות של מאירה
» ביקורות נוספות על אל תסתכלי אחורה