ביקורת ספרותית על קלריסה מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

זהו סיפור לא גמור, שטפן צוויג התאבד בשנת 1942 כאשר ברח מהנאצים. זוהי בעצם טיוטת רומן שהסופר לא הספיק לערוך ולסיים אבל זה לא פוגם בהנאת הקריאה. הכתיבה מענגת והסיפור מעניין. ממליצה בחום!
הסיפור מתרחש בין השנים 1902 ועד 1930 ואז נקטע. הגיבורה היא קלריסה, ילדה יתומה מאם שחיה עם אביה בוינה. אביה הנוקשה שולח אותה למנזר. קלריסה נערה ביישנית וצנועה. כאשר היא מסיימת ללמוד במנזר, היא ממשיכה ללמוד באוניברסיטה. שם היא מתיידדת עם אחד המרצים שהוא רופא עצבים, פרופ' לפסיכולוגיה, ועובדת כעוזרת שלו. הוא שולח אותה לכנס מקצועי בשוויץ. מאותו כנס, חייה משתנים. היא מכירה את אחד ממארגני הכנס, בחור צרפתי, ולאט לאט לומדת מהן רגשות אהבה ותשוקה, בפעם הראשונה בחייה. הם מטיילים ביחד ומשוחחים על החיים ובכלל.
הם נאלצים להיפרד כאשר מתחילות בעיות באירופה. קלריסה חוזרת לוינה לאביה ומסתירה ממנו סוד גדול שהיא מגלה אחרי עזיבתה את שוויץ. היא עובדת כאחות בבית חולים צבאי בחזית. בבית החולים היא מכירה חולה שמפחד פחד מוות לחזור למלחמה. היא מתיידדת עם אותו חולה אבל חייה לא פשוטים וגעגועיה לאהובה לא מפסיקים להטריד אותה.
כאמור, הסיפור נקטע וכל אחד יכול לדמיין את הסוף כראות עיניו.
ממליצה בחום לקרוא את הספר ולהתענג על הכתיבה הנפלאה!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על קלריסה