ביקורת ספרותית על כך שמעתי - רשימות זן מאת יעקב רז
ספר מעולה

---

בעידן הניואייג' המטריד הלזה קשה לברור מוץ מתבן ובטח שקשה להפוך קש לזהב. איזה מזל שפרופ' יעקב רז הצליח ומצליח לשלות אותנו מהבינוניות הלא מחייבת של סיסמאות ר' נחמן או בודהה (שנשמעים כמו שני חברים לספסל הלימודים והמדיטציה לא פעם).

פרופ' יעקב רז פותח דלת פנימה החוצה ושוב פנימה. ספרו הוא אולי מסע בין כל שהותיר בו רושם ונרשם על קירות נפשו התועה. הספר נפתח ונחתם בשירים שחיבר רז עם לידתו של בנו היחיד, שנולד עם תסמונת קשה ונדירה ולצידו רופא הממליץ לו שלא להיקשר לילד שיהפוך למפלצת כשיגדל... רז מתאר את הצורך להמית את הילד עליו פינטז ואליו ייחל, כדי להצליח לפנות מקום ליש הזעיר שלפניו. זו אולי תמצית של החיטוט והחיפוש בספר, שנודד בין רמב"ם לשיר על פארק הירקון, בין שירים על אמיתות נאצלות של בודהה לבין רגעי אושר חמקניים ושקופים.
כמו הנסיכה על העדשה, מבעד לעשרים מזרוני מציאות וציניות, נדדתי עם רז וחיפשתי עדש חמקן וטורדן אבל שדרכו אפשר פתאום לחוות את הבלתי מושג, שחומר אין לו אבל גם שם לא ממש.

ממליצה לכם לנסות גם.

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על כך שמעתי - רשימות זן