פרופסור (אמריטוס) יעקב רז, יליד 1944, הוא חוקר תרבות יפן והמזרח הרחוק, מתרגם וסופר ישראלי. רז שימש כראש החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.
יעקב רז למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ועשה דוקטורט ב-1977 באוניברסיטת "וואסדה" (דוקטורט משותף עם אוניברסיטת תל אביב) בטוקיו על יחסי הגומלין בין הקהל לשחקן בתיאטרון היפני המסורתי. רז שהה שנים ארוכות בארצות המזרח וחקר את תרבותן. הוא פירסם ספרים ומאמרים רבים על אסתטיקה יפנית, זן-בודהיזם, תיאטרון ושירה יפניים, מלחמת התרבות ארצות הברית-יפן ועל תת-תרבויות ביפן.
רז הינו מהחוקרים הבודדים בעולם שחקרו את היאקוזה, תוך כדי היכרות אישית עם חבריה וראשיה ושהייה ארוכה במחיצתם. מחקרו פורסם במאמרים וברומן "אחי היאקוזה". רז אף שהה כנזיר במנזר זן בודהיזם לתקופה ממושכת. הוא מלמד מדיטציית זן-בודהיזם, מלמד ביחד עם הפסיכולוג נחי אלון במכון פסיכודהרמה שהקימו ומאמן כקואצ'ר בארגונים שונים בארץ ובחו"ל.
ב-2006 הוענק ליעקב רז אות מסדר השמש העולה מטעם קיסר יפן, לאות הוקרה על פעילותו רבת השנים למען קידום תרבות יפן.
דבריו של רז אודות עצמו:
"נולדתי וגדלתי בדרום תל אביב של הסלוניקאים וחלקתי את חיי הבוגרים בין טוקיו ותל אביב. ניסיתי כוחי בקריירות שונות - פסנתרן (קלאסי וג'ז), חקלאי (פלחה ומטעים), במאי תיאטרון, נזיר במנזר זן וטייל מתמיד בהרי אסיה (הודו, ויאטנם, בורמה ובעיקר יפן). מזה שנים מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה - ובעיקר אבא של יוני. כתבתי מאמרים, ספרים, שירים והרבה הגיגים שערכם מפוקפק. הדהרמה היא חלק ממני ואני מנסה להביא מטובה לעולם הממשי - אזורי חיים שיש בהם סיכוי לאי-נחת קטנה, גדולה, או הרסנית כמו עבודה, בית, משפחה, הורות, עסקים, סביבה והדיאלוג היהודי-ערבי. יוני, ילד נצחי ומיוחד, שינה ומשנה את חיי, מורה לי את הדהרמה האמיתית, את הממדים הנדיבים של הקיום. בעזרתו אני מבין את הדהרמה. בעזרתה אני מבין אותו."