ביקורת ספרותית על האישה ששמעה צבעים - פרוזה מאת קלי ג'ונס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באוגוסט, 2016
ע"י אוהבת לקרוא


ספר חביב ונחמד על חייה מלאי התהפוכות של בחורה צעירה אחת - אנה , לאורך כל המאה העשרים.
אנה מגיל צעיר נמשכת לאומנות ולא במקרה כל חייה עוסקת בכך וגם נאלצת לקבל החלטות כואבות במהלך חייה בהקשר זה.
גם הספר הנ"ל ,כמו הרבה ספרים אחרים בסגנון, מסופר בשני מישורים:
1. שנת 2009 בו מספרת אליזבת (בתה של אנה) את קורות חייה של אמה לבלשית אומנות מניו יורק שבאה לחקור אותה לגבי יצירות אומנות עתיקות שהיא מחפשת אחריהן.
2. הקפיצות בזמן אחורה החל מתחילת המאה ה 20 כאשר אנה היא נערה צעירה ומגיעה למינכן לחפש עבודה.

ככה הסיפור מתקדם לסירוגין בין שני הזמנים... מלחמות עולם...חתונות..פרידות וכו'.
החלק המרכזי הוא תקופת מלחמת העולם השניה ותפקידה של אנה בכל מה שקשור לנאצים מול האומנות העכשווית המוחרמת על ידם.

מבחינת עלילה אין ספק שהכל מעניין. סיפור זורם בהחלט.
הדבר היחיד שלא ברור לי זה למה לקרוא לספר על שם משהו שכמעט לא רלוונטי לעלילה. "האישה ששמעה צבעים" עוסק באומנות כמובן אבל תכונתה לשמוע צבעים לא ממש מוסיפה או מורידה לעלילה. מסבירים לנו על התכונה שבאמת בפני עצמה מאוד מעניינת וזה הבלבול החושי בין השמיעה לראיה אבל לא פיתחו את זה מספיק לטעמי

אז באמת סיפור יפה. מעניין. ספר טוב אבל אני לא בטוחה כמה הוא ייחרט בזכרוני כמשהו מיוחד מעבר לכך.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ