ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 ביולי, 2016
ע"י nogalo


טוב, פעם ראשונה שאני כותבת ביקורת. יש 2 סיבות להחלטה שלי לחרוג ממנהגי:
הראשונה הנושא של הספר חשוב בעיניי והשנייה שחלק מהתגובות מצדיקות ביקורת אחרת.
אני מסכימה שהספר לא כתוב בצורה הכי טובה, אבל חלק מהתגובות לא מדברות על הכתיבה אלא על הדמות של האנה. קוראים מסוימים שופטים את האנה כמו הדמויות בספר: דמות מעצבנת, בכיינית, טיפשית- כל הסיבות שהיא נתנה טיפשיות וכו'.
אז קוראים יקרים, אין סיבות טובות או נכונות להתאבדות! אבל כשאדם נמצא במצוקה ולא משנה הסיבה, הוא לא מצליח לראות שיש דרכים אחרות.
במיוחד כשמדובר על נערים/ות בגיל ההתבגרות.
גיל ההתבגרות הוא דבר מבלבל, מצד אחד הרבה דברים קסומים קורים בגיל הזה כמו התאהבויות והתנסויות שונות, אבל מהצד השני מאבדים פרופורציות לחלוטין. הכל נראה הכי קשה, הכי עצוב, הכי מכעיס וגם אין את היכולת לראות שזה מצב חולף, כי הכל נראה אינסופי.
זה להרגיש שכואב לי כל כך וזה לא ייגמר לעולם. כמובן שזה לא נכון, הגיל הזה חולף ודברים מקבלים פרופורציות.
אז למי שבגיל הזה אני מבקשת להזכיר: זה יעבור! כל הכאב והבלבול הזה שאתם חווים עכשיו, זה עובר. כל הבעיות החברתיות יש להם סוף. ואם אתם מרגישים שהכאב גדול מידי, תסתכלו מסביבכם, יש למי לפנות ואת מי לשתף: הורים, אחים, חברים, מורים, יועצי בית הספר. תמצאו מישהו אחד שאתם בוטחים בו ותשתפו אותו, כי הכי קשה זה לשאת את הכאב הזה לבד.
ולהורים ולאנשי החינוך אל תלחצו וגם אל תגידו שהכל שטויות, הכאב שהם חווים עכשיו הוא אמיתי, פשוט תדאגו שהם ידעו שאתם שם בשבילם. תהיו אכפתיים, תדאגו לחבק הרבה ותקשיבו אבל באמת. אין כמו אהבה כדי להציל נפשות.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ערגה (לפני שנה ו-9 חודשים)
התיחסות עניינית וחשובה לתהליכים שעוברים מתבגרים וגם הורים.
אהבתי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-11 חודשים)
תודה על הביקורת. אני באמצע גיל ההתבגרות, ויש תקופות שאני מרגיש רע מאוד. מקווה שזה יעבור מתישהו, כמו שאמרת.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ