הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 ביולי, 2016
ע"י קורא כרוני
ע"י קורא כרוני
תחילה: וידוי.
עשיתי טעות איומה.
דפדפתי בספר הזה לפני הקריאה ו.. בטעות דפדפתי לעמוד האחרון, וקפצה לי מול העיניים השורה האחרונה.
זהו. הלך הספר...
כלומר- עוד לפני שהתחלתי בקריאה כבר ידעתי מי הרוצח המסתורי.
למרות זאת, היה מהנה מאוד לקרוא את הספר. העברית עתיקה במקצת, מה שרק מוסיף להנאה ממנו.
למי שאהב את הספר אמליץ גם על "לוויתן" של בוריס אקונין. עיקרון דומה.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לא מניה ולא מקצתיה
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
בתחילת הספר .
אני זוכר סצנה לפני עליה לרכבת בו אחת הדמויות מספרת על עסק עם יהודי וכמה שהיה קשה כי קשה לעשות עסקים עם יהודים בכל הקשור לכסף ..
אנטישמיות עסיסית קלאסית . אני לא מכיר דרך אחרת להתעדכן בתגובות חוץ מלהכנס לאתר ולראות את זה בדף הראשי . |
|
|
קורא כרוני
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
תשובות:
נצחיה- למה?? מה ההנאה בזה? ג'ון דן- איפה ראית אנטישמיות? נ.ב.- יש דרך נוחה להתעדכן על תגובות לביקורת שלי? |
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יש אנשים שעושים את זה לכתחילה. רק אומרת.
מסתכלים בסוף, ורק אז מתחילים בנוחות לקרוא את הספר |
|
|
לא מניה ולא מקצתיה
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
הספר נהדר חוץ מהצורך של כריסטי בתחלה להזכיר לנו שהאנטישמיות עדיין באוויר .
אבל בורות הגויים היא מחלה ללא מרפא , לפחות הספר עונה על קריטריון המתח .
תודה על הביקורת . |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
