ביקורת ספרותית על קצין ומרגל מאת רוברט האריס
ספר מעולה

---

על "פרשת דרייפוס" ידעתי באופן חלקי. מה שלימדו בתיכון על פרשיות היסטוריות היה תמיד מהזווית היהודית וזו היתה הזווית בסיפור שידעתי. הלכתי לקרוא על זה קצת ומה שוויקיפדיה ידידתי סיפרה לי היה סיפור לא פחות מדהים מ"הרוזן ממונטה קריסטו": כיובל אחרי המלחמה האחרונה בשרשרת ארוכה של מלחמות בין צרפת לגרמניה, בה צרפת הובסה והושפלה, "הכבוד הלאומי" נפגע קשות. וכמו במקרים רבים כשהכבוד מעורב אלמנטים כוחניים הופכים לבעלי חשיבות עליונה. תוסיפו לזה מערכת פוליטית לא יציבה, נשיא שאף אחד לא סופר, ועלייה חזקה ברגשות לאומנים ושינאת זרים בעיקר בוז ודחייה את היהודים - והבמה מוכנה.
בשלב כלשהו גילה הביון הצרפתי מסמך, שהראה שיש מרגל צרפתי בצבא לטובת הגרמנים. מהר מאד החקירה התמקדה באשם האפשרי הכי רצוי: סרן שהיה היהודי היחיד במטכ"ל הצרפתי. למרות השפלות ועינויים עד התעללות הפושע לא הודה והתעקש על חפותו. יותר מזה - משפחתו האמידה סירבה להתנער ממנו וניסתה בכל כוח להשיג לו משפט חוזר, העיתונות מילאה תפקיד מכריע בפרשה - עיתון ימני אנטישמי ליבה יצרים של המון משולהב, ועיתונות שמאלית אינטלקטואלית תפסה את צד הנאשם.

האריס רקח פה ספור מרתק ומותח על הפרשה - שגם בלי סופר מוכשר היא מרתקת. הוא מספר את הסיפור מנקודת ראותו של ז'ורז' פיקאר - קצין בעל קידום מטאורי, שהיה הקולונל הצעיר ביותר בצבא וקיבל את הפיקוד על המדור הסטטיסטי - בעברית הביון הצבאי - מיד כשדרייפוס נשלח לאי השדים. תוך כדי עבודה הוא נתקל בדמותו של הבוגד האמיתי - אחד אסטרהזי נוכל ומהמר, מתחיל לתהות לגבי נכונות אשמתו של דרייפוס. ונתקל במה שכל מי שמנסה לחשוף שחיתויות מטוייחות נתקל - התנכלויות, מחיר אישי גבוה שעליו לשלם עד כדי ישיבה בכלא והרס הקריירה שלו.

מה שיפה בסיפור של האריס - השומר על דיוק היסטורי ככל שאפשר לשמור על דיוק כזה במרחק מאירוע - שהוא מצליח לתפוס את נימת הקול של התקופה, למרות שהספר יצא לאור ב 2013. הוא בונה דמויות אמינות. אני מניחה שקל לסופר ליפול למלכודת האמפתייה עם גיבורו. אבל הדמויות הם אנשים בשר ודם. דרייפוס הוא בהחלט אדם לא נעים, המבליט את עושרו, חסרה לו הבנה חברתית מינימלית והוא אוסף אויבים בלי לשים לב. מה שלא מונע את הזדהותנו אתו כמי שנעשה לו עוול איום ונורא, והוא עובר עינויים על גבול הסדיזם. פיקאר מאד שבע רצון מעצמו, הוא קל דעת לעתים, מזלזל בכוחם של אויביו ועושה שגיאות של טירון.יחד עם זאת הוא ישר ואינו נותן לאינטרסים להפריע לשיפוטו. אפילו אמיל זולה מצטייר כחמום מוח שאינו לוקח בחשבון את תוצאות מעשיו.

הספר מרתק מאד. קראתי אותו בנשימה עצורה ונשאבתי לסיפור בלי יכולת להינתק.
מסקנות? 1) גם סיפור שסופו (הטוב...) ידוע יכול להיות ממש מותח.
2) יש ערכים מתנגשים כמו כבוד האדם מצד אחד וחירותו מהצד השני.
3) לשקר יש רגליים. תלוי מי זה שמעל הרגליים.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על קצין ומרגל