ביקורת ספרותית על המקום שבו נגמרת אמריקה - עולמות # מאת בעז גאון
ספר לא משהו

---

אני אוהב מאוד את ארה"ב. בעברי הרחוק שהיתי בה שנה בשליחות מדינת ישראל והייתה זו שנה מאוד משמעותית בחיי. דברים רבים שעשיתי לאחר מכן נגזרו מאותה תקופה בה הייתי בארה"ב וכנראה שגם כמה דברים שלא עשיתי, גם הם תוצאה של אותה שהות קצרה שם. הרביתי לטייל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ושנים ארוכות כבר שאני מתעניין בהיסטוריה שלה.

את כריכת ספרו של גאון מעטר צילום של מקום המוכר לי היטב: זהו פסל ידוע המוצב באחד ממרכזי הקניות הגדולים בסן אנטוניו - טקסס: מגפי הבוקרים הגדולות ביותר בעולם, של האמן Bob Wade .

אלו הן פחות או יותר הסיבות אשר הביאו אותי לרכוש את ספרו של בעז גאון.

בין השנים 2004 – 2006 שימש כגאון כתב "מעריב" בארצות הברית. בספרו הוא כותב על רשמיו מארה"ב מהשנים האלו כמו גם על תקופת שהותו הראשונה שם, 10 שנים קודם לכן ב-1994.

רוב תקופת שהותי בארה"ב הייתה בטקסס ולכן כנראה שני הפרקים העוסקים בטקסס דיברו אלי יותר מפרקים אחרים: תיאוריו של גאון את האנשים העוסקים בהוצאה להורג בכלא האנטסוויל בטקסס (מזעזעים וכואבים) והפרק העוסק במקום בו נגמרת אמריקה: גבול ארה"ב מקסיקו על גדות נהר הריו גרנדה המפריד בין אל פסו לחוארז.

גאון שופך הרבה מאוד מלל ומשתף אותנו במחשבותיו ובהשוואות שהוא עושה בין התנהגות האנשים במצבים מסוימים בארה"ב לבין התנהגות האנשים באותם המצבים בארץ. אני מודה שעודף המלל הזה התיש אותי לעיתים ולמרות שלא מדובר בספר עבה במיוחד, דילגתי על כמה קטעים - דבר שאני ממעט לעשות.

הספר הזה מומלץ רק למי שחשוב לו לדעת מה חושב בעז גאון על ארה"ב. האחרים יכולים לוותר. בסכומו של דבר, הרבה יותר מעניין לטייל בארה"ב ולהתרשם לבד, מאשר לקרוא רשמים של אחרים.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על המקום שבו נגמרת אמריקה - עולמות #