הי רץ, אתה נוגע בנקודה מאוד רגישה.
על פניו פיגוע טרור הוא פיגוע טרור.
או כמו שכולם אומרים טרור=טרור=טרור.
אבל אני טוען שטרור לא שווה טרור והכל תלוי בנסיבות.
בן יוסף ושני חבריו הושפעו מהלך הרוח הציבורי ששרר אז בארץ.
הכוח הנפשי להתגבר על יצר שאיפת הנקם הוא עצום!
זה מזכיר לי את תקופת האינטיפדה השניה כאשר הפיגועים היכו בנו על ימין
ועל שמאל.
גם אז הייתה אווירה כזאת בציבור היהודי.
ההבדל הוא בהרגשה שהשלטון הוא היד המבצעת , המגינה וזאת שלוקחת נקם.
לאחר פיגועים מזוויעים שקרו בחג הפסח ב2003, יצאה ישראל למבצע חומת מגן, שאת תוצאותיה
אנחנו מרגישים עד היום. ב-38 השלטון הבריטי לא ממש נלחם בפיגועים נגד היהודים, ואלמלא קצין בריטי
יחיד ומיוחד בשם וינגייט, כמעט בטוח שאף צעד לא היה ננקט נגד הערבים, ואם היה נעשה משהו בטח שזה לא היה תגובה על רצח יהודים.
אתה בטח שואל אותי מניין לי לדעת?
התשובה היא שהניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שאם לא היינו עושים את העבודה לבדנו, אף אחד לא היה עושה אותה במקומנו.
( קח לדוגמה את אושוויץ שבעלות הברית ידעו מה קורה בו וממש לא עשו כלום למרות בקשות חוזרות ונישנות של כל ראשי היהדות ואפילו צ׳רצ׳יל עצמו שביקש ותדר מפקד גף המפציצים סרב לו- זה לא תורם למטרות המלחמה של בעלות הברית).
אז כמו שאומרים אם אין אני לי , מי לי?
חג שמח
טוביה

טובי - תודה על ההסבר המפורט - אבל דווקא כשהפתיח שלך עוסק בטרור ערבי - הפוגע בחפים מפשע, נשאלת השאלה החשובה שאליה מתבקשת תשובה ערכית ומוסרית, האם טרור הוא טרור כאשר הקרבן הוא חף מפשע, אם כך מה ההבדל בין הטרור של בן יוסף לטרור של בני חברון במתחם שרונה, האם אנחנו מתייחסים בצורה מוסרית שונה לטרור ערבי לעומת טרור יהודי ?

רץ ידידי שלום, לאחר זמן קצר של הרהור בדבריך, מוכן אני כעת להגיב עליהם.
בקשר לפרשת שלמה בן יוסף.
בשנות השלושים שררה אווירה בין חברי בית״ר שהם מחכים להרוג המלכות הראשון.
הם היו מוכנים בלב חפץ למסור את נפשם כדי להשיג מטרה זאת.
ב1937 קיבל יחזקאל אלטמן גזר דין מוות על שתקף בירי אוטובוס ערבי באזור הקסטל.ראשי התנועה מנעו ממנו להשתמש בקו הגנה פוליטי במשפטו, בכל אופן הוא קבל את מה שחיפש, אבל גזר דינו הומתק וגזר דינו בוטל.
קיימת עדות נוספת לאקלים הצפיה לגרדום שאיפיינה את חניכי ביתר- בערב זיכרון להתקפה הערבית על תל חי והזכרת חברי ו שנהרגו, נשא אחד המשתתפים נאום מזעזע שנגע בעונש המוות והעליה לגרדום.
שלמה בן יוסף עלה לארץ בעליה בלתי לגלית והצטרף לפלוגת ביתר שישבה בראש פינה. במקום שררה אווירה של תסיסה שנבעה מהמרד הערבי ומתוצאותיו.הוא התקשה , כמו שאר חבריו לשבת בטל כפי שדרשה ההנהגה של ביתר בעוד יהודים נרצחים בכל רחבי הארץ.
פעולתו של בן יוסף נבעה משכנוע אישי בצורך לנקמה! ומהתמרמרות רבה לחוסר התגובה לרצח שישה יהודים בכפר רמה ומאונס ורצח אחת החברות שמוצאה מצפת. חוסר התגובה אשר גרם להתמרמרות רבה גרם להפרות משמעת ומפקד האצל בגליל העליון , אשר התקשה לשמור על המשמעת בקרב אנשיו. את האות למרד נתן אברהם שיין שהיה הרוח החיה והיוזמת מאחורי המעשה.שלושה חברים ביניהם בן יוסף, אשר צורף אחרון לחבורה לקחו ממחסן הנשק רימון ( שלא התפוצץ ) , ואקדח שהיריות ממנו לא פגעו. השלושה נחבאו במערה במעלה בדרך לצפת, אולם התגלו על ידי הבריטים ונאסרו. שלושת המשתתפים נדונו למוות , אולם רק בן יוסף ניתלה לבסוף , לאחר שגזר דין חבריו הומתק.
כמה מסקנות מהמקרה: א. חברי החוליה לא ממש היו מאומנים ולא ממש היוו סכנה.
ב. הם חיפשו להיות מרטירים של תנועת ביתר- להיות הראשונים להקרבה עצמית.ראשית הגאולה מתחילה בהקרבה.
ג. ההנהגה הביתרית לא ממש ידעה על ההכנות ולא ממש חיפשה לדעת. היא נמצאה במצב של קפיאה תודעתית שמנעה ממנה לחשוב ולהגיב.
אנשי האצל אשר מטרתם היחידה לפני פרוץ מלחמת השחרור היה לזרוק את האנגלים ולהפסיק את המנדט- במטרה להקמת מדינה יהודית. בפועולות המחתרות נהרגו אזרחים ( יהודים וערבים) אולם הם היו מה שמכונה אזרחים בלתי פעילים , שהיו שם במקרה. ( זה שונה ממצב של טרור מכוון נגד אזרחים כפי שנעשה על ידי הפלסטינים ).
בקשר לממשלות הליכוד לדורותיהם , אינני מסכים עם קביעתך ובכך אולי טמון ההבדל בינינו.
ממשלות העבודה לדורותיהם בשם הסוציאליזם הקדוש חנקו כל יוזמה כלכלית ( אוכל לתת לך דוגמאות אם תרצה- רק לדוגמה מפעל הרכב קייזר איילין שיצר את הסוסיתא), היו המון מפעלים שהיו בידי ההסתדרות הכללית שהיו פושטי רגל ואשר הוזרם להם כסף ציבורי בלי הסכמת החברים.( רוצה דוגמאות?),שלא נדבר על הקיבוצים- פושטי עורות, פושטי יד
ועכשו קפיטליסטים מכוערים וסוחרים בקרקעות המדינה שניתנו להם לצרכים חקלאיים ולא לבניה קבלנית ועשיית כסף על גב מצוקת הדיור.קל מאוד לזרוק האשמות ובמיוחד כאשר לא ידועים לנו הפרטים האמיתיים. מטווה הגז אמרת? מי מצא את מרבצי הגז ומי השקיע ממון בהזרמתו לצרכנים? אני לא חושב שזאת הממשלה. היו אלה המשקיעים הפרטיים.
הממשלה גוזרת קופון על הכסף הזה, אז מה לך כי תלין?
טוב אני חושב שעניתי לך בפירוט על השגותיך.
שבת שלום וחג שמח
טוביה

שבת שלום לכל חברי סימניה ולמלייקים ולכותבי התגובות, וכמובן, חג שבועות שמח לכם ולבני ביתכם. תודה רבה לחני, לרץ,למסמר, וליעל.יש לי הרבה מה לכתוב על תגובותכם לביקורת, אבל לא אלאה אותכם ברגע זה
על מנת ששבת שלום זו הבאה עלינו לטובה , אכן תהיה כזאת.
אז, שוב אני מאחל לכולכם שבת שלום וחג שבועות שמח.
טוביה

טוביה גם שם אצלכם לא חפים מטירור זו מפלצת ענקית שרעבה תמיד לעוד כמה קרבנות.ליבי עם המשפחות. הסיפור האישי מרתק ואני חושבת שהמרחק האידיאולוגי
בין פעם לעכשיו הוא גדול לא רק בליכוד אלא כיוון שאנחנו השתנינו .אנחנו שבעים ומדושנים ופיקחים יותר. וגם בגלל שהגבולות ביננו לבינם פיזית מטושטשים ואנחנו גרים על שטח אחד כבר המוני שנים מתישים את האדמה שבוכה כל פעם מחדש.....
אך שבועות בפתח וחבל שאתה לא בארץ ובא לבקר שוב...כי באמת האוכל והשמש פה עושים את שלהם.

טוביה היקר, בוקר טוב לבריסל, אני מקווה שלא יורד שם גשם חזק, תזהר מהשיטפונות ומהטרור האסלאמי.


אין לי בעיה שאתה מתגעגע משם בנוסטלגיה לכאן, יש לי בעיה שאתה לוקח טרוריסט יהודי, שזרק רימון יד על אוטובוס ערבי, כטרוריסט לכל דבר ועניין, שלא שונה מהטרוריסטים הערבים והופך אותו למרטיר היהודי הראשון, ובכך מבלי שאתה מבין את ההשוואה שלך, ומבלי שאתה מתכוון אתה נותן לגיטימציה לטרור ערבי, ופוגע במוסר היהודי שגם במצוקה נוראית לא טוען להריגת חפים מפשע.

המרטיר היהודי שלך, שלמה בן יוסף, החליט על דעת עצמו לנקום, בניגוד להנחיית מפקדיו, כולל זאב ז'בוטינסקי שלא להתחייל בפעולות נקמה, כלומר מי שהפר פקודה, פעל בניגוד להנחיות, הפך קדוש רטרואקטיבי, בכך אתה נתן לגיטימציה לגיבור היהודי העכשווי שירה בניגוד להנחיות במחבל שנוטרל ומבקש הכרה רטרואקטיבית, גם אם זאת נוגדת את החוק ואת המוסר של הצבא.

הנקודה השנייה, אתה כאיש בית"ר, הגון, לבטח מבין שהספר שאותו אתה מבקר משקף בעיה מהותית בשלטון הליכוד, אך אין בך האומץ לומר זאת במפורש, אלא להעניק מחמאה לשלטונו של ביבי כשלטון פרגמאטי. במה, במתווה הגז, בהון ושלטון, בהגדלת פער בין עניים לעשרים, במחסור חמור בדיור בר השגה ועוד ... שלטון שהפך את חזון התנועה הציונית להישרדות אישית של ביבי עצמו. טוביה תתעורר

הסיפור ההיסטורי הפרטי מרתק.
אולי מגיעה לו התייחסות יותר מפורטת מאשר ביקורת על ספר?

תודה רבה מסמר, חג שמח ורק טוב לכולכם שם. שמרו על עצמכם ותהיו בריאים. טוביה

חג שבועות שמח, טוביה, ותודה לך על הסקירה היפה. נגע ללבי במיוחד הפן האישי ששזרת בדבריך.